המבקר: "תנאי הדיור הציבורי חמורים וגורמים לפגיעה בכבוד"

‎‎למעלה מחמישים עמודים מקדיש מבקר המדינה לנושא הדיור הציבורי בישראל, ולא בכדי: חלק ניכר מהדו"ח "עוסק באוכלוסיות חלשות בחברה, באופן שבו המדינה נוהגת בהן, ובפער ההולך ומתרחב בחברה הישראלית בין עשירים לעניים, בין בריאים לחולים, בין קשישים לצעירים"

‎‎למעלה מחמישים עמודים מקדיש מבקר המדינה לנושא הדיור הציבורי בישראל, ולא בכדי: חלק ניכר מהדו"ח "עוסק באוכלוסיות חלשות בחברה, באופן שבו המדינה נוהגת בהן, ובפער ההולך ומתרחב בחברה הישראלית בין עשירים לעניים, בין בריאים לחולים, בין קשישים לצעירים", כותב המבקר במבוא לדו"ח. ‏

מלאי הדיור הציבורי במדינה מונה כ-66 אלף דירות המושכרות בשכר דירה נמוך יחסית לאוכלוסיות חלשות. הדירות מנוהלות על ידי חברות ממשלתיות-עירוניות שבאחריות משרד הבינוי והשיכון ("חברות האכלוס"): עמידר, חלמיש, פרזות, שקמונה וחלד. רוב הדירות נבנו בשנות החמישים והשישים ובמשך השנים נפגעו דירות אלה מבלאי טבעי, מפגעי מזג האוויר ומתחזוקה לקויה.

תנאי הדיור של הדיירים בדיור הציבורי, על-פי הדירות שנבדקו על ידי מבקר המדינה (נדגמו 35 דירות באקראי), הם "חמורים וגורמים לפגיעה בכבוד האדם, נוסף על הנזק שנגרם לרכוש ועל החשש שתיגרם בגינם פגיעה גופנית עד כדי סיכון חיי אדם", נכתב בדו"ח המבקר. "משרד הבינוי והשיכון וחברות האכלוס לא עשו את המוטל עליהם בכל הנוגע לשמירת נכסי המדינה ולא השכילו לדאוג לרווחתם של הדיירים הנמנים עם השכבות הפחות מבוססות בחברה". ‏

עוד עולה מהדו"ח כי הסכום השנתי הממוצע שהוציאה כל חברת אכלוס על תחזוקה נע בין 1,140 שקלים ל-2,135 שקל לדירה. לדברי המבקר, "ההוצאות הנמוכות על תחזוקת הדירות במשך שנים רבות גרמו להידרדרות מצבן הפיזי". הוא קורא למשרד השיכון "לפעול בדחיפות כדי לעמוד על מצב התחזוקה של הדירות, להכין תכנית עבודה ולהקצות משאבים שיבטיחו קורת גג סבירה לדיירי הדיור הציבורי".

‎‎תגובת משרד הבינוי והשיכון:

‎‎‏"המבקר הרחיק לכת באומרו כי תנאי הדיור בדיור הציבורי פוגעים בכבוד האדם, וכי מדובר בתנאים משפילים וכי קיים ניצול של נחיתותם של הדיירים. המשרד דוחה קביעות אלו מכל וכל. משרד הבינוי והשיכון וחברות האכלוס פועלים על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי ובהתאם למגבלת התקציב הקיימת המשקפת את הנדרש על פי החוק". ‏

"בבדיקת המקרים המפורטים בדו"ח המבקר נמצא כי חלק מהדיירים הינם סרבני תשלום שכר דירה ולחלקם אף חובות גדולים מאוד. בהתאם לחוק, אין מקום לסייע לדיירים אלו. יצוין כי המדינה משקיעה כ-100 מיליון שקל מדי שנה בתחזוקתן של הבתים והדירות הציבוריות. תיקון החוק או הרחבת הקריטריונים בוועדת החריגים תחייב תקציבים גדולים מאוד". ‏

"תקציבי משרד הבינוי והשיכון למכלול פעילותיו למען הפרט קוצצו בצורה מסיבית ביותר בשנים האחרונות. באשר למבנים מסוכנים: המשרד מטפל בהם באופן שוטף". ‏‎‎‏