העליון: המדינה לא תוכל לנקוט הליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו

‎בפסק דין חדשני קבע העליון כי רשות מקומית לא תוכל לפתוח בהליכי גבייה של חוב ארנונה שחלה עליו התיישנות

רשות מקומית איננה רשאית לפתוח בהליכי גבייה של חוב ארנונה שחלה עליו התיישנות - כך עולה מפסק דין חדשני של בית המשפט העליון שניתן אתמול (ב') בעניינו של נעמה נסייר, תושב העיר נצרת-עילית.

השופטות אילה פרוקצ'יה, אסתר חיות ודבורה ברלינר קבעו כי תושב שהעירייה פתחה נגדו בהליכי גבייה מינהליים בעניין חוב ארנונה רשאי להעלות טענת התיישנות - אף שהוא משמש תובע בהליך המשפטי, והטענה איננה עולה כטענת הגנה.

לפסק הדין עשויה להיות השלכה רחבה יותר באשר לכלל פעולות הגבייה המינהליות שנוקטת המדינה כלפי אזרחים בנוגע לגביית חובות מס שחלה עליהם התיישנות.

בית המשפט העליון קיבל את טענתו של עו"ד עלא דיאב ממשרד חג'ג', בוכניק, וינשטיין, וקבע כי על אף שהחייב הוא יוזם ההליך - הוא רשאי פורמלית להפוך לתובע ולטעון טענת התיישנות. זאת, בניגוד לפסיקת בתי המשפט השלום והמחוזי בפרשה זו, שהגיעה לעליון ב-2005.

נסייר הוא הבעלים של דירה בנצרת-עילית, ששטחה המקורי היה 79 מ"ר. ב-1992 הוא הרחיב את שטח הדירה ל-198 מ"ר לאחר שקיבל היתר בנייה, אך העירייה המשיכה לחייב אותו בתשלום ארנונה בהתאם לגודל המקורי של הדירה. רק 10 שנים מאוחר יותר, ב-2002, הבחינה העירייה בטעותה וביקשה לגבות את ההפרשים בתשלומי הארנונה רטרואקטיבית משנת 1992. בעלי הדירה סירב - והעירייה פתחה נגדו בהליכי גבייה מינהליים.

השופטת ברלינר עורכת דיון מעמיק בפסק הדין בשאלת ההתיישנות ובאופיה הדיוני, שלכאורה מונע ממנה מלחול גם על הליכים מינהליים כמו הליכי גבייה. ואולם לדבריה, "המתחם הלשוני של הביטוי 'תביעה לקיים זכות' רחב דיו כדי להכיל גם את הליכי הגבייה המינהליים".

לדבריה, אין בכך כדי לשנות את אופיה של טענת ההתיישנות כטענת הגנה ולא טענת תביעה, "מגן ולא חרב" כדבריה.

בסופו של דבר קובעת ברלינר כי נישום שהרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי, רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. "בשאלת ההתיישנות אציע לדון כאילו ניתנה רשות ערעור, לקבל את הערעור ולקבוע כי העירייה אינה רשאית לחייב את המבקש בהפרש החיוב בארנונה באשר לתקופה הקודמת לתקופת ההתיישנות", קבעה.

יצוין כי בעקבות כוונת הכנסת להחיל את עיקרון ההתיישנות על הליכי גבייה מינהליים ואף לקצר את תקופת ההתיישנות ל-4 שנים, הודיע משרד המשפטים לכנסת כי בכוונתו למשוך את הצעת החוק הממשלתית בעניין זה. (רע"א 187/05).