אנחנו זן נדיר

כמה זנים של בעלי חיים מסוגים שונים - החל מחרקים, דרך בני אדם ועד פילים והיפופוטמים - חיים על פני כדור הארץ? התשובה המקובלת כיום היא שישנם עשרות מיליוני זנים. אולם מחקר חדש טוען שהמספר נמוך משמעותית, ומסתכם במיליונים בודדים של זנים. את המחקר הוביל ד"ר אנדרו המילטון מבית הספר למדעי הארץ והסביבה באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה.

המחקר התבסס על שיטה חדשה לעריכת אומדן של מספר זני החרקים הטרופיים. לא מדובר בעניין שולי, משום שהחרקים הטרופיים מהווים את אחת מהקבוצות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ. הקבוצה כוללת את כל פרוקי הרגליים הטרופיים, כלומר חרקים, עכבישים, קרדיות ואורגניזמים מסוגים שונים.

המילטון אמר שהחליט לחקור יותר לעומק ובצורה מדויקת יותר את מספר הזנים, מכיוון שלדבריו בני האדם יודעים בוודאות רבה יותר מהו מספר הכוכבים בגלקסיה מאשר את מספר הזנים שחיים לצידנו בכדור הארץ. הוא הוסיף שההערכות על מספרם של הזנים בקבוצה הטרופית נע בין מיליונים בודדים עד ל-100 מיליון.

בעזרת מודלים מתמטיים של הסתברויות, שמשתמשים בהם גם לחישוב סיכונים פיננסיים, קבוצת החוקרים בראשות המילטון בחנו את המידע שהתקבל במסגרת מחקרים קודמים. הם מצאו שישנה סבירות של 90% שמספר הזנים של פרוקי הרגליים הטרופיים נע בין 2-7 מיליון, וההערכה הטובה ביותר אליה הגיעו עומדת על 3.7 מיליון זנים. המודל מראה שהסבירות לכך שישנם למעלה מ-30 מיליון זנים בכדור הארץ עומדת על פחות מ-0.001%.

כדי לחשב את מספר הזנים הכולל על הכוכב שלנו יש לצרף אל הקבוצה של החרקים הטרופיים את שאר הזנים הקיימים. המילטון נוקב במספר 50 אלף זנים של בעלי חוליות מסוגים שונים - ציפורים, יונקים וזוחלים; 400 אלף זני צמחים וכ-1.3 מיליון אורגניזמים אחרים. וכך, האומדן הנוכחי מגיע ל-5.5 מיליון זנים שאיתם אנחנו חולקים את כדור הארץ.

המילטון מציין שהמחקר מצביע על נקודת פתיחה ריאליסטית יותר לחישוב שיעורי ההכחדה של זנים. המחקר צפוי להתפרסם במהדורה הקרובה של המגזין The American Naturalist.

קוראים בקפה

אם אתם מסוג האנשים שלא מתחילים את היום בלי לשתות כוס קפה ומאמינים שזה מה שגורם לכם להתעורר באמת, לאוניברסיטת בריסטול יש משהו לחדש לכם.

ממחקר שנערך על-ידי המחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטה הבריטית, עולה שההשפעה הממריצה של הקפאין עשויה להיות לא יותר מאשליה.

המחקר נערך כך ש-379 מתנדבים אמיצים הסכימו להימנע מצריכת קפאין במשך 16 שעות. מאוחר יותר הם קיבלו מנת קפאין, או פלסבו (תרופת דמה). המתנדבים נשאלו על מצב הערנות שלהם והתבקשו לבצע מספר משימות ממוחשבות שבדקו את הזיכרון, הדריכות ותשומת הלב שלהם. תגובותיהם של המתנדבים נבדקו והתגלה שאין שינוי משמעותי בין אלה שצרכו קפאין לבין אלה שלא.

החוקרים מציינים שמי ששותה קפה באופן קבוע, מפתח סבילות להשפעה הממריצה של הקפאין, בעוד שמי ששותה קפה לעיתים נדירות יותר, עשוי להרגיש ערני יותר לאחר שתיית הקפה.

אולם לדבריהם, כשלוקחים בחשבון השפעות נוספות של הקפאין, כמו לדוגמה עלייה בלחץ הדם, הרי שבסופו של דבר אין תועלת משמעותית משתיית הקפה.

החוקר שהוביל את המחקר הזה, פיטר רוג'רס, אמר ששתיית קפה לא מועילה, אלא רק מחזירה את השותה למצב ערני נורמלי, ובכל מקרה אצל רוב שותי הקפה שכבר פיתחו סבילות, ההשפעה היא זניחה ביותר ולא ממש משפיעה.