כמו באמריקה

על התקדים המסוכן שיוצר נתניהו עם שינוי רפורמת בריאות השיניים

תוכניתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, להעניק טיפולי שיניים לילדים כחלק מסל הבריאות הממלכתי, היא צעד חשוב בדרך לתיקון אחת העוולות הגדולות ביותר שנעשו בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1994, כשבריאות השן נותרה מחוץ לסל והופקרה לטובת המחירים הדרקוניים של רופאי השיניים.

עד יום א' שעבר נראה היה שהממשלה תאשר את התוכנית כפי שהיא, אולם הלחץ של רופאי השיניים הפרטיים עבד: בנימין נתניהו החליט להתנות את אישור התוכנית בכך שגם המרפאות הפרטיות יוכלו לספק שירותים במסגרת הביטוח הממלכתי.

המהלך הזה מחייב שינוי חקיקה שיאפשר ל-5,000 מרפאות עצמאיות להתאגד תחת הכותרת של "קופת שיניים", והמשמעות היא שהרפורמה של ליצמן ככל הנראה תתעכב.

אבל יש גם משמעות מרחיקת לכת בהרבה: כניעת נתניהו ללחץ רופאי השיניים, תיצור תקדים מסוכן. כעת בעלי קליניקות מתחומים שונים ידרשו גם הם לספק שירותים במסגרת הביטוח הציבורי. אם התרחיש הזה יתממש, כל המודל הייחודי שבו השירותים שכלולים בסל ניתנים על ידי קופות חולים ציבוריות, ייהרס.

מהרגע שבו גופים פרטיים יעניקו שירותים ציבוריים, תמיד יתעורר החשד ששיקולי הרווח יגברו על השיקול הציבורי. מודל הכלאיים הזה שיוצר נתניהו צפוי להעלות את ההוצאה הלאומית לבריאות בשל עודף בחירה שניתן לציבור בשם התחרות המקודשת. דווקא כשהאמריקנים הבינו עד כמה זה הרסני, נתניהו רוצה להיות יותר אמריקה מאמריקה.

ועוד משהו: אחרי שנתניהו אמר את המילה האחרונה גם בסוגיית החיסונים לשפעת החזירים, גם בעניין פרשת הקברים ועכשיו גם בנוגע לרפורמת השיניים, ברור שהוא שר הבריאות וליצמן רק הסגן. לפעמים זה מעודד, לפעמים ממש לא.