פישר מדגדג את שוק הדיור

מדכא לראות שהדרך היחידה שמוצאת כרגע המדינה לעצור את השתוללות המחירים היא באמצעות דיכוי - או אולי יותר נכון לומר דגדוג - הביקושים לדירות:

1. ייקור המשכנתאות לנוטלי מינוף גבוה
2. הכבדת הפעילות בקבוצות הרכישה (מע"מ על הקרקע, ריתוק יותר הון על-ידי הבנקים ועוד)
3. הוספת מגבלות על משקיעים (דיבורים על העלאת מס הרכישה ועוד)

רק לפני שנה הבטיחה לנו הממשלה החדשה שהפיתרון טמון בהגדלת ההיצע - הצפת הקרקעות על-ידי השר אטיאס ושחרור חסמי הבירוקרטיה בוועדות התכנון על-ידי ראש הממשלה נתניהו - והיום ברור לגמרי שמשם לא תבוא הישועה.

המינהל לא מסוגל לשווק יותר מ-30 אלף יח"ד בשנה והמדינה לא מסוגלת לשלוט בגולם הבירוקרטי שהיא עצמה בראה. גם התקווה הנוספת להיצע טרי של עשרות אלפי דירות, של המשקיעים הרבים שהצטרפו לשוק ומבחינים כעת בשינוי המגמה, אינה יכולה לצבור מומנטום בלי עלייה משמעותית בריבית בנק ישראל (שתשפיע על ריבית הפריים בהלוואות שלהם) ויותר חשוב - אלטרנטיבות רגועות יחסית ונושאות תשואה שמחכות לכסף שלהם בחוץ.

הצרה היא, שקורת גג אינה מוצר מותרות שניתן באמת לכווץ אותו כרצוננו על-ידי משחקים במשוואת הביקוש. כ-40 אלף משקי-בית חדשים מצטרפים למדינת ישראל מדי שנה - והם מוכרחים לאכול, לשתות וגם לגור איפשהו.