השופט סטיב אדלר: "יש להיזהר ממעורבות רגולטורית ביחסי עבודה"

נשיא ביה"ד הארצי לעבודה בכנס CFO באילת: "ביה"ד תרם לצמיחת המשק בכך שעזר בפיתרון סכסוכי העבודה הגדולים שאיימו להשבית את המשק" ■ "אנו לפני משבר כלכלי חמור - יש לפעול להידוק שיתוף-הפעולה"

השופט סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, התייחס היום (ד') לתפקידו של בית הדין במשק תחרותי, במסגרת כנס CFO שנערך במלון הנסיכה באילת.

לדבריו, בית הדין לעבודה עוזר לצמיחת המשק כאשר הוא נוטל חלק בהתנהלות מול הגופים השונים בתקופות של איומי שביתות במשק. אדלר ציין בהקשר זה את השביתות שנסובו סביב עניינים כגון הלנת שכר ברשויות המקומיות, הפרטת הנמלים וסכסוך העבודה בחברת החשמל.

"לבתי הדין, להבדיל מבתי המשפט הרגילים, לרוב מוזמנים ראשי המשק או הגורמים המעורבים בסכסוך, כגון יו"ר ההסתדרות, יו"ר התעשיינים, ראשי הנמלים וכו', מאחר שהם אלה שיכולים להציג את הבעיות הממשיות בשטח, ובעזרתם ניתן יהיה להגיע לתוצאות במשא-ומתן בין הצדדים", אמר.

"הסכסוך ברשות הנמלים היה הקשה ביותר, והשאלה הגדולה היתה מדוע בית הדין צריך להיות מעורב בסכסוכים אלה? התשובה היתה שאנו ישבנו ושמענו את ראשי המשק וראינו שאין גורם אחר שיכול לעזור במניעת הסכסוך, אז יצרנו שיטה הפועלת לגישור סכסוכים, והיא הצליחה באופן יוצא מן הכלל בפיתרון הסכסוכים, מה שהביא ליציבות במשק, דבר שהוביל לצמיחת המשק, כך שלבית הדין לעבודה ישנה תרומה לצמיחה באופן זה".

אדלר גם נתן דוגמה לאופן בו בית הדין הכתיב גישה חדשה במשק בהתייחסו לסכסוכים הקשורים לבעיות כלכליות. "באנגליה מסצ'וסטס קיימת גישה שאם יש סעיף אי-תחרות בחוזה עבודה למשך זמן סביר, אזי בית הדין נותן תוקף לחוזה שכזה. לעומת זאת, בקליפורניה לא נותנים לסעיפים שכאלה בחוזה תוכף בכלל. הגישה שאימצנו היתה לאשר סוג כזה של סעיפים - אך בצמצום" אמר השופט, וסיפר באריכות על תיק בנושא זה, שהיה קשור בסודות מסחריים של חברה קטנה בתחום הבטחת התוכנה, אשר עבר לעבוד בצ'ק פוינט, והחברה טענה כי מדובר בעבירה על סעיף אי-תחרות. לאחר מהומה גדולה שהסתיימה בבית המשפט העליון אימץ בית המשפט את גישת בית הדין וקבע כי יש להתייחס לסעיפים אלה בצמצום.

"משק תחרותי מתאפיין במעבר חופשי של הון, מצרכים, עבודה ותקשורת, כך שלבית הדין לעבודה חשיבות מרכזית בשמירה על החופש הנדרש לקיום משק תחרותי. אני מאמין שמי שצריך לקבוע את תנאי העבודה זה המעסיקים והעובדים. אם ישנה במשק מגמה שהכנסת תקבע את התנאים האלה - אני קורא לכם להיזהר מכך - צריך להיזהר ממעורבות רגולטורית בקביעת יחסי עבודה".

השופט אדלר אמר עוד שכדאי שנתכונן למשבר כלכלי חמור, והדרך הטובה ביותר לכך היא לעבוד יחד בשיתוף-פעולה. הבעיה העיקרית תהיה הממסד הפוליטי, אך מי שבאמת צריך לדאוג לעצמו זה המגזר הפרטי. השופט קרא למי שיש לו אפשרות להשפיע - שיבחר בדרך של שיתוף-פעולה.

נגה קינן: יש גם תועלות לשכר גבוה לבכירים

אתמול (ג') עם פתיחת הכנס התייחסה יו"ר פורום CFO, נגה קינן, לנושא שכר הבכירים ואמרה: "הדיון הציבורי המתקיים היום בנושא שכר הבכירים הוא צהוב. אנשים נלקחו על-ידי התקשורת וחברי כנסת אל הגרדום הציבורי בראש חוצות. זהו דיון דורסני המתנהל תוך התבססות על נתונים שגויים ותוך ביצוע לינץ' אישי".

לדברי קינן, "הדיון צריך להיות רציונלי ומותאם לכל חברה וחברה, עם צרכים משתנים והתאמות נדרשות - לא קביעה ספורדית של רף עליון או תחתון".

צריך לזכור שיש גם תועלות לשכר גבוה לבכירים", אמרה קינן. "ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בה ילד שבא ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך יכול להפוך להיות אחד מהמשתכרים הגבוהים במשק, ויש לא מעט דוגמאות לכך מבין המשתכרים הגבוהים".

"אנו עדים בשבועות האחרונים להתקפה אגרסיבית על שכר הבכירים. אולם, הסוגיות הכלכליות והסוציולוגיות העולות משכר הבכירים מורכבות הרבה יותר מאשר הדיון השטחי המתקיים כעת", אמרה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988