מסתמן: תבוטל זכיית MTS במכרז הרכבת הקלה בגוש דן

הרשות הממונה על פרויקט הסעת ההמונים בגוש דן תמליץ לדחות את הצעת הפשרה שהגישה זכיינית הקו האדום של הפרויקט, חברת MTS. ההמלצה ברוח זו התגבשה בין חברי הרשות לקראת שני דיונים מכריעים שייערכו השבוע בנושא: ביום רביעי אצל שר האוצר יובל שטייניץ ולמחרת אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ל"גלובס" נודע כי מרבית חברי הצוות והיועצים המקצועיים המלווים אותם סבורים, כי קבלת ההצעה כרוכה בעריכת שינויים מהותיים בהסכם הזיכיון בעיקר בסוגיית מבנה החוב הארוך של הפרויקט.

בנוסף סבורים חלק מחברי הוועדה כי הזכיינית לא הציגה פתרונות משכנעים לכמה מהבעיות הטכניות המרכזיות שעלו בדיונים. חברים בוועדה הממונה אמרו ל"גלובס" כי המשמעות הכספית של קבלת דרישותיה החדשות של MTS נאמדת במאות מיליוני שקלים. משמעות קבלת ההמלצה היא ביטול הסכם הזיכיון שנחתם עם MTS ב-2007 ודחיית המועד המתוכנן להפעלת הקו הראשון של הרכבת, העומד כיום על 2013-14 במספר שנים נוספות.

בוועדה הממונה על פרויקט הסעת ההמונים חברים סגן החשב הכללי באוצר גיל שבתאי, הממונה על תחום התחבורה באגף תקציבים אודי אדירי, סמנכ"ל לתכנון כלכלי במשרד התחבורה יצחק זוכמן, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במינהל היבשה במשרד ישעיהו רונן, מנכ"ל חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) ומהנדס עיריית תל-אביב חזי ברקוביץ'.

מ-MTS נמסר בתגובה כי "MTS הגישה מתווה מפורט למימוש הפרויקט למשרד האוצר ולרשות הממונה בגיבוי מלא של הבנקים המממנים כבר לפני שבעה שבועות. כפי שנמסר ל-MTS על ידי המדינה ופורסם, האוצר ביקש לעכב התשובה כדי שיאופשר לו לבחון את ההצעה. חברת MTS מצפה לאישור המתווה שהוצע על ידה אשר נותן מענה למכלול הבעיות שנוצרו עקב המשבר הפיננסי העולמי שגרם לעיכוב בסגירה הפיננסית".

הצעת הפשרה של MTS שהוכנה על-ידי רו"ח יצחק סוארי, הוגשה למדינה במרץ, זמן קצר לפני פקיעת אולטימאטום שהציבה המדינה לזכיינית. ההצעה זכתה לברכתו הפורמאלית של קונסורציום הבנקים הזרים המלווים את הפרויקט בראשות הבנקים הגרמנים KFW ו-Bayern LB אך לא של בנק לאומי שאמור לספק את החוב הארוך של הזכיינית. החוב הארוך הוא למעשה מחזור בריבית נמוכה יותר של יתרת החוב בסך 280 מיליון אירו שתיוותר לזכיינית לאחר קבלת מלוא מענק ההקמה.

שינויים מהוותיים בזיכיון

מעיון בפרטי ההצעה עולה כי היא מצריכה עריכת שינויים של ממש בהסכם הזיכיון. כך, למשל, מציעה MTS להקדים את קצב תשלום מענק ההקמה ולהגדיל משמעותית את מספר אבני הדרך לתשלומים באופן שיביא להפחתת תקרת החוב הקצר שלה לבנקים ממליארד אירו ל-750 מיליון אירו. בנוסף הציעה MTS לערוך שני שינויים לגבי החוב הארוך. הראשון, הכרה מצד המדינה בכך שבמקרה ש-MTS לא תצליח למחזר את החוב בריבית שנקבעה במודל הפיננסי ייחשב האירוע כ"טרמינשיין" או פקיעה של הסכם הזיכיון שבמסגרתה תוכל MTS לצאת מהפרויקט תוך החזר מלוא ההון העצמי שהשקיעה בו.

בנוסף, במקרה שאכן תצליח למחזר את החוב בריבית סבירה, ביקשה MTS לצמצם את חלקה של המדינה בחיסכון שיושג כתוצאה מהפרשי הריביות, באופן שהמדינה לא תיהנה מהעלייה במרווחי הריבית שנגרמה כתוצאה מהמשבר העולמי.

MTS הכוללת את אפריקה ישראל, סימנס, אגד, חברה CCECC הסינית וחברה סוארס דה קוסטה מפורטוגל זכתה במכרז בדצמבר 2006 כשהציעה לבצע את הפרויקט בתמורה למענק בשקלים ובמט"ח ששוויו עמד על ל-7.143 מיליארד שקל. למקום השני הגיעה קבוצת מטרו רייל בה היו שותפות שיכון ובינוי, אלסתום, קונקס, אשטרום ווינסי שהצעתה הייתה גבוהה בכ-400 מיליון שקל יותר מזו של MTS.

כפי שדיווח "גלובס", נמצאת המדינה במעין מלכוד כשמצד אחד ביטול הסכם הזיכיון צפוי לעכב משמעותית את הפרויקט ומצד שני שינוי הסכם הזיכיון יהווה תקדים ויחשוף את המדינה לתביעות משפטיות מצד הקבוצות שהפסידו במכרז. אם תתקבל המלצת הרשות תעמוד המדינה בפני שתי ברירות לא קלות.

הראשונה, והסבירה ביותר תהיה לשנות את מתכונתו של הפרויקט שעלות הקמתו נאמדת ב-10 עד 12 מיליארד שקל. במקרה כזה במקום להקים את הפרויקט כשיתוף פעולה פרטי-ציבורי (PPP) יהפוך הפרויקט לממשלתי במימון תקציבי. האפשרות השנייה תהיה לנהל משא-ומתן עם קבוצות שהפסידו במכרז. מטרו-רייל תתקשה לחייב את המדינה להעביר אליה את הזיכיון משום שלא האריכה את תוקף הערבויות הבנקאיות שצרפה להצעתה.