ביבי נתניהו לא יגע לכם בשמנת

1. גרגרנים יקרים, הסירו דאגה מליבכם. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייגע, אפילו לא בקצה אצבעו הקטנה, בחבית השמנת שלכם. היו רגועים. מיליון-מיליון וחצי שקל ימשיכו לזרום לכיסכם בכל חודש.

כולנו יודעים, וקודם כול אתם, שהייתם עושים בדיוק אותה עבודה גם בתמורה לחצי מזה, בתנאי שגם החברים שלכם יעבדו תמורת חצי מזה.

כולנו יודעים, וקודם כול אתם, שהעולם לא בדיוק מחכה לכם, הגאונים התאוותניים מישראל, כי יש להם המוני רודפי בצע משלהם. כולנו גם יודעים שהצעת החוק של שלי יחימוביץ' וחיים כץ לא היתה נוגעת בשקל אחד משכרכם המופלג. השניים הרי רק רצו בהזדמנות חגיגית זו להעלות את שכר העובדים, ולהתאים אותו (ביחס של 1:50) לשכר המופקרים שלכם, העומדים בראש.

כולנו יודעים עוד דבר: שגם אם ההצעה הזו תעבור בכנסת בכל הקריאות, דבר לא באמת ישתנה בחשבון הבנק שלכם. את הכסף תקבלו בדרכים עוד יותר עקלקלות, ולחוטבי העצים ושואבי המים תמשיכו לומר בכאב עצור: "אני באמת לא יכול להעלות לך את המשכורת. ואני מדבר מכל הלב... תבין אותי...".

שכר מופקר הוא בעיה צרכנית. עניין של חינוך פיננסי. חינוך לצרכנות. גם כאשר בעל השליטה מחזיק במרבית המניות וגם כאשר מרבית הכסף מנוהל בגופים מוסדיים.

הדבר היחיד שיכול להשפיע על ההתנהלות האגואיסטית, הכדאית למנכ"ל (שמאיים ללכת), ליו"ר (שמסדר למנכ"ל שכר גבוה ביודעו ששכרו שלו צמוד למנכ"ל) ולבעל הבית (שמקבל תמורות נסתרות מהצמד-חמד שבראש החברה הציבורית), הוא לזרוק את המניות של החברה המשלמת אותו. להפיל את המניה, לשמור אותה נמוכה לאורך זמן. את זה יכול לעשות הציבור שקונה מניות באופן עצמאי, ואת זה יכולים לעשות הגופים המוסדיים. הבעיה היא שהמוסדיים הפכו לחלק בלי נפרד מהגרגרנות.

לכן על הרגולטור לדאוג לרמת שקיפות כזו, שבה אזרח יגיע למנהל הכסף שלו ויאמר לו: אני רוצה לדעת באילו חברות השקעת את הכסף שלי, אני רוצה לדעת כמה הרוויחה כל חברה ברבעון הקודם ובשנים הקודמות ומה אני קיבלתי מזה. אם החברה לא סיפקה את דרישות צרכן-השוק, אם רווחי הצרכן לא תואמים את השתכרות המנהלים והבעלים, זכותו של בעל הכסף - בביטוח, פנסיה, גמל, נאמנות - לדרוש להיפטר מהמניות. ממניות ספציפיות. ובהזדמנות זו גם לחשוב על להיפטר ממנהל הכסף, כלומר מהגוף המוסדי ששם את הכסף של הפנסיונר בכיסו של המנהל המיליונר החודשי (שהם כל כך רוצים להיות כמוהו).

2. נתניהו דיבר הבוקר בישיבת "שרינו", ישיבת שרי הליכוד, והבטיח לטפל בעניין. הוא בעצם דרש להתנגד להצעת החוק של יחימוביץ' (עבודה) וכ"ץ (ליכוד), אבל כדי שלא להיראות בעיני הציבור כמי שתומך ברדיפת הבצע, כמי ששומר על השמנת של החתולים השמנים, הוא הכריז על הקמת ועדת בדיקה. הבעיה היא שנתניהו התחייב רק לדבר אחד: כלום.

הנייר שנשלח כ "דברי ראש הממשלה על הצעת החוק לגבי שכר בכירים" הוא אחד הניסוחים החמקמקים ביותר שיצאו ממשרדו, שמיומן כל כך יפה בהתחמקויות. שימו לב לטכניקת המלל המתוחכמת: "אני מוכן לבדוק", אבל צריך ללמוד", "צריך לפתור", "אני מתכוון לבקש", "לבחון", "צריך זמן ללמוד ביסודיות", "שלא יפגע בכלכלה", "שלא יגרום למשקעים לצאת מכאן".

מי מאמין שמשקיעים יצאו מכאן רק משום שיידרשו לשלם למנכ"לים ולצמודיהם פחות כסף? נתניהו בטח לא מאמין. נראה לי שגם לא המשקיעים ובטח לא המנהלים.

עם כל הכבוד לחמישייה, העשירייה, החמישים, הפותחים את טבלת השכר, לא הם בוני כלכלת ישראל. לא בהם תלויה הארץ. ומי שלא רוצה שיורידו לו ממיליון וחצי למיליון או לחצי מיליון, תמיד יוכל לעשות לביתו במקום אחר.

3. ההצעה של יחימוביץ וכ"ץ די אנכרוניסטית והרבה בולשביקית. פי 50? למה לא פי 20? אם כבר דאגה לעובדים, הרי ההצעה הזו עלולה לעשות רק דבר אחד: היא תשלש, תרבע ותחמש את מספרם של עובדי הקבלן. השניים הללו מיומנים בפופוליזם, לא פחות מראש הממשלה. גם להם אינטרסים אישיים ופוליטיים לא פחותים. אפשר להניח שיחימוביץ' תתמודד על ראשות מפלגתה וכ"ץ עוד יתמודד על ראשות ההסתדרות.

גם ההצעה להגדלת המס מעל רמת השתכרות מסוימת - בעייתית. שהרי המוני רואי החשבון ועורכי הדין, המתחרים בשכר הגבוה במיוחד עם חבריהם המנהלים, תמיד יידעו לפתוח עוד חורים ולהעז לתת עוד "חוות דעת מלומדות".

4. עוד יגיע היום שבו הציבור הישראלי יידע לדאוג לכסף של עצמו. יידרש עוד זמן, בעיקר כי לאף אחד לא משתלם היום שאנשים גם יבינו את מה שנאמר להם ומה שנכתב להם. הבנקים והגופים המוסדיים מעדיפים לדבר ולכתוב באופן סבוך ולא בהיר, נוח להם כשלא מבינים את דו"ח קופת הפנסיה, דו"ח חברת הביטוח, דו"ח ההשקעות. ייתכן שזה גם נוח לרגולטור, שמאפשר את זה.

יום אחד עוד יגדל דור של כאלה שמעיזים לשאול, לחקור ולתחקר. דור שילמד פיננסים בבית הספר היסודי ובתיכון. שילמד את סודות הישראבלוף יחד עם ידיעת הארץ בטירונות. עד אז, אין מה לעשות אלא לחנך וללמד. לא להתבטל בפני הרעבים-השמנים, ורק להדגיש שוב ושוב את חוסר המוסריות שבהתנהלותם.