שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, יצא הערב (א') לדוחא, בירת קטאר, יחד עם מנכ"ל משרדו, שרון קדמי, כדי להשתתף בראש המשלחת הישראלית לפורום הכלכלי העולמי, ה-WEF (Economic Forum World). ועידה זו היא חלק ממספר ועידות של הארגון המתקיימות במקומות שונים בעולם במהלך השנה, ביניהן הוועידה בדאבוס.
הועידה, המתקיימת בימים אלה בנסיכות קטאר, תדון בסוגיות של שיתופי פעולה בינל' ואזוריים, כמו גם בדרכים להגברת הצמיחה במדינות העולם לאחר היציאה מהמשבר הכלכלי.
בן אליעזר אמר עם צאתו כי השתתפות ישראל בכנס חשובה למיצובה כמדינה חשובה באזור, מספר ימים לאחר הצטרפות ישראל ל-OECD. "אני מקווה לשכנע את עמיתיי מהמזרח התיכון ומארצות המפרץ להיעזר ביכולות הישראליות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה המתקדמים, ובמעמדה הכלכלי האיתן של ישראל על מנת לפרוץ חסמים ולהפשיר את הקיפאון בין ישראל ושכנותיה".
במהלך שהותו בקטאר צפוי השר לקיים פגישות עם עמיתים ועם ראשי חברות מובילות בעולם, ולקרוא להם לקידם את הסחר וההשקעות באזורינו ולשפר את מערכת היחסים הכלכליים והמדיניים במזרח התיכון.
לדברי מנהל מינהל סחר חוץ בתמ"ת, בועז הירש, ארגון ה-WEF הינו ארגון וולונטרי בין-לאומי היושב בג'נבה ופועל להבאת ראשי מדינות, ראשי ארגונים ועסקים מובילים בעולם לדיונים בתחומי שיתוף פעולה, על מנת לשפר את תנאי הסחר והכלכלה של המדינות השותפות לדיונים אלה.
בלשכת התמ"ת מציינים, כי בפעם האחרונה ביקרה שרת החוץ ציפי לבני בקטאר בשנת 2008, ובנובמבר 2001 היה הביקור האחרון של שר כלכלי ישראלי בנסיכות, כאשר ביקרו שם השר לשת"פ אזורי, רוני מילוא יחד עם סגן שר התמ"ת דאז, אלי בן מנחם.
אימפריה של גז טבעי ונפט
קטאר היא אמירות במזרח חצי האי ערב לחופי המפרץ הפרסי שמרבית תושביה ערבים ודתם אסלאם. לקטאר יש התוצר לנפש מהגבוהים בעולם והיא שנייה אך ורק לנסיכות ליכטנשטיין. אוכלוסייתה מונה 841 אלף איש בלבד, 77% מהם מוסלמים, 8.5% נוצרים ו-14% אחרים.
למרות המשבר כלכלי העולמי, קטאר שמרה על צמיחה כלכלית בשנים האחרונות. הרשויות מקטאר במהלך המשבר רצו לשמור כל הסקטור הבנקאי המקומי וביצעו השקעות ישירות בבנקים המקומיים.
צניחת מחירי הנפט בסוף 2008 והמשבר הכלכלי, צמצמו את העודף התקציבי של המדינה ואת קצב ההשקעות ופיתוח הפרויקטים ב-2009. למרות שקצב צמיחת התוצר נשאר 9%, הוא צפוי לרדת מעט בשנה הקרובה. מדיניות הכלכלית מתרכזת בפיתוח מאגרי הגז של המדינה וגידול בהשקעות פרטיות וזרות בסקטורים לא אנרגיים. למרות מאמצים אלו, הנפט והגז עדיין מהווים 50% מהתוצר, 85% מרווחי הייצוא ו70% מרווחי הממשלה. קטאר הינה השוק בעל שיעור הצמיחה שני במהירותו בעולם (שנייה רק למקאו). ההערכה היא כי רזרבות הנפט שלה יספיקו ל-37 שנה. בבעלות קטאר 14% מרזרבות העולם של הגז הטבעי.
מנתוני התמ"ת עולה, כי התל"ג של קטאר הוא 101 מיליארד דולר (מקום 67 בעולם), התוצר לנפש 121.7 אלף דולר (מקום 2 בעולם) 65.9% ממנו תעשייה ו-34 משירותים. שיעור האבטלה במדינה הוא 0.5% (מקום 2 בעולם) והאינפלציה: 3.9% (מקום 1 בעולם). תחומי הייצוא המרכזיים שלה הם גז טבעי, דלק, דשנים ופלדה, ותחומי הייבוא מרכזיים: מכונות וציוד תחבורה, מזון וכימיקלים.
יחסים בשלט רחוק
עוד נמסר מהתמ"ת, כי מיד עם חתימת הסכמי הביניים מ-1974 לאחר התעוררות יחסי ישראל עם שכנותיה הערביות, נפתחו משרדי אינטרסים כלכליים בעומן ובקטאר. על אף הסיכום כי הקטארים יפתחו משרד בישראל בדומה לשכנתה מעומן, הקטרים לא עשו זאת אולם הקפידו לשמור על מערכת יחסים פתוחה עם ישראל.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הכריזו עומן וקטאר על ניתוק יחסיהם עם ישראל. העומנים סגרו את המשרד בתל אביב ובקשו מהנציגות במסקאט להסגר.
הקטארים החליטו להשאיר את הנציגות הישראלית פתוחה למרות הביקורת שהושמעה נגדם מצד מדינות ערב והפלסטינאים. עם פרוץ מבצע 'עופרת יצוקה', דרשו הקטארים לסגור את הנציגות הישראלית ומערכת היחסים מאז הינה בשלט רחוק.
גם בתקופת "הפריחה" במערכת היחסים בין ישראל לקטאר, הסחר הבילטראלי היה בפרופיל נמוך ובהיקף מצומצם. החברות שהצליחו לפתח קשרים מסחריים נדרשו כמו ביתר מדינות ערב, לעשותם באמצעות צד ג' תוך טשטוש מקור הסחורות הישראליות.
ב-2009 הסתכם היבוא מקטאר בכ-4 מיליון דולר והייצוא עמד על 2 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
