דו"ח המבקר: "יש להבטיח שמשפחות נפטרים לא ייפגעו"

‎‎מסחור הקבורה האזרחית בבתי העלמין במושבים ובקיבוצים עומד במוקד הביקורת על מינהל מקרקעי ישראל: "יש למנוע את ניצול קרקעות המדינה המיועדות לחקלאות לצרכים מסחריים תוך עקיפה של החוק, ולהבטיח שזכויות משפחות הנפטרים לא ייפגעו דווקא בשעותיהן הקשות, ומצוקתן לא תנוצל לעשיית רווחים בלתי הוגנים ושלא על פי דין", כותב מבקר המדינה.

בתי העלמין ביישובים החקלאיים נועדו לקבורת חברי היישוב ובני משפחותיהם בלבד. למרות זאת, "הפכה הקבורה האזרחית ב-11 יישובים חקלאיים לעסק מסחרי, ונמכרות חלקות לקבורת נפטרים שאינם חברי היישוב החקלאי או בני משפחותיהם", מתריע המבקר.

‏נוסף לכך, חלקות קבר נמכרות תמורת "תשלום גבוה החורג מהתעריפים שנקבעו בתקנות - בין 7,000 שקל ל-24 אלף שקל לחלקת קבר וזאת נוסף על דמי קבורה של כ-3,500 ש"ח, שאותם משלם המוסד לביטוח לאומי". על פי תקנות בתי העלמין בארץ, התעריף המותר מסתכם ב-4,254 שקל לחלקת קבר.

לדברי המבקר, "פעילות זו נעשית ללא רישיון על פי חוק שירותי הדת או על פי חוק הקבורה האזרחית וללא אישור ממ"י". ראוי לציין כי בתחום הקבורה האזרחית מעורבות מספר רשויות, אך המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי ממ"י בנושא האכיפה: "אף שהיה ידוע לממ"י כי היישובים החקלאיים מנצלים את הקרקע לקבורה מסחרית, הוא לא נקט צעדים של ממש כדי למנוע את התופעה הזאת ולהסדיר את החריגות", נכתב בדו"ח.

בתשובה למבקר המדינה מאוקטובר 2009 קבל מנהל ממ"י על יכולת הפיקוח המוגבלת של ממ"י, אך הודיע שהמינהל מתכוון להקים חטיבה לשמירת קרקע שתעסוק בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין. בנוסף "החל תהליך של הידוק שיתוף פעולה עם שאר גורמי השלטון הרלוונטיים לתחום הקבורה, ובמסגרת זאת התקיימו מספר פגישות עבודה עם נציגי המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים, ורשם העמותות".