צוואות של מתאבדים

בשבוע שעבר, כשנה לאחר שמ' שמה קץ לחייה, הכיר בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב במכתב התאבדות שהשאירה אחריה כצוואה שיש לקיימה. במכתב ההתאבדות, שלא נשא את הכותרת "צוואה", מתארת מ' את אחרית ימיה כרוויי סבל וכאבים כתוצאה ממחלת הסרטן שפשטה בגופה, ואת הבדידות שחשה משום שלא קיבלה תמיכה, יחס ודאגה מצד בני משפחתה וילדיה. מסיבה זאת ביקשה המנוחה במכתב ההתאבדות לנשל את ילדיה מחלקם בירושה, ובית המשפט קבע כי יש לראות במכתב צוואה תקפה ולקיים את רצון המנוחה.

באופן מקרי, בשבוע שעבר היה נחוג גם יום-הולדתה ה-55 של גיזל קניג, אלמלא שמה אף היא קץ לחייה בהיותה אך בת 23. מותה האכזרי של גיזל עורר בזמנו סערה ציבורית גדולה, כי גיזל לקחה את בתה בת ה-3 למלון שרתון בתל-אביב, וקפצה יחד עימה למותן מהקומה ה-20. גיזל הותירה אחריה אף היא מכתב התאבדות, כתוב על מספר פתקים, בהם הסבירה כי שמה קץ לחייה ולחיי ביתה לאחר שחיי הנישואים שלה התגלו כחיי סבל ולא איפשרו לה להתגרש מהבעל שלטענתה התעלל בה. באחד הפתקים היא ביקשה לנשל את הבעל מירושתה ולחלק את רכושה בין אחיה.

השאלה אם מכתב ההתאבדות של גיזל יוכר כצוואה עוררה מחלוקת כה גדולה, עד כי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, והחלטת בית המשפט העליון אחריו, שלא להכיר במכתב כצוואה, התכנס בית המשפט העליון מחדש בהרכב מורחב לדיון נוסף בסוגייה, אך גם בדיון זה הוחלט כי לא ניתן לראות בפתקים צוואה - והרכוש אכן ניתן בסוף לבעל.

בין פסק הדין הראשון, שלא הכיר במכתב ההתאבדות כצוואה, לבין זה שניתן בשבוע שעבר עברו כ-20 שנה, במהלכם הוכנסו שינויים רבים בחקיקה ובפסיקה. בעב,ר כדי שמסמך כתוב בכתב-יד יוכר כצוואה - הוא נדרש לעמוד בדרישות צורניות ברורות ולכלול תאריך וחתימה.

בעקבות פסק דין קניג הוכנס שינוי לחוק, שאיפשר להכיר במכתב כצוואה גם אם חסרים בו תאריך או חתימה. ב-2004 הוכנס תיקון נוסף, שמרחיב עוד יותר את סמכות בית המשפט לאשר גם מסמכים שלא נכתבו בכתב-יד כצוואות, גם אם הן מכילות פגמים או חוסרים שונים - הכל כחלק מהמגמה הכללית הסוטה ממיקוד בצורה ובחיצוניות, ומרחיבה את סמכויות בית המשפט לפרש ולתקן כדי להגיע למהות האמיתית מאחורי הדברים.

מצב נפשי רופף

המטרה הברורה היא לשקף את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה ככל שניתן, אך מטבע הדברים הגבול הוא דק. הדרישות הצורניות הועמדו כדי לסייע בידי בית המשפט להבטיח שני דברים: שהצוואה היא אמיתית, ושהרצון המובע בה אכן ניתן לאחר גמירות דעת.

כך, היעדרה של חתימה על מכתב התאבדות מעלה את החשש שמא המנוח לא היה שלם עם שכתב במכתב מתוך סערת נפש גדולה, או שאולי לא סיימו, או שמא מדובר כלל בטיוטה ולא בצוואה מגובשת בנוסחה הסופי.

בסופו של יום מנסה בית המשפט לעשות צדק, ולכן מי שרוצה לדחות את ההכרה במסמך כצוואה תקפה יטיב לעשות אם יתמקד פחות בפגמים הצורניים של המסמך - וינסה לפנות לתחושת ההוגנות והצדק של בית המשפט. השופטים הם בני אדם, ולא ניתן לבטל את התחושה שבמקרה של קניג, לדוגמה, העובדה שהתאבדה יחד עם בתה הפעוטה עמדה לנגד עיניהם של השופטים, שפסקו כנגד רצונה הברור.

כיעקרון, בית המשפט לא נוטה לנשל בקלות ילדים מהמגיע להם על-פי חוק, ולכן במקרה של חולת הסרטן לדוגמה, ייתכן כי לילדים היתה הצלחה גדולה יותר בבית המשפט אם היו מנסים להוכיח כי במציאות הם כן דאגו ותמכו באימם בשעתה הקשה, תחת להתפלפל על מיקום החתימה על גבי המכתב.