תשתיות תלמדו גיאולוגיה

גז? יש בשפע. אבל חסרים מי שימצאו אותו

המהומה המתלווה בימים האחרונים לתגליות הגז החדשות דומה, לפחות במובן אחד, לימי בועת ההיי-טק בשיאם, בהבדל אחד: מקצועות ההיי-טק מושכים מדי שנה אלפי צעירים מוכשרים - מרבית האימהות היהודיות מעדיפות שבנן ילמד הנדסת תוכנה על-פני לימודי משפטים, למשל - אבל קריירה מקצועית בתחום חיפושי הגז נחשבת עדיין לקוריוז. מתי, למשל, פגשתם בפעם האחרונה מהנדס נפט, או גיאולוג המתמחה במיפוי תת-ימי? על-פי בדיקה שערכנו, ההסתברות לכך נמוכה במיוחד.

בישראל, מתברר, ישנם בעיקר גיאולוגים ותיקים בעלי התמחות כללית בנפט. אחד המוכרים שבהם הוא יוסי לנגוצקי, שעל-שם בתו נקרא קידוח תמר. גיאולוגים עם התמחות בשדות נפט ובגיאופיזיקה, כלומר בתכונות קרקע, אין בישראל כמעט בכלל.

מהנדסי נפט הם האנשים האחראים על הפעלת אסדת הקידוח, עם התמחויות ועם תת-התמחויות בתחומי הקידוח וההפקה. על כל אסדת קידוח ממוצעת עובדים עשרות רבות של מהנדסים כאלה, אבל בישראל מוכרים כיום שלושה בלבד: ויקטור בר יודין, המייעץ לממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ודני דבירין וחיים פליגלמן, שעובדים כיועצים פרטיים. התוצאה היא שכדי להפיק את אוצרות הטבע של מדינת ישראל נאלצים מפיקי הנפט להסתמך באופן מוחלט על כוח אדם מיובא. עלות של מומחה זר מגיעה ל-1,500 עד 2,500 דולרים ליום עבודה, לא כולל הוצאות.

אז הנה רעיון למועצה להשכלה גבוהה. במקום לפתוח עוד פקולטה למשפטים ולהקים עוד מסלול ללימודי קיימות וסביבה, אולי כדאי לייסד בישראל תחום חדש בשם לימודי הנפט והגז? זה נשמע פחות טרנדי ופחות "המאה ה-21", אבל - מי היה מאמין - הפרנסה מובטחת.