הנקראות ביותר

גם על שוחד משלמים מס

אם יוכח כי חשודי הולילנד קיבלו שוחד, ניתן לדרוש מהם לשלם מס על ההכנסות שקיבלו

החשודים בפרשת הולילנד, ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עשויים למצוא את עצמם בקרוב גם בחדרי החקירות של רשות המסים. אם יוכח כי קיבלו הם שוחד, הרי שרשות המסים עשויה לדרוש מהם לשלם מס הכנסה בגין ההכנסות שקיבלו. בנוסף, הם עשויים לשלם גם מע"מ, מס בריאות וביטוח לאומי.

למעשה, מקבל השוחד נהנה מתמורה כספית עבור השירות הייחודי שהוא מספק, כך שלא אמור להיות הבדל בין הכנסות משוחד לכל הכנסה אחרת.

מיסוי הכנסות בלתי חוקיות

פקודת מס הכנסה איננה מבחינה בין הכנסה שהיא חוקית לבין הכנסה בלתי חוקית. לפיכך גם הכנסה שנבעה ממקור בלתי חוקי (כמו שוחד, סמים, הימורים וזנות), חייבת במס.

בית המשפט אישר עיקרון זה במספר פסקי דין. כך, בפסק הדין בעניין פרומקין, נדון מקרה בו פסיכיאטר קיבל תשלומים לא חוקיים בתמורה לאישורים להשתמטות ממילואים. בית המשפט פסק כי מדובר בהכנסה מעסק החייבת במס. גם בעניין וסרמן, נפסק כי ההכנסות של זונה חייבות במס.

יודגש כי דיני המס אינם מבחינים בעניין זה בין הכנסה מישראל להכנסה מחו"ל. החל מינואר 2003, גם הכנסות מפעילות לא חוקית בחו"ל חייבת במס במדינת ישראל.

המדינה מפסידה מהזונות

המשטרה העריכה בעבר כי בישראל מועסקות מעל 3,000 זונות בבתי-בושת ובמכוני ליווי. ממחקרים שנעשו עולה כי תעשיית הזנות מגלגלת סכום של כ-5 מיליארד שקל לשנה. מדובר באובדן הכנסות למדינה, בחישוב מס ממוצע של 40%, המוערך בכ-2 מיליארד שקל לשנה.

אם נוסיף לכך את ההפסד של המדינה ממיסוי הכנסות בלתי חוקיות אחרות, נגיע לסכומים אסטרונומיים, אשר היו יכולים לאפשר הפחתת מסים דרמטית לרווחת תושבי ישראל.

עד היום רשות המסים לא נקטה בפעולות משמעותיות לגביית מסים מהכנסות בלתי חוקיות. אולם, בשנה האחרונה רשות המסים הקימה יחידה מיוחדת למאבק בפשיעה המאורגנת, כאשר המטרה היא לגבות מסים מהכנסות בלתי חוקיות של הפשיעה. הקמת היחידה נבעה מההבנה של הרשויות כי טכניקת התקיפה צריכה להיות לא רק במישור הפלילי, אלא גם דרך הנתיב הכלכלי.

הוצאה בלתי חוקית

ההיגיון מחייב שאם מטילים מס על הכנסה בלתי חוקית - הרי שיש גם להתיר לנכות את ההוצאות שהוצאו לצורך הפקת אותה הכנסה. כך, לדוגמה, אדם שקיבל שוחד בסכום של 100,000 שקל, והיו לו הוצאות בשיעור של 20,000 שקל (נסיעות לחו"ל וכדומה) - הרי שההכנסה החייבת במס תהיה: 80,000 שקל.

נראה כי אי-התרת הניכוי במקרה כזה מנוגדת לעיקרון הבסיסי בדיני המס, והוא שומת האמת, היינו שמטילים מס על ההכנסה האמיתית (הכנסות לאחר ניכוי ההוצאות), ולא על התקבולים ברוטו. כמו כן, אי-התרת ניכויים של הוצאות בלתי חוקיות משמעותה שימוש פסול בדיני המסים כאמצעי ענישה או הרתעה. אין לעשות שימוש בדיני המס לשם ענישת עבריינים על-ידי הטלת מס גבוה יותר על הכנסתם.

חשוב לציין כי בתיקון שנעשה בפקודת מס הכנסה בשנת 2009 נקבע כי אין להתיר את ניכוי ההוצאה, אם מדובר בתשלומים שיש יסוד סביר להניח כי נתינתם מהווה עבירה לפי כל דין. התיקון לחקיקה נעשה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון בעניין "הידרולה", אשר פסק כי אין להכיר בתשלומי שוחד ששולמו בחו"ל כהוצאה לצורכי מס, גם אם אלה נעשו לצורך ייצור הכנסה, וזאת מטעמים של "תקנת הציבור".

מבחינה פרקטית יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לנכות את ההוצאה. כך, לדוגמה, ניתן להקים חברה זרה באחד ממקלטי המס הידועים ובאמצעותה לנתב את ההוצאות. ככל שההוצאות יהיו מחוץ לישראל - כך יתקשה פקיד השומה לשים את ידו על הכספים.

  • ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית-הספר למשפטים ובבית-הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
  • ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתישראלים בורחים מארה"ב