בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי השטח המקורה שבכניסה לסניף בנק חייב בארנונה. פסק הדין ניתן בעקבות עתירה מינהלית שהגיש בנק לאומי נגד מינהלת הארנונה של עיריית קריית-ים, בטענה כי אין לחייב את הבנק בארנונה על השטח המקורה שנמצא מחוץ לסניף.
הבנק טען כי אין לחייבו על השטח המקורה שמחוץ לנכס, בגודל של 53.9 מ"ר, כיוון שמדובר במדרכה ציבורית, המשמשת את כלל הציבור לצורך מעבר. זאת, כאשר הבנק לא מחזיק בשטח ולא עושה בו שימוש.
הבנק ציין עוד כי אין לו זכויות בשטח וכי השליטה בו היא של עיריית קריית-ים, ולכן יש לסווג יש לסווג את השטח כ"רחוב", הפטור מארנונה לפי דין. לדברי הבנק, העובדה שהכניסה לסניף היא דרך שטח זה לא מצדיקה חיובו בארנונה, כיוון שהכניסה לכל עסק היא דרך מדרכה ציבורית.
הנהנה העיקרי
העירייה טענה מנגד כי השטח המקורה הוא חלק אינטגרלי ממבנה הבנק, והבנק הוא הנהנה העיקרי ממנו ומפיק ממנו את התועלת הכלכלית. זאת משום שמתחת לקירוי קיים כספומט, ומוצבים עליו שלטי הבנק.
השופטת ברכה בר-זיו דחתה את עתירת הבנק בנימוק כי בתקנון התכנון והבנייה שטח מקורה נחשב שטח שירות, והדבר מלמד כי השטח שבגינו עתר הבנק אינו נחשב "רחוב".
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ ותומר נץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה במיסוי מוניציפלי ובאגרות והיטלי פיתוח, "המחוזי קבע כי יש לחייב את מלוא השטח לפי סיווג 'בנק', שהוא התעריף הגבוה ביותר בצו הארנונה. מדובר בהחלטה תקדימית ביותר שתביא מטבע הדברים להקשחת העמדות מצד הרשויות המקומיות בכל הנוגע לאופן חיוב שטחי הבנק. מדובר בהחלטה תקדימית בעלת משמעות כספית כבדה. חיוב שטח ציבורי בתעריף הגבוה של בנק אינו סביר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
