תפקיד משדרג קריירה

בעיבוד החדש למחזה הקלאסי "משרתם של שני אדונים" - דרור קרן, שמגלם את דמותו האלמותית של טרופלדינו, מצליח להפגין את כל יכולותיו כשחקן קומי. בראיון ל"גלובס" הוא אומר: "יצא שכל התפקידים האחרונים שלי על הבמה הכינו אותי, בצורה זו או אחרת, לדמות הזו"

"בעיני הוא לא תחמן ולא נוכל. בסך הכול יש לו נשמה של ילד והצרכים שלו הם בהתאם מאד בסיסיים", כך מתאר השחקן דרור קרן את דמותו האלמותית של טרופלדינו, גיבור הקומדיה הקלאסית "משרתם של שני אדונים" שכתב המחזאי האיטלקי קרלו גולדוני ב-1743, אשר עלתה בימים אלה בגרסה חדשה על במת התיאטרון הקאמרי.

ילד או לא, אם לשפוט על-פי ההצלחה העצומה שלה זכה המחזה בגרסאות העבריות הקודמות שלו עתידים קרן וטרופלדינו לבלות הרבה יחדיו בשנים הקרובות. את "משרתם של שני אדונים" כתב גולדוני במיטב מסורת הקומדיה דל-ארטה, אם כי באופן אירוני המחזאי בן תקופתו קרלו גוצי ראה בו האחראי ל"מותו" של הז'אנר הפופולרי בגלל החלטתו לאפשר לשחקנים להופיע ללא מסכות. ואולם, איש לא יכחיש שמדובר באחת הקומדיות המצחיקות בכל הזמנים ולצחוק, כידוע, תמיד יהיה קהל והרבה.

קומדיה של כל הטעויות

בשנת 1945 היה "משרתם של שני אדונים" המחזה הראשון באורך מלא שהוצג בתיאטרון הקאמרי, בכיכובו של אברהם בן יוסף. בשנת 64' גילם יעקב בודו את התפקיד בתיאטרון חיפה, ב-74' גילם ספי ריבלין את התפקיד בתיאטרון החאן וב-93' היה זה שמואל וילוז'ני בתיאטרון הלאומי הבימה תחת שרביט הבימוי של עמרי ניצן, כיום המנהל האמנותי של הקאמרי ומי שקיבל את ההחלטה להחזיר את המחזה לביתו הישראלי המקורי.

לפחות על-פי הקהל בחזרה הגנרלית, שהשתולל מצחוק במשך שעה וחצי, נדמה שגם קרן יזכה להפוך את טרופלידנו לתפקיד משדרג קריירה, ולא שהוא נח על זרי הדפנה בשנים האחרונות.

העלילה מתרחשת בעיר ונציה במהלך יום גורלי אחד שבו מתדפק גבר צעיר מטורינו על דלתו של הסוחר הקמצן פנטלון (איציק כהן). הוא מציג עצמו כארוסה המיועד של בת הסוחר קלאריצ'ה (טל בלנקשטיין), המאוהבת מצידה בסילביו (יניב ביטון). זמן קצר לפני כן נפוצו שמועות שהארוס המדובר נהרג בדו קרב ולכן האירוסים בטלים, אך הגבר הזר מציג תעודות ומסמכים המעידים על זהותו ודורש לממש את הסכם הנישואים.

בדיעבד מתברר שהגבר אינו אלא גברת, אחותו של הנרצח קלאריצ'ה (מיכל בלנקשטיין), שהתחפשה כדי לנוע בבטחה בדרכים ולהניח ידה על הנדוניה המובטחת.

רוצח אחיה אינו אלא אהוב ליבה פלורינדו (אסף פריינטא), ששם קץ לחיי גיסו לעתיד בריב שיכורים בבאר וברח לוונציה עד יעבור זעם ועוונו יכופר. השניים, בלי שיהיו מודעים זה לנוכחותו של האחר, לא רק מתאכסנים באותו פונדק אלא גם שוכרים אותו משרת אישי, טרופלדינו, שמצידו מעוניין רק בשני דברים: להרוויח די משני אדוניו למלא את בטנו הריקה ולממש את אהבתו למשרתת סמרלדינה (שירי גדני). מיותר לציין שכל הטעויות האפשריות אכן קורות עד שהכול בא על מקומו בשלום.

"יצא שכל התפקידים האחרונים שלי על הבמה הכינו אותי, בצורה זו או אחרת, לדמות הזו", אומר קרן, "ההופעות במחזמר 'המפיקים' ובמחזה 'הנפש הטובה מסצ'ואן' היו עבורי שיעור בתזמון ותנועה, הקומדיה 'בוינג בוינג' הייתה פארסת מצבים מוטרפת עם קצב מהיר ומופע היחיד שלי 'מצד שני', המשלב הרבה אלמנטים של סטנד-אפ, לימד אותי המון על אלתור והתאמה לתגובות הקהל, אלמנט שהיה קריטי בחזרות ל'משרתם של שני אדונים', כי למרות שעקרונית אני לא חובב אלתורים ומרגיש בטוח יותר כשאני נצמד לטקסט קיים, הבמאי המדהים שלנו, מוני מושונוב, רצה שנאלתר כמה שיותר על התרגום של ניסים אלוני".

יד חופשית לאלתורים

עבור מוני מושונוב מדובר בפרויקט משותף ראשון עם תיאטרון הקאמרי אחרי יותר מ-20 שנה שבהן ביסס מעמדו ככוכב מוביל בתיאטרון הלאומי הבימה, שם גם החל לנסות כוחו בבימוי. ל"משרתם של שני אדונים" הביא את כל האלמנטים שהפכו את הקומדיה המטורפת "חתונה מושלמת", שביים לתיאטרון הבימה, לאחת ההצלחות הגדולות של השנים האחרונות (450 הצגות ועוד היד נטויה) כולל הקצב המטורף והשליטה המושלמת בתזמון הדיאלוגים והכניסות והיציאות של שחקנים מהבמה.

ואולם, אם במחזה ההוא נאלץ מושונוב ללכת בתלם קיים, הפעם נתן לצוות השחקנים יד חופשית לאלתר ככל העולה על רוחם והם ניצלו את המחווה עד תום.

"רציתי לעבוד באווירה דומה ככל האפשר לזו שבה יצר קרלו גולדוני את המחזה המקורי במאה ה 18", מסביר מושונוב. "גולדוני התחיל חזרות עם טקסט חלקי, עודד את השחקנים לאלתר במקומות שבהם עוד לא כתב דיאלוגים, ובעצם השלים את הכתיבה במשותף איתם. אחת הסיבות שרציתי לביים את המחזה הזה, מעבר לאהבתי הגדולה אליו והאמונה שהוא באמת נורא מצחיק, הייתה ההזדמנות לחזור לתיאטרון הקאמרי אחרי שנים רבות של היעדרות ממנו ולפגוש אנשים חדשים שעדיין לא עבדתי איתם. היה לנו אמנם תרגום נפלא של ניסים אלוני, אבל חשבתי שיהיה נכון לשלב אלתורים עכשוויים וגם הליהוק נשען מראש על שחקנים שהם לא רק קומיקאים נפלאים עם יכולות אלתור מוכחות, אלא גם מכירים זמן רב ברמה האישית (את קלאריצ'ה וביאטריצ'ה למשל מגלמות שתי אחיות, מיכל וטל בלנקשטיין, בנותיה של הבמאית דדי ברון, ט.פ) והייתה להם יכולת להשתמש בדינמיקה שכבר הייתה קיימת ולהביא אותה לחדר החזרות ומשם לבמה".

ואולם, למרות ש"משרתם של שני אדונים" הוא מחזה אנסמבל שבו לכל שחקן יש הזדמנות להפגין את יכולותיו, גם לפירמידה הזו יש שפיץ בדמותו של דרור קרן הנכנס לנעליים הגדולות של ענקים כמו וילוז'ני וריבלין. "קטונתי", הוא מסכם, "אלו שחקנים שאני מעריך ומעריץ ללא גבול, מה גם שווילוז'ני הוא קולגה יקר שלי בקאמרי. אני משתדל מאד לא לבוא לדמות הזו ממקום של השוואה ופשוט ליהנות נטו. מוקדם להמר עד כמה הגרסה הנוכחית תצליח לעומת הקודמות, אבל אני כן חושב שזה מחזה הפונה לקהל יעד רחב כל-כך, שקשה לי להאמין שיהיה מי שלא ייהנה ממנו".

רוב ההופעות שלך על הבמה בשנים האחרונות היו קומיות. עד כמה אתה צמא עכשיו לתפקיד דרמטי?

"אני עוד כולי בטרופלדינו, אז קשה לי לענות בשלוף מה יהיה הדבר הבא מבחינתי.

ההצגות הקרובות של "משרתם של שני אדונים" יתקיימו בין ה-6 ל-9 במאי באולם 1 של התיאטרון הקאמרי