ממשל אובמה מוסיף לחזר במרץ אחרי היהודים בארה"ב, כחלק ממיזם רחב יותר לאיחוי הקרע שנפרם בין הממשל לממשלת ישראל. החוליה החדשה בשרשרת גילויי החיבה הנשיאותית לישראל וליהודים היתה קבלת פנים בבית הלבן לציון חודש המורשת היהודית בארה"ב, שנערכה אמש (ה').
זו היתה הפעם הראשונה שנשיא ארה"ב חוגג את המורשת היהודית, והמארח, ברק אובמה, טרח להדגיש זאת "בגאווה" בתחילת דבריו. הוא לא הסביר מה הניע את ממשלו להשיק את האירוע, ולמה דווקא עתה, אבל סביר להניח שהנוכחים הבינו שהם משתתפים בריטואל פיוס בין בני זוג שעבר ביניהם חתול שחור. החתול נעלם ועכשיו מרימים כוס להסתלקותו.
לבית הלבן יש רשימה קבועה של "מכובדים" יהודיים שמוזמנים לאירועים בעלי אופי יהודי. רבים מהם נמנים עם ה"עסקונה", פונקציונרים ופעילים בארגונים יהודיים. הפעם הרכב המוזמנים היה שונה: היה ייצוג כבד למחוקקים יהודיים אבל גם לספורטאים (לשעבר), עיתונאים, רבנים, בדרנים, שופטים עליונים (בהווה ובעתיד), אנשי עסקים וגם שגריר אחד: מייקל אורן, מישראל. אייב פוקסמן, נשיא הליגה נגד השמצה, לא היה, אבל סנדי קולפאקס, ספורטאי העבר, כן.
נוכחותו של קולפאקס, בן 74, אחד מכוכבי הבייזבול הגדולים לפני 50 שנה, סיפקה לאובמה עילה לצחוק קצת על עצמו, כפי שמקובל באירועים כאלה: "לסנדי ולי יש בעצם דברים משותפים. שנינו שמאליים. הוא לא יכול לזרוק כדור ביום כיפור (רמז לסירובו של קולפאקס לשחק ביום כיפור, למרות שהיה מדובר במשחק ב-world series) ואני לא יכול לזרוק כדור (רמז לביצוע עלוב כאשר הוזמן לזרוק כדור טקסי בפתיחת משחק בייסבול)".
"פקחו עינינו לעוולות"
"אכן, יהודים בארה"ב הפיקו הצלחה בתעשיה ובממשלה... יהודים סייעו בקידום הישגים שלא ייאמנו במדע וברפואה, ובתחומים אחרים, רבים לאין ספור", אמר אובמה. "אבל תרומת הקהילה היהודית בארה"ב עמוקה יותר... יהודים אמריקניים סייעו לפקוח את עינינו לעוולות, לאנשים במצוקה ולרעיון הפשוט שאנו צריכים לראות את עצמנו במאבקים של אחינו ואחיותינו".
"זה מה שהניע פעילים יהודיים להיאבק למען שוויון זכויות לנשים ומתן זכויות לעובדים", הוסיף הנשיא. "זה מה שהניע רבנים להטיף נגד גזענות מעל הבימה (המילה "בימה" נאמרה בעברית), וזה מה שהניע את קהילותיהם להשתתף במצעדי מחאה נגד הפרדה בין שחורים ללבנים; וזה גם הוביל את אמריקה להכיר במדינת ישראל ולתמוך בה כמולדתו של העם היהודי וכקרן אור של ערכים דמוקרטיים, החל בדקות הראשונות לאחר הכרזת העצמאות. למעשה, יש לנו כאן את המסמך המקורי של של הצהרת הנשיא דאז, הארי טרומן, עם הקמת המדינה".
המסמך, יחד עם פריטים היסטוריים אחרים, לרבות מכתב ברכה שכתב מוזס סיישאס, ראש הקהיליה היהודית ברוד-איילנד ב-17 באוגוסט 1790, לנשיא ג'ורג' וושינגטון, הובאו לבית הלבן לרגל הירוע מהגנזכים הלאומיים ומספריית הקונגרס.
ובמשפט שנהפך למנטרה בהתבטאויות של אובמה ובכירים בממשלו לפני קהלים יהודיים אמר הנשיא: "גם כאשר אנו מוסיפים לדבוק בהתמדה במאמץ להשיג שלום בין ישראלים, פלסטינים וערבים, הקשר שלנו עם ישראל אינו ניתן לפרימה. זה קשר בין שני עמים שחולקים מחויבות למערכת משותפת של אידיאלים: הזדמנות, דמוקרטיה וחירות".
בין הנוכחים באירוע היו אלנה קגן, המועמדת להיות שופטת בבית-המשפט העליון; מחברת ספרי הילדים והנוער ג'ודי בלום; מינדי פינקלסטיין, שנפצעה בתהקפה על מרכז יהודי בלוס-אנג'לס ב-1999; צירת בית-הנבחרים דבי ווסרמן שולץ, מפלורידה, שנחשבת כוכב עולה במפלגה הדמוקרטית; והיזם שון לאנדרס, העומד בראש ג'אמפסטארט, מיזם שאותו הוא מגדיר כ"חממה מחשבתית לחדשנות יהודית בת-קיימא". הזמרת הידועה רג'ינה ספקטור, שהיגרה לארה"ב מרוסיה, שרה באירוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.