"המשטרה מרחיבה היתרים להאזנות סתר, הפרקליטות מתקשה לאבטח מידע"

בשנים האחרונות מוציאים השופטים תחת ידיהם מספר גדל והולך של היתרים להאזנות סתר, אך מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, תוהה על מידת יעילות ההאזנות ככלי במאבק בפשיעה וטוען כי לא כל הנהלים הוטמעו; התופעה של הרחבת צווים רווחת בחקירות מתמשכות, ובפרקליטות המדינה מתקשים לעבד מידע רב כתוצאה מההאזנות, לא כל שכן לאבטח אותו.

בדו"ח מיוחד שחיבר המבקר בעקבות פרשת חיים רמון הוא מעלה שורה של המלצות למניעת תקלות בשימוש בהאזנות סתר ומטיל על משרד המשפטים ועל היועץ המשפטי לממשלה, וכן על ראשי הרשויות החוקרות, לבחון דרכים שיבטיחו בקרה ופיקוח על פעולות רשויות החקירות.

‏אחת ההמלצות העיקריות של המבקר היא לערב גורמים משפטיים (משטרתיים או חוץ-משטרתיים) בהחלטת המשטרה לפנות לבית המשפט לצורך בקשת היתר. גורמים אלה, לטענתו, יהיו על תקן מייצגי המואזן ללא ידיעתו בדיון בבית המשפט, וגם יוכלו למנוע הגשת בקשות שאינן בשלות דיין.

עם זאת, מציין המבקר, רוב אנשי המשטרה והפרקליטות שנפגשו עם צוות הבדיקה הביעו עמדה נחרצת נגד מעורבות של גורמים חוץ-משטרתיים בהליך, בטענה כי מעורבות כזאת תסכן את סודיות ההליך ותקעקע אותו. אנשי המשטרה אף טענו נגד מעורבות הפרקליטות בהליך, בטענה כי הדבר יסרבל אותו.

‏‎‎‏40 נהלים לא מספיקים

‏‎‎נושא האזנת הסתר הוסדר באופן מקיף, כותב המבקר בדו"ח, ויש כיום כ-40 כללים ונוהלי משטרה המתייחסים אליו. עם זאת, מתלונות שהוגשו למשרד מבקר המדינה, הנוגעות להאזנות סתר למיכאל צ'רנוי ולדודי אפל, עולה כי נותרו מספר עניינים שלא הוסדרו כיאות או לא הוטמעו כראוי בקרב הגורמים הרלוונטיים.

כך, למשל, טוען המבקר, לא אחת נשכחת העבירה המקורית שבגינה ניתן ההיתר להאזנת סתר - ובמקומה מתגלות עבירות אחרות, לעתים קלות בהרבה, שהן בסיס להאזנות אחרות ולפעמים גם להגשת כתב אישום. תופעה זו של הרחבת הצו והסרת המגבלות רווחת במיוחד בהאזנות סתר הנמשכות תקופה ארוכה, ובמסגרתן אוספת המשטרה מידע על החשוד ועל הסובבים אותו.

‏לטענת המבקר, הצעת החוק של הממשלה להסדרה ראשונית של הנושא היא חלקית בלבד, ואין בה כדי לקבוע כללים ונהלים שיבטיחו את תקינות ההליך ואת היקף השימוש בתוצרי ההאזנה.

המבקר סבור כי יש לקבוע באופן ברור באילו נסיבות ניתן לבקש הסרת מגבלות, מי הגורם המוסמך להחליט על כך ולאיזה בית משפט תוגש הבקשה. כמו כן, על הפרקליטות לבחון באילו מקרים ראוי להגיש כתב אישום המבוסס על מידע שהוגש כתוצאה מהסרת המגבלות.

‏עוד מציין המבקר כי הפרקליטות מתקשה לעבד את המידע הרב הנצבר מהאזנות סתר, והדבר עלול להשפיע על יכולתה לבחון את חומרי החקירה והמודיעין כראוי. העומס הכבד בפרקליטות והצפיפות במשרדיה מקשים עליה לאחסן באופן מאובטח חומר רגיש, טוען המבקר, והדבר מביא לא פעם לכך שהמשטרה אינה מעבירה מידע מודיעיני עם תיק החקירה, בין השאר בשל החשש כי חומר זה יועבר בטעות למי שאינם מורשים לראותו.

במסגרת בדיקת משרד המבקר נבחנו תלונתו של עו"ד יראון פסטינגר על כך שבמסגרת האזנה לדודי אפל תומללו שיחות בין השניים, שהוגדרו "אידיאולוגיות ופוליטיות", ותלונה של אפל עצמו בדבר תמלול של שיחות פרטיות שלו ושל בני ביתו.

כמו כן נבדקה תלונתו של עובד מדינה שנחשד בעבירות שוחד והואשם לבסוף בעניינים מינוריים. ככל הנראה מדובר בשוקי משעול, לשעבר מנהל במע"מ תל-אביב 1. העובד טען כי לא היה מקום לקיים האזנות סתר בעניינו. המבקר קבע כי נמצא כשל מערכתי בעניינים אלה, אך ננקטו בעקבותיו צעדים לתיקון הליקויים.

‏כמו כן הוגשו למבקר תלונות של מיכאל צ'רנוי על כך שהאזנות הסתר התבססו על מידע עובדתי שהיה חסר בסיס בחלקו. בעניין זה קבע המבקר כי הממצאים שהתגלו בפרשה מעוררים חשש לליקוי מערכתי, שבעטיו לא נשמרו מסמכים שעליהם התבססו הבקשות להאזנות.

‎‎פערים בנתונים

‏‎‎נושא האזנות הסתר עלה בשנים האחרונות לסדר היום הציבורי בעקבות האזנות סתר לאישי ציבור שהתנהלו נגדם חקירות פליליות, אך מבדיקת המבקר עולה כי בפועל רק מיעוטן נעשות לאישי ציבור; רובן משמשות בחקירות של ארגוני פשיעה ועבירות פשיעה חמורה.

עם זאת, יש פערים בין נתוני המשטרה על מספר הבקשות שהוגשו וההיתרים שניתנו לנתוני הנהלת בתי המשפט. לאור חשיבות הדבר לניתוח פעולות שני הגופים הללו, ממליץ המבקר לבדוק את הסיבות להבדלים הללו.

כמו כן ממליץ המבקר לבדוק את השונות בין נתוני ההאזנות ביחידות המשטרה ולהפיק לקחים כדי שהמשטרה תוכל להקצות את משאביה המוגבלים באורח יעיל יותר ולצמצם אולי את הפגיעה בפרטיות המואזנים.

עיקרי הממצאים

* ‏‎‎העומס והצפיפות בפרקליטות מקשים עליה לאחסן באופן מאובטח חומר רגיש, ולכן לא פעם המשטרה אינה מעבירה מידע מודיעיני, בין השאר בשל החשש כי הוא יועבר בטעות למי שאינם מורשים לראותו.

* ‏רוב אנשי המשטרה והפרקליטות שנפגשו עם צוות הבדיקה הביעו עמדה נחרצת נגד מעורבות של גורמים חוץ-משטרתיים בהליך מתן היתר האזנה, בטענה כי מעורבות כזאת תסכן את סודיות ההליך ותקעקע אותו.

‏המלצות המבקר‏

* ‎‎יש לערב גורם משפטי שייצג את האינטרס של המואזן בהחלטה להגיש בקשה להיתר האזנה.

* ‏‎‎יש לשקול הכשרה ייעודית של שופטים העוסקים במתן היתרי האזנה.

*‏‎‎‏ יש לקבוע באופן ברור באילו נסיבות ניתן לבקש הסרת מגבלות, מי הגורם המוסמך להחליט על כך ולאיזה בית משפט תוגש הבקשה.

* ‎‎יש לבחון את הפערים בין נתוני ההאזנות של המשטרה לאלה של מנהל בתי המשפט.

‏* ‎‎על המשטרה לבחון נתוני האזנות סתר במדינות אחרות ולבחון את יעילותן ככלי למלחמה בפשיעה לעומת כלים אחרים.

 22