פאק באמינות

על כמה דברים שתגידו בראיון עבודה ואשר יעוררו מייד את הרושם שאתם בלתי אמינים

לפני שבועיים כתבתי על שקרים והסתרות שאפשר להגניב לריאיון עבודה. מנגד, חשוב לי לסמן את הגבול שממנו והלאה מרואיינים מצטיירים כלא אמינים:

"הבוס ואני החלטנו יחד על פיטוריי"

אין חיה כזאת. או שהמרואיין פוטר, או שהתפטר. אין אפשרות נוספת באמצע. ההצהרה "החלטנו יחד על פיטוריי" היא התחמקות ידועה, ושום מראיין לא יקנה אותה.

רוב המראיינים לא יסתפקו בכך, וינסו להקשות: "מה הוביל אתכם להחלטה להיפרד?", "מי יזם את השיחה?", ובישירות - "מה זאת אומרת 'החלטתם יחד', כוונתך שהמנהל פיטר אותך בדיוק לאחר שהחלטת בינך לבין עצמך לעזוב?".

גם אם התשובה לשאלה האחרונה חיובית ונאמנה למציאות, היא אינה משנה את העובדה ש"החלטנו יחד עם פיטוריי" היא הצהרה מתמיהה.

"פוטרתי כי הייתי אובר-קואוליפייד"

יש אמנם שמץ היגיון באמירה כזאת, שכן עובד מצוין, שאפתן ובולט מדי עלול לגרום לאווירה מתוחה וקנאית בעבודה. יש גם מנהלים שמקנאים לעובד שלהם, חוששים שיתעלה עליהם, ומחליטים לפטרו בשל כך.

יחד עם זאת, לאמירה זו אין מקום בריאיון עבודה. המקרים שבהם מנהל מפטר עובד בשל הצטיינותו הם בודדים, וכשזה קורה, אין סיכוי שהמנהל יחשוף בפני המפוטר את הסיבה האמיתית לפיטוריו, וסביר שימציא סיבה מקובלת יותר.

מרואיין שמספר שפוטר בשל היותו אובר-קואוליפייד צריך לצפות להתעניינות המראיין, שודאי ישאל איך הסיק זאת. עליו לקחת בחשבון שמנהלו הקודם הוא ממליצו הטלפוני, ומאחר שהאמת יכולה להתגלות בשיחה קצרה, כדאי לדבוק בה.

"אין לי שום ביקורת כלפי הבוס שלי"

מראיינים מבקשים ממועמדים להצביע על חסרונות הבוס הקודם, ואחד המניעים העקיפים לשאלה זו הוא בחינת אמינותם. מאחר שאין מנהל מושלם, תשובה המייפה את המציאות ומציירת מנהל ללא רבב היא בלתי אמינה.


אמנם חשוב להיות חיובי ותמציתי בתיאור הביקורת, אך אי אפשר לוותר עליה. אפשר, למשל, למצוא חיסרון שניתן היה לפיתרון מעשי, או להציג לצד החיסרון את היתרון שחיפה עליו: "למנהל שלי היו הרבה רעיונות גרנדיוזיים ובלתי ישימים, אך בזכות היותו קשוב, יכולנו אני וחבריי לצוות לאזנוֹ בעזרת הידע הפרקטי שלנו".

"תכונתי השלילית היא פרפקציוניזם"

כפי שכתבתי בעבר, פרפקציוניזם כתשובה לשאלת התכונות השליליות היא שחוקה ומיותרת. היא משדרת חוסר יצירתיות והיעדר חשיבה, ובעיקר מעידה על שינון טיפים מספר ייעוץ אמריקני משנות השמונים המאוחרות. בימינו ובארצנו - זה לא עובד יותר. באותה נשימה נכללות גם "ביקורתי מדי", "חסר חוש הומור", "לא יכול להפריד בין העבודה לבית" או "וורקוהוליק".

במקום זאת יש למצוא חיסרון שאינו מהווה חיסרון אמיתי למשרה המוצעת. למשל, למשרה שלא מצריכה כל כישורי מכירה, אפשר לומר "אני גרוע במכירות".

"לא עבדתי בשנתיים האחרונות - מבחירה"

חורים בקורות החיים הם מנת חלקם של לא מעט מרואיינים, במיוחד כשברקע משבר כלכלי. בנושא זה, למחפשי העבודה צרת רבים אינה חצי נחמה. מדובר במקור לבושה שיש שמתגברים עליה דרך הפגנת אחריות ושליטה: "אני בעצמי בחרתי שלא לעבוד".

אמירה זו מצטיירת כהתחמקות מהודאה בכך שהמרואיין לא מוצא עבודה משך זמן רב. זה עלול לגרום למראיין להסיק שהוא מסתיר קפיצות מעבודה לעבודה משום שאינו מתגאה בתפקידו בתקופה זו, או מכיוון שאין לו הסבר מניח את הדעת לקפיצות.

בנוסף לכך, הצהרת השליטה לבדה לא פוטרת את המועמד מהרושם שהוא חושש ליצור, שכן בהיעדר סיבה מספקת לבחירתו שלא לעבוד - הוא מצטייר כאדם פסיבי. לכן, כל אזכור של אקטיביות בתחום המקצועי וחיבור לשוק העבודה יהיה עדיף על פני חוסר פעילות מופגן.

אפשר לדבר על הפעילויות מתקופה זו (הדרכה, התנדבות, הקמת עסק), וגם אם הן לא צלחו - עצם קיומן יבטיח שלא נזנחו מיומנויות העבודה של המועמד.

"לא התקדמתי בחברה שעבדתי בה חמש שנים כי אהבתי את תפקידי"

הצהרה זו דומה לדוגמה הקודמת שבה מרואיינים לוקחים אחריות על נסיבות בלתי מרשימות מעברם. עובדים ותיקים העוסק באותו תפקיד ובאותה חברה במשך שנים, מבלי להתקדם, חוששים להעלות סימני שאלה: אולי הם לא טובים מקצועית? אולי יש להם בעיית יחסי-אנוש? אולי אין להם מוטיבציה או שהקריירה שלהם לא חשובה להם?

במצב זה עדיף למרואיין שלא להעלות את הנושא מיוזמתו. מראיין טוב ישים לב לעובדה זו גם בלי שהמרואיין ציינה לפניו, ויצליח לזהות מתי יושב מולו מועמד טוב, שההיסטוריה שלו לא גורעת מהתאמתו לתפקיד המוצע.

אם בכל זאת המראיין מתעכב ומקשה, המרואיין יכול להשתמש בכך לתועלתו. למשל, לציין כי דווקא משום שתפקד זמן רב באותו תפקיד ובאותה סביבה, הוא מלא מוטיבציה לתפקיד חדש שיאפשר לו להתעדכן מקצועית ולמנוע שחיקה.

1. אילו תשובות נוספות אינן נתפסות כאמינות בראיון עבודה?

2. איזה שאלות קשות נוספות נפוצות במהלך הראיון? וכיצד ניתן להשיב להן?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית.

  1. לקשר עמה יש לכתוב לדוא"ל Yaelmehoudar@gmail.com
  2. במשך השבוע ניתן להמשיך לטקבק עם יעל מהודר דרך טור הדעות "המדוברות ביותר" בעמוד הבית ודרך קישור זה

הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.