סוף לתעלומה: דרושים 210 פקחים

תקני OECD עזרו לפענח בעזרת מי וכמה בדיוק ייאכפו חוקי העבודה בארץ

שבועות לקח לנו להפיק את הכותרת הזו. ניסינו לקבל ממשרד התמ"ת תשובה ברורה לשאלה פשוטה, אבל שוב ושוב זכינו בתשובה מעורפלת.

התחלנו עם השאלה הבסיסית ביותר: כמה פקחי עבודה דרושים כדי לאכוף את חוקי העבודה במשק. כשלא הגיעה התשובה, שאלנו מהו המספר האידיאלי אליו שואף המשרד, ומהו המספר הריאלי בו יסתפקו. זה עדיין לא עזר. משרד הבריאות, למשל, יודע להגיד במפורש שהוא דורש 1,000 מיטות אשפוז נוספות. זו התוספת המינימלית שדרושה למערכת.

במשרד התמ"ת זה לא עובד ככה. מנכ"ל המשרד, שרון קדמי, יודע שכל מספר שבו ינקוב לא באמת ישנה משהו, כי בסוף רק המספר שיהיה מקובל על משרד האוצר, הוא שיקבע. שיתוף הפעולה בין האוצר לתמ"ת התחזק מאוד מאז שקדמי והשר שלו, בנימין (פואד) בן אליעזר, נכנסו למשרד. לכן המדיניות היא מינימום חיכוך מוחצן מול האוצר ומקסימום עבודה מאחורי הקלעים. קדמי כבר העלה דרישה לתוספת פקחים, כך נודע לנו, אבל הוא שומר על המספר קרוב לחזה. הוא יודע שמספר הפקחים נתון למו"מ, ובמו"מ לא מדברים על מה שצריך, אלא על מה שאפשר לקבל.

אז כמה פקחים דרושים בכל זאת כדי לאכוף את חוקי העבודה בישראל? ארגון ה-OECD עזר לנו לפתור את התעלומה. עכשיו, כשישראל היא חלק מהמועדון המכובד, הוא דורש ממשרד התמ"ת לעמוד בתקן שקבע הארגון. מהו התקן, אתם שואלים? פקח אחד לכל 10 אלף עובדים.

ומה המצב בארץ כיום? פקח אחד לכל 40 אלף עובדים. עכשיו נחשב את זה יחד: אם בישראל מועסקים 2.8 מיליון שכירים, וכיום מספר הפקחים עם תקן עומד על 70 בלבד, הרי שדרושים 210 פקחים נוספים. זה המספר שמשרד התמ"ת צריך לנקוב בו, לא כנקודת פתיחה במו"מ ולא לצורך סחר מכר.

"ההצטרפות לארגון ה-OECD תביא נהלים וסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים שיוטמעו בתוך השדרות הציבוריות בישראל", אמר פואד לפני כחודש, והוסיף: "אני משוכנע שהצטרפותה של ישראל תוביל אותנו לעידן חדש בו מדינת ישראל מתנהלת ככלכלה בוגרת ואחראית". ובכן, אדוני השר, כלכלה בוגרת ואחראית פירושה קודם כל אימוץ הנורמות המחייבות כלכלה שכזאת. עכשיו, יותר מכל, זוהי שעת המבחן שלך.

ענף המלונאות כמשל

משרד התמ"ת, צריך לומר, עושה מאמצים כנים להילחם בהפרת חוקי העבודה בישראל. שתי בעיות מרכזיות עומדות בפניו: האחת היא כוח האדם המצומצם, והשנייה היא קונספציה שגויה כפי שחשפנו השבוע, במסגרתה 99% ממבצעי האכיפה היזומים מתרכזים בענפים של "צווארון כחול" בלבד, בעוד למשרדים הממוזגים, שם הפרת חוקי העבודה פרועה לא פחות, כמעט לא נכנסים פקחים.

כדי להמחיש עד כמה העבריינות בשוק העבודה חוגגת, אנו מפרסמים כאן לראשונה ממצאים ראשוניים ממבצע אכיפה יזום שערכו פקחי התמ"ת בקרב 70 בתי מלון בישראל. תחזיקו חזק: הבדיקה העלתה כי 80% מהמעסיקים שנבדקו הפרו לפחות אחד מתוך שישה חוקי עבודה מרכזיים. לדברי אניטה יצחק, סגנית ראש אגף האכיפה בתמ"ת, הנתון הזה כולל גם את בתי המלון הגדולים ביותר, אלה שמרוקנים לכם את הכיס על לילה פלוס ארוחת בוקר.

העבירות רבות ומגוונות: לא מנהלים רישום של שעות העבודה, לא משלמים שעות נוספות, לא מנפיקים תלוש שכר, לא מוציאים עובדים לחופשה שנתית, מעסיקים בני נוער מעל תקרת השעות המותרת, לא תלו שלטים למניעת הטרדה מינית, ובחלק מהמקרים לא שילמו אפילו שכר מינימום.

המספרים שנמצאו בענף המלונאות מפחידים ממש, אבל הם לא הפתיעו אף אחד באגף האכיפה - כך לפחות טוענת סגנית ראש האגף. למעשה, אם בארגון ה-OECD היו מכירים את התרבות העבריינית בישראל, שהיא לא נחלתו של שוק העבודה בלבד, תרשו לנו לנחש שהארגון היה ממליץ לנו על תקן מיוחד שיגדיל עוד יותר את מספר הפקחים. אנחנו אולי חברים במועדון האירופי של שבדיה וגרמניה, אבל מתנהגים כמו במזרח התיכון.

ברוך שעשני גבר?

הנה נתון מקומם וכבר מוכר שפרסם היום ארגון "מעלה", המדרג לפי עסקים לפי רמת אחריות חברתית, סביבתית ותאגידית: הנשים בישראל אמנם מהוות 50% מהאוכלוסייה, אבל משקלן בדירקטוריונים של החברות הגדולות במשק עומד על 17% בלבד. מישהו צריך להבין שאפליה חייבים לתקן באמצעות חקיקה, גם במגזר הפרטי.

ומי שרוצה, שיקרא לי פופוליסט.

צרו איתנו קשר *5988