אדם טבע ודין תקפה את ארדן על היעדרותו מכנס המיחזור

המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה: "אנו מברכים על כל יוזמה ואירוע לקידום חזון המשרד בתחום הפרדת הפסולת והמיחזור בישראל"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין פתח את כנס המיחזור השני של הארגון ותקף את היעדרותו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "כנס המיחזור הינו הכנס המקצועי המקיף ביותר הנערך בישראל בתחום הפסולת והמיחזור. לכן, יש רק להביע תמיהה גדולה, אך יותר מכך - דאגה גדולה - נוכח העובדה שהשר להגנת הסביבה בחר באופן מופגן להיעדר מהכנס".

אברכה הוסיף כי "השר לא הסתפק בביטול השתתפותו - לאחרונה נודע לנו כי הוא מנע מכל אנשי המקצוע העוסקים בתחום הפסולת במשרדו להופיע היום לכנס, באמצעות כך שכינס בדיוק בשעות הכנס דיון משלו בנושא מיחזור. אין זה סוד שהשר להגנת הסביבה אינו שבע רצון מביקורת מקצועית, לגיטימית, המופנית כלפיו וכלפי משרדו, מעת לעת, בנושאי סביבה שונים. אין זה סוד שהשר ארדן אינו מרוצה מכך שארגון אזרחי סביבתי ממלא אחר חובתו הדמוקרטית ובוחן בעין מקצועית וביקורתית את התנהלותו הסביבתית. למרבה הצער, בוחר השר ארדן להתמודד עם הביקורת באופן בלתי ענייני, בלתי מרוסן ובלתי מקצועי.

אני רוצה לפנות מכאן לשר ארדן ולהגיד לו: כנבחר ציבור, חלה עליך החובה לתת לציבור תשובות לשאלות קשות: מה תהיה מידת הסיוע של המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות? מדוע מתמהמהות תשובות המשרד לבקשות שהגישו רשויות לקרן הניקיון בכדי להקים מערכי הפרדה במקור? מדוע לא נקבע לו"ז לשם קידום חוק האריזות? מדוע לא הוצגה עדיין טיוטת תקנות לציבור לטיפול בפסולת בניין? ועוד ועוד".

לאחר דבריו הנחרצים של עו"ד ברכה עלו לדוכן הנואמים בזה אחר זה חברי כנסת ונבחרי ציבור, ומתחו אף הם ביקורת חריפה על התנהלותו של השר להגנת הסביבה: ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר כי יש היום בארץ נטייה להתקיף את ארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית. לדבריו, אפשר להתווכח עמדות הארגונים האזרחיים, אבל אסור לפגוע בלגיטימיות של ארגון. הורוביץ הדגיש כי לדברים האלה אין מקום בשיח הדמוקרטי והוסיף כי אט"ד הוא ארגון חברה וסביבה מהחשובים בישראל ואסור לשר להגנת הסביבה לנסות ולהשמיט את בסיס הלגיטימיות שלו.

ח"כ לשעבר אופיר פינס פז אמר כי הוא מופתע מההיעדרות חסרת התקדים של המשרד להגנת הסביבה. לדבריו: "ממשלה לא עושה הפגנות. יש כאן חוסר נכונות מצד הממשלה לשמוע ולהתמודד עם ביקורת - לא רק בתחום הסביבתי". עוד הוסיף פינס כי ישראל מפגרת בתחום הסביבתי אחרי מדינות העולם, וקרא לעודד תהליכי מיחזור באמצעות חקיקה, טיפול בחוסר הכדאיות הכלכלית, תיגבור דרמטי של תשיתות המיון ולבסוף - פיתוח תרבות של קנייה ושימוש במוצרים ממוחזרים.

ח"כ דב חנין אמר כי הוא מצר על כך שהשר להגנת הסביבה לא הגיע, והוסיף שהשר צריך להבין שחשובה אחדות עם שוני ושישנה חשיבות גדולה לביקורת של ארגוני סביבה וחברה.

המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה: "המשרד מוביל את מהפכת הפסולת בישראל, שומע ומשתף את כלל הגורמים בישראל וביניהם, רשויות מקומיות, תעשייה וארגוני סביבה. אנו מברכים על כל יוזמה ואירוע לקידום חזון המשרד בתחום הפרדת הפסולת והמיחזור בישראל. מובן שאנו שמחים ופתוחים לקבל כל חומר מקצועי או הערות בתחום זה מכל גורם שהוא".

880 ק"ג של פסולת שאריות מזון מדי שנה

אנשי המקצוע של אדם טבע ודין הציגו בכנס את נתוני הפסולת והמיחזור: בישראל מייצרים כ-4 מיליון טון פסולת מוצקה ביתית ומסחרית כל שנה, כאשר רובה המכריע של הפסולת מועבר להטמנה. דרך זו לטיפול בפסולת גורמת לפליטת גזי חממה בסך של 1.2 מיליון טון בשנה. לשם השוואה, כמות זו שווה לפליטות גזי החממה של כ-250 אלף כלי רכב פרטיים במשך שנה שלמה.

הפסולת בפח הביתי שלנו אחראית לפליטה מואצת של גזי חממה. משפחה בת ארבע נפשות מייצרת 2.2 טון פסולת בשנה, כ-70% מפסולת זו הם פסולת אורגנית (שאריות מזון, נייר, קרטון, טקסטיל, גזם), אשר הטמנתה גורמת ליצירת מתאן, גז חממה שהשפעתו על התחממות כדור הארץ חזקה פי 21 מפחמן דו חמצני. המשפחה הממוצעת מייצרת בשנה 880 ק"ג של פסולת שאריות מזון, 550 ק"ג של נייר וקרטון וכ-300 ק"ג פלסטיק.