פישר: "חבילות שכר במגזרים מסוימים אכן גבוהות מדי"

נשיא המדינה, שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו, חתמו על כתב המינוי של פרופ' סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל לתקופת כהונה נוספת בת חמש שנים. הטקס נערך היום (א') בבית הנשיא בירושלים.

"זה מינוי יוצא מן הכלל ומגדר הרגיל. אתה מאחד בין כולם. כולם הסכימו על מינוייך- כולם מסכימים על החלטה כלכלית - אלוהים!", אמר פרס והוסיף: "אתה הבאת את מדינת ישראל לראש ואני מודה לך מקרב לב. אתה מהווה לא רק הצלחה אלא גם דוגמה. מי שרוצה להשקיע שילך למעבדות ולא לבורסות - זה האוצר האמיתי שלנו. אתה האיש המתאים ביותר, איש מיומן וראוי שאין כמוהו".

ראש הממשלה נתניהו אמר בטקס: "יש לנו היום אתגר נוסף בנוסף ליצירת מוקדי ידע, המצאות וידע והשגת השלום -להמשיך לפתוח את כלכלת ישראל לתחרות. לצורך כך, הדבר הראשון הוא שמי שיכול לצאת לעבוד, שיעשה זאת. יש לנו אוכלוסייה מאד מוכשרת ומאד לא עובדת. בחודשיים הקרובים נביא תוכנית ארצית להכנסת אלפי מובטלים למעגל העבודה. זה לא מעניין באיזה שם של מדינה אמריקנית נקרא לה. בלי תוכנית אי אפשר לצאת מהעוני".

נתניהו הוסיף: "הדבר השני הוא צמצום הבירוקרטיה, אשר מביאה להשחתה. אנו רוצים גם לטפל טיפול נוסף בריכוזיות במשק שלנו. אנו רואים ריכוזיות רוחבית שעוצרת את תחרות תוך בעלויות צולבות".

שר האוצר, יובל שטייניץ, פנה בטקס לנתניהו ואמר לו: "הייתה לך הברקה לפני חמש שנים, ראש הממשלה, כאשר הצעתי לפישר להיות נגיד. אני מצטרף אליך היום בהברקה השנייה",

שטייניץ התייחס למשבר הנוכחי: "המצב בעולם עדיין מחייב זהירות. קיבלנו שיעור מצויין מה קורה למדינות לא אחריות שחיות מעבר ליכולות שלהן. נצטרך להקפיד על אחראיות פיסקאלית ולשמור עליה בכל משמר".

נאום ההשבעה של הנגיד פישר

הנגיד פישר אמר בטקס השבעתו: "אני מוקיר תודה לממשלה, ובמיוחד לראש הממשלה, על האמון בי. אני ממשיך לחוש כבוד וזכות גדולה להנהיג את בנק ישראל, ולייצג את מדינת ישראל ואת הכלכלה הישראלית, בארץ ובעולם. למשפחה שלנו ולחברים שהפכו את החיים בישראל, עבור רודה ועבורי לתענוג, ומעל לכל אני מודה לרודה, רעייתי, שהיתה שותפה שלי לעליות ולמורדות של כל אירועי היום בבנק ישראל ובמדינה, ושתמיכתה ואהבתה חיזקו אותי בכל התקופה הזו, כמו בארבעים השנים שקדמו לה".

פישר גם דיבר על המשבר והשווקים: "זה היה המשבר העולמי החמור ביותר מזה 80 שנה, וכפי שכולם יודעים, עברנו אותו בהצלחה יחסית. הנתונים האחרונים מאשרים את עוצמת ההתאוששות של כלכלת ישראל. בנוגע למשמעת התקציבית, ברצוני לשבח את שרי האוצר והצוות המקצועי באוצר, על כך שהם שוֹקְדִים תמיד על גיבוש ושמירה על תקציבים אחראיים ועל מאמציהם החיוניים לפיתוחה המוצלח של הכלכלה הישראלית. החדשנות והיזמות בישראל היא מקור לקנאה במדינות רבות. המגזר הפרטי לא זקוק להרבה מהממשלה כדי להצליח - הוא בעיקר זקוק לתשתית כלכלית ברורה וצפויה, התומכת בכלכלת השוק שבה הוא פועל, ולמערכת תמריצים שמעודדת את היזמים ואנשי המקצוע החיוניים לעבוד ולהשקיע בישראל".

בהתייחסו לשכר הבכירים אמר פישר: "נראה שחבילות שכר מסוימות במגזרים מסוימים, בין היתר במגזר הבנקאי, אכן גבוהות מדי. אולם, עלינו לנהוג בזהירות רבה בהתמודדות עם בעיה זאת, שהרי קל מאוד להגזים ולגרום נזק חמור לכלכלה הישראלית. המפקח על הבנקים הוציא הנחיות לבנקים בנושא התגמול והוא בוחן מקרוב את יישומן, ואת הצורך באמצעים נוספים לטיפול בסוגיית שכר הבכירים במגזר הבנקאי. ולגבי השכר בשאר החברות הציבוריות, צריך למצוא את הדרך להגביר את הפיקוח של הדירקטוריונים על תגמול המנהלים".

על חוק בנק ישראל אמר הנגיד: "החוק החדש מגביל באופן ניכר את כוחו של הנגיד. מדוע הצענו את ההסדרים החדשים הללו? מכיוון שמהניסיון המצטבר וגם ממחקרים עולה, כי בממוצע, ועדות מקבלות החלטות טובות יותר מאדם יחיד. כדי שזה יקרה, חבריהן של שתי הוועדות צריכים להיבחר בהתאם ליכולותיהן המקצועיות, ובשום אופן לא על בסיס פוליטי".

פישר הוסיף כמה מילים של דאגה בנוג למערכת החינוך: "מערכת החינוך חיונית להשגת צמיחה בת קיימא, והמגמות בתחום זה מדאיגות ביותר. אין לנו מערכת חינוך אחת, יש לנו רבות. אין תוכנית ליבה שמבטיחה שכל תלמיד מקבל את הכישורים הבסיסיים הנחוצים להתמודדות בכלכלה הגלובלית המשתנה. התוצאות שלנו במבחני PISA של ה-OECD מעוררות דאגה, ואנו מידרדרים בדירוג הבינלאומי. בנקודה מסוימת, ומוטב מוקדם ממאוחר, נצטרך להתמודד עם ריבוי מערכות החינוך הנפרדות ועם ההקשר הפוליטי שלהן, לעצור את ההידרדרות ברמת החינוך, ולהפוך את המגמה".

"בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בדרך כלל במקום ה- 25-30 בדירוג המדינות שכדאי לעשות בהן עסקים. במסגרת מדד זה, בולטת אצלנו השונות הרבה בדירוג של המרכיבים השונים: אנחנו מצטיינים בקלות של השגת מימון ובפתיחות הכלכלה; אבל אנחנו לא טובים במורכבות מערכת המס; ואנחנו גרועים מאוד בבירוקרטיה. אני חושש כי בשנים הקרובות נידרדר גם בדירוג מדד השחיתות. אם אנחנו רוצים לשמר את הצמיחה, אנחנו צריכים להפחית את הבירוקרטיה ולהילחם בשחיתות שמלווה אותה לעיתים קרובות. אין אלו משימות קלות, אולם הן חיוניות לרווחה של החברה הישראלית".

"הרקורד הכלכלי של ישראל ראוי לציון במיוחד על רקע המציאות שבה איננו חיים בשלום עם כל שכנינו, ובחמש השנים האחרונות אף היתנסינו פעמיים בלחימה. הכלכלה הישראלית, עם הדינמיות והחדשנות שלה, תוכל לצמוח הרבה יותר מהר אם נשיג שלום עם שכנינו - ויש כמובן סיבות טובות בהרבה מאשר צמיחה כלכלית - לקוות ולפעול למען השלום".