די לפחד מטייקוני הגז

במאבק בעלי הזיכיונות להפקת גז במשרד האוצר, דורשים בעלי הזיכיונות להשאיר בעינם את התמלוגים שנקבעו בחוק לפני יותר מ-50 שנה, ומשרד האוצר דורש להגדילם לשיעורים המקובלים בעולם הגבוהים בהרבה.

בעלי הזיכיונות, הלוביסטים שלהם ויחצניהם טוענים שהעלאת התמלוגים היא "דבר נורא שיגרום נזק שאי אפשר לתקנו", ש"דין השינויים הרטרואקטיביים" הוא כ"כדין הלאמה", ש"שום משקיע לא יגיע לכאן", ועוד איומים ואזהרות.

לפני שיבהילו אותנו וישאירו לנו פירורים בלבד, חשוב שנדע: אין בסיס מוסרי או חוקי לדרישה שלא לשנות את רמת התמלוגים. משמעות הדרישה משולה לקנייה חוזרת של מנהטן מן האינדיאנים תמורת מחרוזת.

דין שיעור התמלוגים כדין שיעורי מס הכנסה, והימנעות משינוי שיעוריהם פירושה ויתור של המדינה על יכולתה לקבוע מדיניות פיסיקלית על כל המשתמע מכך. איני מכיר מדינה בעולם שוויתרה על זכותה למיסוי בטענות הנשמעות עתה.

ראשית, פגיעה בזכות מוקנית או הסתמכות אינה פסולה בעיני החוק, אלא מחייבת איזון. במקרה של חקיקה, כמו בעניין התמלוגים, החובה לזכויות הציבור חזקה עוד יותר.

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי, קובע במאמרו הקונסטיטוציוני על מיסוי רווחי הון בבורסה: "אין לקבל את הגישה על פיה כל מס מהווה פגיעה מיניה וביה בזכות הקניין". טענת הרטרואקטיביות מתקבלת, על-ידי המחוקק ועל-ידי בתי המשפט, ובצדק, כאשר ידובר בהעלאת שיעורים על הכנסה שהתגבשה בעבר, לפני ההעלאה. אך על הכנסות שיתקבלו לאחר העלאת השיעורים, אין מניעה להחיל שיעורים חדשים.

שוו בנפשכם כי תתקבל הטענה. משמעות הדבר, כי מיסוי הבורסה למשל לא יכול היה להתממש, שכן היום אנו משלמים מס על הכנסות מריבית מאיגרות-חוב שרכשנו לפני ההעלאה, וגם מס על רווחי מכירת מניות שקנינו לפני מיסוי הבורסה. מישהו סבור באמת כי שני בעלי אג"ח צריכים לשלם מס שונה על הריבית כי רכשו אותן במועדים שונים?

בבג"ץ קניאל בוחן ביהמ"ש העליון, בשבתו כבג"ץ, את מיסוי הבורסה ואת "מבחן היחס הראוי בין הנזק לפרט לבין התועלת לציבור", וקובע כי תכליות המיסוי המוצע הן תכליות ראויות. גם בבג"ץ אברהם מרדכי קובע בג"ץ, כי אין לנישום זכות מוקנית לשיעורי המס, ודברים דומים נקבעו בשורה ארוכה של פסקי-דין בערכאות שונות.

הטענות שמשמיעים בעלי הזיכיונות אינן מבוססות מצידן המוסרי (זכות הזכיין לעומת זכויות הציבור) ואף לא מצידן החוקתי-משפטי. לטענות "רדיפת משקיעים או הברחתם" אין להתייחס. טוב יהיה אם יצטרף משרד התשתיות למשרד האוצר, וביחד יקבעו שיעורים המותירים רווח נאה ליזם, אך שומרים על הציבור ועל קופתו.

הכותב מנהל ויו"ר בגופים שונים. בעבר כיהן כנציב מס הכנסה וכיו"ר הרשות השנייה