פסיקה תקדימית: בורר אינו יכול לפסוק בניגוד לפסק דין סופי

בורר איננו רשאי לתת פסק בוררות המנוגד לפסק דין חלוט (שלא ניתן לערער עליו פעם נוספת) של בית משפט, מאחר שפסק בוררות כזה מנוגד ל"תקנת הציבור" - כך קבע היום (ד') בית המשפט העליון בהחלטה תקדימית בעניינה של חברת עמידר.

לדברי השופט יורם דנציגר, "אינני יכול להעלות על דעתי מצב שבו יינתן תוקף לפסק בוררות שתוכנו מנוגד לפסק דין או החלטה חלוטה של בית משפט, באופן שלמעשה מרוקן את פסק הדין או החלטה מתוכן".

עם זאת, השופט דנציגר השאיר בלא הכרעה את השאלה אם ניתן לבטל פסק בורר אם קיימת עילת ביטול פסק הבוררות, שלפיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור נוסף. ה

בוררויות שנדונו נערכו בנוגע לסכסוך בין חברת עמידר לבין זוהר חי, הנוגע להסבת מבנה בירושלים בבעלותו של חי למגורים. ההסבה נועדה לצורך שיכון עולים חדשים מחבר המדינות בתקופת העלייה בשנות ה-90.

מחלוקת במשפט האזרחי

הבוררת חירותה הראל פרסמה שני פסקי בוררות, בשנת 2000 ובשנת 2006. בפסק הבוררות השני היא פסקה לטובת חי פיצויים, בין היתר בגין אובדן דמי השכירות עבור 151 יחידות דיור שעמידר קיבלה בהן חזקה עד לאותו מועד.

"תוצאה זו היא בלתי אפשרית", כתב דנציגר, "שכן משמעותה האופרטיבית היא כי היה על הצדדים לקיים את ההסכם במתכונתו המקורית, באופן שיאפשר את השכרתן של 165 יחידות דיור".

לדברי בית המשפט העליון, "הבוררת פסקה כי ראתה לנכון להשתית את חישוב אובדן דמי השכירות על הסכמתה של עמידר עצמה לתשלום עבור חדרים שנמסרו בפועל, בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים. ואולם, פסיקתה זו של הבוררת מנוגדת להחלטת בית משפט השלום, שאסרה על השכרתן של יחידות הדיור, אלא בהתאם להגבלות המפורטות בה. לא מצאתי טעם הגיוני כיצד מתיישבת פסיקתה של הבוררת עם החלטתו של בית משפט השלום".

השופטת אילה פרוקצ'יה קבעה כי על הערעור להתקבל במלואו ולא רק בחלקו כפי שקבע דנציגר, במובן זה שגם פסק הבוררות הראשון של משל יתבטל, בהיותו נוגד את תקנת הציבור.

המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, נותר בדעת מיעוט בקובעו כי יש לדחות את הערעור כולו מאחר שלא ניתן לבטל את פסקי הבוררות בפרשה זו, מאחר שהם אינם נוגדים את תקנת הציבור.

פסיקתו של ריבלין מחזקת את המחלוקת המקצועית העמוקה השוררת בינו לבין השופט דנציגר בשורה רחבה של נושאים במשפט האזרחי. (רע"א 10487/07).