ועדת החקיקה פסלה את ההצעה לשפר הפיקוח על הניסויים בקופים

השר גלעד ארדן: "אגיש ערער" ■ ח"כ יואל חסון, מגיש ההצעה: "זו ממשלה בלי חמלה" ■ דו"ח מבקר המדינה מ-2004 ציין לחומרה ליקויים רבים במערכת הפיקוח - אך המלצותיו לא יושמו

ועדת השרים לחקיקה הצביעה היום נגד הצעת החוק של כ"ח יואל חסון למען קופי המעבדה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הוביל את הקו התומך בחוק ומנגד הוביל שר החינוך, גדעון סער, את המתנגדים שהפילו את החוק. השר ארדן הודיע בסיכום הישיבה כי יגיש ערער על ההחלטה.

נזכיר כי על-פי הצעת החוק יעבור הפיקוח על הניסויים מידי החוקרים באוניברסיטאות עצמם לידי ועדה חיצונית, וכן תיאסר הרעבה והצמאה של הקופים במהלך הניסויים. בתום הניסוי יישלח הקוף לשיקום ארוך בכדי לדאוג להחזרתו לטבע במצב תקין ככל שניתן.

הצעת החוק זכתה לתמיכה ציבורית רחבה, בין היתר על ידי שורה של אמנים מובילים שפנו לשרים בבקשה לתמוך בהצעת החוק, אך סער הוביל במהלך הישיבה את ההתנגדות וסחף אחריו את השרים הרצוג, איתן, הרשקוביץ, מרידור, פלד ובגין שהצביעו נגד החוק.‏

לדברי ארדן, "מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר שאיננה שוללת את המשך הניסויים בבע"ח, אלא מחייבת את מבצעי הניסויים לא להישאר אדישים לסבל בלתי הכרחי שעוברים הקופים במעבדות מדי יום. בכוונתי להגיש ערער על ההחלטה שהתקבלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה".

ח"כ יואל חסון אמר כי "זו ממשלה בלי חמלה וההחלטה היום מעידה על כך כאלף מונים. הצעת החוק אמורה הייתה להכניס אנושיות לניסויים ולדאוג לרווחת הקופים. לא דובר על ביטול ניסויים, אלא על פיקוח חיצוני ואובייקטיבי - אבל עבור הממשלה הנוכחית אין חשיבות לבעלי חיים אלא לבעלי ההון.

תהליך החקיקה לא נפסק ואני מזכיר לכל מי שבחר לשכוח - דו"ח מבקר המדינה קבע נחרצות כי תפקוד המועצה לניסויים בבע"ח לקוי, סובל מחוסר שקיפות והקופים סובלים בשקט. אמשיך לקדם את החוק ולנסות להפוך את המעבדות בישראל למקום שפוי בו לא מתעללים בבע"ח".

‏ענת רפואה, דוברת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה", שיזמה את הצעת החוק, אמרה כי "זהו יום שחור לקופים ולכל מי שאוהב בעלי חיים. ביקשנו מעט חסד מהממשלה, מעט הגנה על מאות קופים אומללים, אבל גילינו אטימות ואדישות. מטרת הצעת החוק הינה למנוע ניסויים מיותרים ולהקל על הסבל המתמשך של הקופים במעבדות. אנחנו נמשיך להיאבק על הגנת הקופים ושאר בע"ח".

השחקן אלי פיניש, שהתגייס לנושא מסר בתגובה: "תנאי החזקת הקופים וההתעללות המתמשכת בהם לא היתה אמורה לקבל היום את אישור הממשלה. עצוב שזה המצב בשנת 2010". ‏

שיטות שאינן דורשות ניסויים בקופים

תמונת המצב של הניסויים הרפואיים בקופים בארץ לדברי עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" היא כזו: מדי שנה מוכנסים בממוצע כ-50 קופים למעבדות בישראל. כ-10 בקשות למחקר בקופים מוגשות ומאושרות מדי שנה. הניסויים בקופים נערכים באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן והמכון הביולוגי נס ציונה.‏

במאחורי דלתות המעבדה טוענים כי רוב הניסויים בקופים בישראל הם בתחום חקר המוח, וכי כל הניסויים האלה הם בגדר מחקר בסיסי ללא אוריינטציה רפואית. ‏

‏"מערכת האישור והפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים בארץ לקויה. דו"ח מבקר המדינה ב-2004 ציין לחומרה ליקויים רבים במערכת הפיקוח. מאחר שהמלצות מבקר המדינה לא יושמו, הוחלט בדצמבר 2009 בוועדה לביקורת המדינה, לקיים חקירת המשך של המבקר", מציינים בעמותה.

עוד נטען, כי אישור הניסויים במוסדות בהם נערכים ניסויים בקופים נעשה ע"י ועדות פנימיות המורכבות מרוב מוחלט (כ-90%) של נסיינים בבעלי-חיים באותו מוסד ובוועדות אלה אין אף נציג חיצוני/ציבורי. במצב כזה הוועדות הפנימיות מאשרות אוטומטית כל בקשה לניסוי בקופים, ללא יכולת או רצון לבדוק את משוואת העלות-מול-תועלת או את האופציה של חלופות.

עוד טוענים ב"מאחורי דלתות המעבדה", כי "בניגוד למצב בעבר, קיימות היום שיטות מחקר מתקדמות אשר משיגות ממצאים ישירות מתצפיות על מוח האדם וממחקרי התנהגות בבני אדם, ללא פגיעה בנבדקים. על שיטות אלה נמנות, בין השאר, טכנולוגיות ‏‏fMRI, ERP, PET, MEG, EEG, TMS‏ פסיכופיזיקה ועוד. בעזרת מחקרים קליניים אלה ניתן לצמצם באופן משמעותי את מספר הניסויים שנערכים בקופים, תוך עמידה בכללי האתיקה ומבלי שייגרם סבל לאיש". ‏

באיחוד האירופי מתנגדים

בשנים האחרונות מתנהלים בעולם המערבי דיונים ציבוריים - מדעיים ומוסריים - בסוגיית הניסויים בקופים והנושא אינו יורד מסדר היום הציבורי. באחרונה, חתמו למעלה ממחצית חברי הפרלמנט באיחוד האירופי על הצהרה הקוראת להפסקה מוחלטת של ניסויים בקופים.

‏באוקטובר 2009 פסק בית המשפט העליון בשווייץ לטובת מומחים חיצוניים שעתרו נגד ניסויים בקופים בחקר המוח בשתי אוניברסיטות בציריך, ופסל את הניסויים האלה מטעמי מידתיות. "הניסויים שנפסלו דומים מאוד לניסויים שנערכים בישראל", טוענים בעמותה. בגרמניה ובבלגיה מתנהלים בימים אלה הליכים משפטיים מקבילים להליך שהיה בשווייץ.

הצעת החוק המצ"ב באה במטרה לשפר את הפיקוח הקיים על ניסויים בקופים ולדאוג לצרכים הבסיסיים של הקופים במהלך הניסויים בהם ובתומם.

מנתונים שבידי "מאחורי דלתות המעבדה" עולה, כי ניסויים בחקר המוח כרוכים בגרימת סבל רב וממושך לקופים ובסופם, לרוב, הקופים מומתים.

למרות שמדובר בבעלי-חיים רגישים ואינטליגנטיים, המקיימים בטבע חיי חברה מפותחים, מוחזקים הקופים במעבדות בכלובי מתכת קטנים, חלקם בבידוד, ללא אמצעי העשרה, למשך מספר שנים.

בשנים הראשונות לשהייתם במעבדה עוברים הקופים סדרת אימונים במטרה לאלפם לבצע משימות מסוימות. שיטות האימון המקובלות מבוססות על הצמאה של הקופים במשך ימות השבוע, ריסונם בסד מיוחד הנקרא "כסא קופים" למשך שעות ארוכות, בידודם מול מסך מחשב בחדרון קטן וחשוך למשך האימונים, וכשהם מצליחים לבצע את המשימות הנדרשות הם מקבלים זרזיף מים דרך צינורית לפיהם בתור חיזוק.

עם התקדמותם בשלבי האימונים, תקופה שעלולה להימשך עד כשנתיים, עוברים הקופים ניתוח במהלכו מסירים את הקרקפת, קודחים חורים בגולגולת ומחברים בעזרת ברגים מתקנים שדרכם ניתן לתעד את הפעילות החשמלית במוחם. במסגרת ה"תחזוקה השוטפת" שלאחר הניתוח, במטרה למנוע זיהום סביב המתקנים שהושתלו בראשם, מגלחים את ראשם ומחטאים את האיזור המגולח בכימיקלים צורבים. הגילוח מתבצע כפעמיים בשבוע כשבמהלכו קשורים הקופים ב"כסא קופים".

עוד טוענים ב"מאחורי דלתות המעבדה", כי לאחר כשנתיים בממוצע, כאשר הקופים למדו לבצע את המשימות, מתחיל התיעוד הממוחשב של פעילות מוחם בעת ביצוע המשימות. התיעוד אורך מספר חודשים, כאשר במהלכם נמשכים ההצמאה היומית, הגילוח פעמיים בשבוע והכליאה בכסא קופים למשך מספר שעות כל יום. עם תום חודשי התיעוד מומתים רוב הקופים ומיעוטם עובר לשיקום לאחר ניתוח להוצאת המתקנים מראשם.

כוחה של תמונה

ניסוי בקופים / צלם: יחצ
 ניסוי בקופים / צלם: יחצ

‏"צילומי סתר שנעשו באוניברסיטה העברית בשנת 2001 חשפו ניסוי שהתבצע בקוף "מאליש" ובשלושה קופים נוספים. הניסוי נמשך כארבע שנים ומסקנתו היתה שקופים זוכרים שלוש תמונות ברצף.

"צילומי סתר שנעשו במכון ויצמן ב-2007 חשפו שני ניסויים מקבילים שנערכו בשמונה קופים, נמשכו מספר שנים ותוצאותיהם היו... שיש להמשיך בניסויים כאלה.

‏"מעקב שערכנו אחרי כל פרסומי הניסויים בקופים בישראל במהלך 30 השנים האחרונות מעלה שבמבחן המידתיות (עלות-מול-תועלת), העלות גבוהה והתועלת אפסית. למרות שכמה מחוקרי המוח בקופים טוענים שמחקריהם ברי תועלת רפואית לאדם, מומחים רבים בתחום שוללים את טענותיהם מכל וכל", מציינים אנשי "מאחורי דלתות המעבדה".

אנשי האקדמיה מתגייסים

פורום "אנשי אקדמיה להגנת בעלי-חיים במעבדות‎"‎‏ החל לפעול בראשית 2008, ביוזמת כמה עשרות אנשי סגל אקדמי בכירים מן האוניברסיטאות והמכללות בישראל, אשר לקריאתם הצטרפו למעלה מ-300 אנשי סגל נוספים (‏‏http://www.apal.org.il‏/‏‏).

חברי הפורום פנו לשר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ', במכתב ובו ציינו כי הם "מחזיקים בדעה כי החוק הקיים (חוק צער בעלי חיים - ניסויים בבעלי חיים, התשנ"ד 1994), שנועד לצמצם למינימום ההכרחי את היקף הניסויים ולמזער את סבלם של בעלי-החיים, אינו מיושם כלושונו, וראוי לשפר ולתקן אותו (כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה מיוני 2004).

‏"בהיותם אנשי סגל של מוסדות להשכלה גבוהה, חברי הפורום מודעים לחשיבות הרבה של החופש האקדמי ואינם מטילים דופי בהגינותם ובמקצועיותם של עמיתיהם המעורבים בניסויים בבעלי-חיים. עם זאת, מאחר שחברי הפורום נושאים באחריות ובמחויבות המוסרית לנעשה במוסדותיהם, הם תומכים בהצעת תיקון החוק שעומדת כעת על שולחן הכנסת:

הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון - ניסויים בקופים),

התש"ע 2009 - פ/1901/18 (ח"כ יואל חסון).‏

‏"הצעת תיקון החוק הזו דורשת הקמת ועדה אתית ארצית לאישור ניסויים בקופים, איסור הצמאת והרעבת קופים במהלך הניסויים וחיוב העברת קופים לשיקום בתום הניסויים", מסרו חברי הפורום במכתבם לשר המדע.‏

הכסף שמאחורי הסבל

ב"מאחורי דלתות המעבדה" טוענים כי ישראל עומדת כיום בשורה אחת עם היצואניות הגדולות בעולם של קופים למטרות ניסויים. לדבריהם, הסכומים אותם מגלגל הענף, כמו גם העובדה שישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי המייצאת קופים למעבדות, מעלה סימן שאלה הומאני קשה. בנושא זה ישרא פועלת עם מדינות כגון סין, אינדונזיה, מאוריציוס, ווייטנאם.

‏"לפי נתונים המצויים בידינו" מציינת ענת רפואה, דוברת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה", "קוף אשר מגיע למשקל ק"ג אחד, נסחר במחיר 3,000 דולר. חוות מזור מוכרת עד כ-50 קופים לשנה לצריכה פנימית בישראל ומייצאת עוד כ-500 קופים לאירופה וארה"ב. מדובר במחזור מכירות של כ-6 מיליון שקל.

"אם לא די בכך", מוסיפה רפואה, "החווה מוכרת גם את דמם של הקופים ב-13 דולר למנה. אין אנו יודעים כמה מנות נמכרות ומה מצבם של בע"ח מהם נשאב הדם".

עקב מחאה ציבורית הולכת וגוברת, יזם חה"כ יואל חסון הצעת חוק אשר נועדה להגביר ולשפר את הפיקוח על הניסויים הנעשים בקופים. "אנו מבינים את הצורך במדע ורפואה" מסר יואל חסון. "ניסויים בבע"ח הם דבר נדרש, אבל המועצה המפקחת על הניסויים בקופים כיום, היא סוג של מועדון סגור. אין בה שקיפות, אין בה ייצוג לארגוני בע"ח ואין בה חובה על שיקום הקופים לאחר הניסויים. הצעת החוק באה לתקן את המצב כפי שהוא כיום".

אל המאבק הצטרפו בימים האחרונים גם חברי "ארץ נהדרת ב"קול קורא" לחברי הכנסת. אלי פיניש אף צילם סרטון בו הוא מבקש מחברי הכנסת והשרים לגלות חמלה ולתמוך בהצעת החוק של ח"כ יואל חסון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988