טריקים של יום א'

ביום ראשון שעבר נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלנו הודעה מטעם משרד יחסי ציבור מוכר, שכותרתה אמרה כי בעלי המניות בחברת האבטחה מגל דורשים להדיח את הדירקטוריון, כולל היו"ר, יעקב פרי.

מגל, למי ששכח, היא חברת דואלית שכפופה לחוקי הרשות לני"ע האמריקנית, ובקושי כפופה לחוקי המקבילה הישראלית, ולכן גלשנו לאתר של הרשות האמריקנית כדי לעיין במסמכים הרשמיים שאמורה חברה דוגמתה להגיש, ברגע שאחד מבעלי מניותיה מבקש להשתמש בזכויותיו ולשנות את סדר היום של האסיפה הכללית.

הביקור באתר הבית של הרשות האמריקנית העלה חרס, והבנו כי אותו משרד יחסי ציבור העדיף לנצל את יום המנוחה השבועי של האמריקנים (ראשון), כדי לקדם את האינטרסים של לקוחותיו בטרם ציבור המשקיעים האמריקני בחברה (שבשם חלקו הוגשו אותן דרישות) מתעורר לעוד בוקר של יום ראשון טיפוסי.

לגיטימי, אמרנו לעצמנו, וחיכינו לראות מה יביא עימו יום שני. ואכן, עם פתיחת שבוע העבודה האמריקני, הוגש לרשות האמריקנית מסמך אחד - בשם אחד מבעלי המניות - Prescott Group - שתוכנו דומה לתוכן הודעת היח"צ. שלושה ימים אחרי - וארבעה ימים אחרי הפצת אותה הודעת יח"צ - הוגש מסמך זהה של בעל מניות נוסף - Clough Capital Partners. רק ביום שישי האחרון, באיחור אלגנטי של חמישה ימים, הגישה מגל לרשות האמריקנית מסמך בו מודה החברה כי קיבלה דרישה מצד חלק מבעלי מניותיה להחליף את הדירקטוריון.

במילים אחרות, מגל הגישה לציבור משקיעיה האמריקני (שהוא משמעותי יותר מזה הישראלי) אטריות קרות.

הודעתה מיום שישי האחרון עניינה את ציבור המשקיעים כשלג דאשתקד, אך קשה להאשימה בכך. משרד יחסי הציבור ששכרו בעלי המניות שיצאו לקרב אינו מייצג את החברה, ולכן אינו כפוף לחוקים של רשות כזו או אחרת.

אם לא די בכך, בעלי המניות האמריקניים לא יכלו לקטוע את יום המנוחה השבועי ולדפוק על שערי הרשות האמריקנית כדי שזו תפרסם את דרישותיהם (אם כי לא היה מזיק אם Clough Capital Partners לא היה מחכה שלושה ימים), ומגל עצמה לא יכלה להודות שקיבלה את פניותיהם, כי אם רק לאחר שהרשות פרסמה אותן.

כך או אחרת, נוצר מצב שבו לציבור המשקיעים האמריקני נודע על ההתפתחות האמורה אחרי שהתקשורת הכלכלית בארץ כבר ניתחה אותה מכל כיוון אפשרי.

ועוד משהו. בעידן האינטרנט, לא נופתע אם הפרסום בארץ הקדים את פרסום המסמכים באתר הרשות לני"ע האמריקנית, ובכך עיקר את תפקיד הרגולטור.