קלינטון: האיומים על בטחון ישראל אמיתיים והם גדלים

אהוד ברק: "עננים כבדים מתקדרים באופק" ■ קלינטון קוראת למדינות ערב: פתחו משרדי סחר בישראל, התירו למטוסיה לטוס במרחב האווירי שלכן, אשרו קשרי דואר ■ "להחזיר את גלעד שליט עכשיו"

"ישראל ניצבת לפני כמה מהאתגרים הקשים ביותר בהיסטוריה שלה... האיומים על בטחון ישראל אמיתיים; הם הולכים וגדלים ומחייבים התייחסות, ואנו פועלים עם שותפינו הישראליים כדי להתמודד עימם". כך אמרה אמש (ה') שרת-החוץ של ארה"ב, הילארי קלינטון, בכנס של הוועד היהודי האמריקני בוושינגטון.

שר הביטחון אהוד ברק שנאם אחריה, אמר: "חשרות עננים כבדות מתקדרות באופק; חמאס בדרום, חיזבאללה בדרום וכמובן איראן". הוא הזהיר, כי ישראל תטיל על ממשלות סוריה ולבנון את האחריות להעברת "נשק מפר איזון" לידי חיזבאללה.

נאומה של קלינטון, השלישי במספר על המזה"ת בתוך חודשיים, היה מהנאומים המקיפים ביותר שהשמיעה על מדיניות ארה"ב באזור מאז תחילת כהונתה. הוא כלל הדגשה מחודשת על מחויבות ממשל אובמה לבטחון ישראל, גינויים חזקים לאיראן ולסוריה, הבטחה שארה"ב לא תשלים עם איראן גרעינית, פירוט הצעדים שישראל והפלסטינים צריכים לנקוט לקראת חידוש המו"מ לשלום, וקריאה למדינות ערב לנקוט צעדים בוני אמון, לרבות פתיחת נציגויות סחר בישראל.

כפי שנהגו בכירים אחרים בממשל אחרי הקרע בין הבית הלבן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, התאמצה קלינטון להדגיש, שוב ושוב, כי בטחון ישראל, ומחויבות ארה"ב לו, ניצבים מעל חילוקי דעות אלה או אחרים בין וושינגטון לירושלים.

"הנשיא אובמה ציין באחרונה שהיו מה שהוא כינה 'רעשים ועיוותים' לגבי גישתו של הממשל למזה"ת", אמרה שרת-החוץ. "מאז החודש שחלף אנו מנסים להסיר את כל אי-ההבנות. הנשיא והממשל הזה חזרו ואישרו את המחויבות שלנו לביטחון ישראל, במילים ומעשים".

"שלום אזורי חייב להתחיל בהכרה של כל הצדדים שארה"ב תתייצב תמיד מאחורי ישראל וכפי שאובמה אמר באחרונה, שום טריז לא ייתקע ביננו... יהיו לנו חילוקי דעות, אך כאשר הם יתגלעו, נפתור אותם כבעלי ברית קרובים. זכותה של ישראל להתקיים, ולהגן על עצמה, אינן נושא למו"מ ושום שלום בר-קיימא לא יהיה אפשרי אם עובדה זו לא תתקבל".

"ביטחון ישראל - מחויבות אישית"

"ארה"ב מוסיפה לתמוך בפיתוח מערכות ישראליות להגנה מפני טילים, לרבות ה'חץ' ו'קלע דוד' ('שרביט קסמים')", אמרה קלינטון. "הצבנו בראשונה טילי פטריוט בישראל בעת מלחמת המפרץ ועתה אנו פועלים עם ישראל כדי לשדרגם. גם הצבנו בישראל מערכת מכ"ם מתקדמת לאתרעה מוקדמת מפני טילי אויב. ממשל אובמה מחויב לוודא שבידי ישראל יהיו כל הכלים שנחוצים לה כדי להגן על עצמה... הייתי בחדרים של בתי-חולים (בישראל) עם נפגעי טרור והחזקתי בידיהם. הקשבתי לרופאים שתיארו רסיסים שנתקעו ביד, או ברגל, או בראש. בשבילי, הבטחת ביטחונה של ישראל אינו רק עמדה מדינית. זו מחויבות אישית".

קלינטון תקפה את סוריה ואיראן בהתבטאויות קשות. "אנו מגנים העברות נשק לחיזבאללה במילים הנמרצות ביותר והבענו את דאגותינו ישירות באזני ממשלת סוריה", אמרה השרה. "העברות נשק לידי ארגוני טרור, במיוחד טילים ארוכי טווח, מהוות סכנה חמורה לביטחון ישראל. הן מערערות באופן חמור את היציבות באזור ומהוות הפרה מוחלטת של החלטת מועצת הביטחון 1701".

היא הוסיפה: "איננו מקבלים הפרות כאלה, התנהגות כזו שמערערת את היציבות, וגם הקהילה הבינלאומית אינה צריכה לקבל זאת. הנשיא אסד מקבל החלטות שמשמעותן יכולה להיות מלחמה או שלום באזור. אנחנו יודעים שהוא שומע מאיראן, חיזבאללה וחמאס. חיוני שהוא ישמע ישירות גם מארה"ב, כך שהתוצאות הפוטנציאליות של פעולותיו יהיו ברורות. לכן אנו מחזירים את השגריר שלנו לסוריה. שלא תהיה שגיאה, בדמשק או במקום אחר: ארה"ב לא מעניקה לסוריה פרס, או עושה לה ויתורים. ניהול מגעים הוא מכשיר שמעניק לנו תובנה ויכולת ללחוץ". דברים אלה היו מענה למותחי ביקורת בארה"ב, שטוענים כי וושינגטון לא צריכה להחזיר את שגרירה לדמשק.

"איראן, עם נשיאה האנטישמי ותכנית הגרעין העוינת שלה, מוסיפה לאיים על ישראל, אך גם על האזור והיא יוזמת טרור נגד מטרות רבות", הוסיפה קלינטון. "... ארה"ב מחויבות למסלול דיפלומטי. אך לא נתפשר על מחויבותינו למנוע מאיראן פיתוח נשק גרעיני".

"להחזיר את שליט"

היא אמרה שקלטת הווידיאו של חמאס, ששמה ללעג את משפחת שליט היא מרושעת ומקוממת. "נוכח הפגנה כזו של חוסר אנושיות אנו קוראים שוב, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר: החזירו את גלעד שליט למשפחותו עכשיו".

קלינטון אמרה, כי מדינות ערב צריכות לעשות צעדים בוני אמון כלפי ישראל, אך הוסיפה: "איננו מצפים שהערבים יפעלו בחלל. ישראל צריכה לעשות את חלקה ע"י כיבוד השאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, להפסיק את פעילות ההתנחלויות, להתייחס לצרכים ההומניטריים בעזה ולתמוך בצעדים בוני אמון של הרשות הפלסטינית".

"הפלסטינים, מצידם, חייבים להמשיך במאמצים לקבל אחריות לביטחון בגדה המערבית. הם חייבים לעמוד על המשמר במאמצים לבלימת הסתה ולמנוע אלימות וטרור. והם חייבים להתקדם במאמציהם להנהיג רפורמות מוסדיות וכלכליות, תחת הנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד".

"שני הצדדים חייבים להימנע מפעולות חד-צדדיות שעלולות לפגוע באמון או לקבוע מראש, או להיתפס כקובעות מראש, את תוצאות המו"מ הסופי".

למדינות ערב קראה קלינטון לנקוט ארבע קבוצות של פעולות: האחת: להפסיק לספק נשק לארגוני טרור כחיזבאללה או חמאס; שנית, לתמוך במאמצי עבאס ופיאד לנהל מו"מ עם ישראל; שלישית, "לעשות יותר" כדי לתמוך תמיכה כלכלית ופיננסית ברשות; ורביעית, לעשות צעדים בוני אמון כלפי ישראל.

"מדינות ערב צריכות לפנות לציבור הישראלי, להראות לו שבידודה של ישראל הולם ונגמר ושהמדינות באזור צריכות לחדש דיונים בילטרלים... היינו מקווים לראות צעדים קונקרטיים כמו פתיחת נציגויות מסחריות או משרדי קשר דיפלומטיים, מתן רישיונות (למטוסים ישראליים) לטוס במרחב האווירי של מדינות ערביות, לקיים שירותי דואר ולהשיק תכניות חילופין להידוק המגעים בין העמים".

"אנו יודעים שאיננו יכולים לכפות פתרון", אמרה קלינטון. "הצדדים עצמם צריכים לעשות זאת... אך ארה"ב מחויבת להיות שותף פעיל בכל אחד מהשלבים".