"ישראל תצא מהשוק המזרח תיכוני ותצטרף לעולם המערבי"

ישראל נמצאת על סף הצטרפות לארגון המדינות המתועשות (OECD). לקבלת ישראל לארגון תהיה השפעה מרחיקת לכת על המשק המקומי, אם כי ההשפעה תהיה ככל הנראה הדרגתית ותורגש רק בעוד מספר שנים.

אם נתעלם מהחשדות הטבעיים של השחקנים המקומיים כלפי ה-OECD, הרי שהמאמץ אשר ה-OECD משקיע לשם פיקוח על מערכות מס לאומיות מצמצם את הזעזועים אשר שינוי גדול ומשמעותי עלול לגרום בכל הנוגע לחלוקה בינלאומית של כוח עבודה, הון וייצור. במשך מספר שנים ותוך עבודה מאומצת נעשה מאמץ ראוי לציון על ידי גורמים בכירים בממשלה וברשות המסים בישראל כדי לבחון מקרוב את מערכת המס המקומית במטרה להתאימה לדרישות ה-OECD, לקראת קבלתה של ישראל כחברה בארגון.

המצב כיום הוא בעייתי. ספקי שירותים ומשקיעים זרים נאלצים להתמודד לעיתים מזומנות עם פרשנויות חד צדדיות הניתנות על ידי רשויות המס בישראל כאשר לרשויות שאיפה לנסות וללכוד ברשת המס חלק ניכר מהכספים היוצאים או נכנסים לישראל, דבר המזיק כמובן לניהול עסקים עבור זרים בארץ.

בחינת חוקי המס של ישראל על ידי ה-OECD ובסופו של דבר חברות ישראל בארגון תוביל לפרשנות אחידה יותר של עקרונות מיסוי בינלאומי על ישראל, ותמנע מצבים של חוסר ודאות בקרב משקיעים וספקים זרים. וזה, מן הסתם, ישפיע גם על התנהלות רשות המסים מול החברות והעסקים הפועלים בשוק המקומי בטווח הארוך.

מחר (ד') יתקיים בתל-אביב יום עיון מיוחד יעסוק בנושאים אקטואליים שעל סדר היום לקראת הצטרפותה הצפוייה של ישראל ל-OECD, ובעיקר בהיבטי המיסוי של החבירה לארגון. בכדי להבין את המשמעויות וההשפעות הצפויות של המהלך הגדול הזה נפגשנו לשיחה עם הנרייט פוקס, שותפת מיסוי בינלאומי במשרד עו"ד ש. פרידמן ושות'. פוקס הקימה את הוועדה לענייני מס בישראל של BIAC (ועדת עסקים ותעשייה המייעצת ל-OECD), תחת הנחייתו של דן קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים.

"ל-OECD יש גוף עצמאי שפועל לבד, שזה ה-BIAC שבו יש ייצוג לכל החברות הגדולות בעולם. יש שם מומחים שנותנים ייעוץ על בסיס הנסיון הרב שיש להם בשטח, שזה מאוד חשוב שכן יש הרבה פעמים הבדלים גדולים בין ההסתכלות של פקידים לבין אנשי העסקים והחברות שצריכות להרוויח כסף ולהראות תוצאות. ועדת המיסים בישראל, שהיא לא חלק אינטגרלי מה-OECD, נתנה את ההמלצות שלה לארגון בפאריס והם תרגמו פחות או יותר את כל ההמלצות שלנו. הועדה בפאריס ואנשי רשות המסים והאוצר בארץ עשו עבודה מאוד מאסיבית והשקיעו הרבה זמן, מחשבה ומאמץ כדי שנגיע למקום בו אנחנו נמצאים היום. הסגנון של ה-OECD הוא אחר ממה שאנחנו מכירים, כל התרבות וההתייחסות ללקוחות היא שונה".

"החלטנו להזמין אנשי מקצוע שחיים בתוך החברות, במטרה באמת לקדם את העניינים ושכולם ירוויחו ויהנו מהעניין. זו תופעה חדשה בארץ שיש כאלה אנשים בתוך החברות שמתמחים בענייני המס והמיסוי הבינלאומי ויושבים ליד מנהל הכספים. זה נושא חשוב שיכול להשפיע על התוצאות והמודל העסקי של החברה. האנשים האלה חיים את הנושא ומטפלים במחירי העברה ובנושאים אחרים. צריך להבין שהוצאנו דוח לפאריס כבר בסוף 2009 אבל העניין הזה ימשיך ויתפתח גם בשנים הקרובות. זה נושא דינמי שמתפתח ונמצא בטיפול והדלת פתוחה".

- ה-OECD מקבל אוטומטית את ההמלצות של ה-BIAC?

"שאלה חשובה. אנחנו קיבלנו הרבה מחמאות, אגב, מה-OECD כי ראו שמערכת המס שלנו מאוד מפותחת ויש כאן מומחים ובעלי מקצוע מהרמה הראשונה. את ההמלצות של ה-BIAC מקבלים ב-OECD ושוקלים אותם, ולא צריך לשכוח שיש לובי מאוד חזק של חברות בינלאומיות גדולות כמו SHELL למשל, שיכולות להשפיע ברמות הפוליטיות הגבוהות ביותר. אז יש את ההמלצות שלנו ובמקרים מסויימים נאלצנו ללחוץ ולספק הסברים, ובדרך כלל הם מקבלים את ההמלצות בסופו של דבר".

- מה זה מחירי העברה?

"אני אתן דוגמא. אם יש חברה שמייצרת טלפונים ניידים בארץ ויש לי חברה בת בצרפת. בארץ יש לי עניין למכור לך כמה שיותר ביוקר כי יש לי כאן מפעל פטור ממס עם הטבות, אז אני אמכור לחברה הבת בצרפת בדולר פחות מהמחיר הסופי לצרכן. אבל השלטונות בצרפת לא יסכימו כי זה לא מה שקורה בדרך כלל, אז הם יתערבו. לכן הנושא הזה מאוד מאוד טעון ויש סביבו הרבה דיונים והרבה פתח למאבקים ואי ודאות".

"עוד דוגמא: אם אתה יושב בארה"ב ונותן לי הלוואה, למשל, של 50 מיליון דולר. מה המחיר של הכסף? מה הבטחון על ההלוואות? איזה ריבית אני משלמת? כלומר יש הרבה מאוד שאלות. יש דברים שהם סבירים וקיימים בכל מערכת מס אבל יש דברים מוגזמים שגורמים לאי ודאות".

נותנים הרבה כבוד והערכה לישראל

- את מעריכה שיהיה שינוי חיובי בפעילות של המערכת בארץ?

"כן, אם כי ייתכן שזה ייקח זמן. התהליך יהיה הדרגתי. כיום הרבה פעמים דיונים ומחלוקות מול משקיעים זרים נמשכים בלי סוף, דיונים שברמת התוכן לא מקובלים בכלל ב-OECD. כשמצטרפים לארגון הזה זה יגרום לשינוי התרבות של רשויות המס בישראל. כיום הקצב בישראל בדרך כלל איטי, היו דיונים שנמשכו גם שנתיים וב-OECD זה לא מקובל".

- לפעמים זה מדהים שלמרות כל מה שקורה עדיין מגיעים לכאן כל כך הרבה משקיעים זרים.

"לא צריך לשכוח גם את הדברים החיוביים, כמו הקלות במס למפעלים בפריפרייה וגם, כמובן, כוח האדם האיכותי שיש לנו. אנשי ה-BIAC בפאריס הזמינו אותי וכששמעו שבאה מישהי מישראל הציעו לי גם לספר קצת את המדינה ועל הכלכלה הישראלית. יש כאן עולם חדש שנפתח בשבילנו לפרסם את ישראל ולהזמין את חברות הענק הבינלאומיות להשקיע כאן".

- אין השפעה לכל הפרסומים השליליים בנוגע לישראל?

"לא, עד עכשיו לא. האנשים שנמצאים שם הם אנשי מקצוע. עד עכשיו לא נתקלנו בזה. הם מאוד מעריכים את המקצועניות שלנו, מעריכים את ההצלחות שלנו ויש גם הרבה כבוד לישראל".

- מן הסתם גם הנוכחות הגדולה של חברות בינלאומיות כמו HP או אינטל בארץ תורמת לתהליך.

"אתה צודק לגמרי אבל צריך להפריד בין חברות כאלה, שכבר עשו מראש את כל התהליך והכניסו את ישראל לתהליכי הייצור, בדרך כלל מחקר ופיתוח שלהם, לבין משקיעים זרים אחרים".

ה-OECD ופקידי המס בישראל כבר הגיעו להישגים בנוגע ליחסי מיסוי בינלאומי, כולל בוררות מסים בינלאומי. בנוסף, ייעוץ על ידי יועצים חיצוניים כבר הוביל להתאמה של מונחים מסויימים בחוק מס הכנסה שהיו מנוגדים או שונים מהאופן בו מפרש אותם ה-OECD.

"נצא מהמזרח התיכון ונצטרף לעולם המערבי"

- יכולה להיות ירידה בהכנסות ממסים כתוצאה מההצטרפות?

"אני לא חושבת. קשה לדעת. אבל זה ישפר את ההתנהלות והדיונים. משקיעים זרים יבואו עם האמנה והכללים שלהם, והכול יהיה יותר מסודר, ברור ושקוף. יהיה מישהו מבחוץ שמסתכל".

- יש גם חסרונות לתהליך?

"מבחינת המיסים לא. אני רואה רק יתרונות. פתאום כולם חיים באותה פלנטה, מבינים את התהליכים והביטויים, משתמשים באותו מילון. זה רק יעזור".

- יש הבדל בין חברה פרטית לחברה ציבורית?

"אני מסתכלת על החברות הבינלאומיות. חברה פרטית צריכה להתמודד ברוב המקרים עם פחות בעיות של דיווחים, אבל בעקרון לא צריכים להיות הבדלים. כולם מבינים את השטח אז זה יעזור לכולם לקבל יותר אחריות ולהתמודד עם מצבים שונים. השינוי ישפיע גם לטובת החברות המקומיות שפועלות בישראל, כי יהיה שינוי בתהליכי חשיבה ובתרבות".

-כל פרשיות השוחד שהתפרסמו לאחרונה ישפיעו לשלילה?

"מצד אחד יש כאן הוכחה שמשהו לא בסדר אבל עצם זה שהכל צף מוכיח את עוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית ושמטפלים בכל העניינים האלה. בסך הכל זה חיובי ומוכיח שאנחנו חלק מהעולם המערבי וזה שאנחנו מוכנים לקבל ביקורת ולפעול ולטפל גם באנשים הבכירים ביותר במידת הצורך. יש כאן תהליך התבגרות".

-יהיו השפעות גם על משקיעים פרטיים?

"כן, כי היועץ מס שלו פתאום יוכל להבין את השפה שלנו. כיום הם לא מבינים את השיטה של מו"מ עם שלטונות המס ולהיות שבוי של הרשויות. קשה להם נורא להבין את התהליך. אנחנו נצא מהתרבות של המזרח התיכון ונצטרף לעולם המערבי. עדיין, גם אם מחר נצטרף, עדיין נהיה רק בתחילת התהליך של ההבנה כיצד זה ישפיע וישתנה. גם פקידי המס יצטרכו להבין שיש להם גבולות והגבלות. התהליך יוביל לכיוון חיובי, הכל יותר ברור ומובן וכולם נהנים".