פריחה מאוחרת

ערוץ 1 ממשיך לנסות ולהכות במונדיאל בעודו חם, ולנצל את העובדה שלא מעט אצבעות ישלטטו אליו גם הערב (ד'), שוכחים לרגע מהפגרה בת היומיים במשחקי המונדיאל. ומה יותר "ערוץ אחדי" מאשר חיים יבין?

האיש שכונה "מר טלוויזיה", היה במשך שנים רבות הפרצוף שממנו צרכנו את החדשות, כשמכל התמונות נחרתה בזיכרון הקולקטיבי, בעיקר זאת שבה הוא מכריז על המהפך הפוליטי של 1977.

יחד עם זאת, במשך שנים ארוכות יבין עזר לקבע את התפיסה הממלכתית שלפיה דיווח חדשותי מוטב שיהיה "מאוזן" מאשר מצפוני. נדמה כי על החטא הזה הוא מכה, בפועלו התיעודי, עד היום.

לטעמי, דווקא "גחלת לוחשת" על יהדות ברית-המועצות היתה היצירה הטובה ביותר שלו. יחד עם זאת - דווקא היצירות התיעודיות הפוליטיות (כמו "ארץ המתנחלים") הן שהפכו את יבין לדמות מעניינת יותר, גם אם שנויה במחלוקת.

למרות שהסרט הערב עוסק גם ברבדים אישיים ובביוגרפיה כללית, דווקא הביוגרפיה הטלוויזיונית של יבין היא המעניינת, כמעט טרגית (מבחינה מקצועית): האיש שעבור מדינה שלמה היה קלסתרונו של הקונצנזוס, מתקשה עתה להטיח את האמת שלו בפני הצופים, שמצידם תובעים את אותו איזון מקודש...

מי הרג את מייקל?

"האמת מאחורי מותו של מייקל ג'קסון", ד' 22:00, ערוץ 8 (הוט)

אני מודה שכמי שלא הבין את ההיסטריה סביב מייקל ג'קסון בחייו, אני מתקשה עוד יותר להבינה אחרי מותו, אלא שלפי נתוני המכירות - אני כנראה היחיד. מי שכונה "מלך הפופ" הפך למצליח במותו יותר מאשר היה בחייו.

איאן הלפרין חקר את חייו של ג'קסון, ובדצמבר 2008 פירסם בספר כי לדעתו נותרו לג'קסון עוד 6 חודשים לחיות. ניחוש מדויק באופן מצמרר, או מידע פנימי מבוסס?

הסרט הזה מביא ראיונות עם כל האנשים שהיו קרובים, לפחות פיזית, אל הכוכב בתקופה האחרונה לחייו, וביניהם השף, מעצב השיער, עורך הדין שלו ואפילו - החזיקו חזק - היועץ הרוחני שלו!

הרשימה הזו לא באה אלא כדי להוכיח כי מבחינת כל הטפילים שהקיפו את מייקל ג'קסון בחייו - האיש עדיין חי! עובדה. הוא ממשיך לפרנס אותם אפילו אחרי מותו!

קולנוע דתי במיטבו

"ים של אהבה", ד' 22:00,"יס 4"

נתחיל מזה שמדובר באחלה סרט. אני מקדים לכתוב את זה רק מפני שהשורות הבאות תהיינה ביקורתיות - לא כלפי הסרט, אלא כלפי הלך-הרוח שמייצרים סרטים שכאלה.

השנה היא 1989, בהלת האיידס בשיאה, ה"פופולריות" של המחלה גורמת לימין השמרני לזנוח את הטענה המקורית שלפיה ה"איידס" הוא עונש על הומוסקסואליות ולהכיר בכך שגם הטרוסקסואלים יכולים ללקות בתסמונת, אבל לא סתם הטרוסקסואלים, אלא חוטאים, כלומר בוגדים - או אפילו מי שמקיימים יחסי מין מזדמנים, משמע לא בצילה הקדוש של הכנסייה.

אלן ברקין המקסימה והאלטרנטיבית היא גרושה, שגברים שמבלים איתה נמצאים למחרת עירומים ומתים לגמרי, כשברקע מתנגן הלהיט הוותיק "ים של אהבה".

האם ברקין היא רוצחת סדרתית? את זה בדיוק יוצא אל פאצ'ינו לברר. הוא כמובן השוטר הקשוח שמתאהב יותר ויותר בחשודה שלו, בד-בבד עם חששו הגובר מפניה.

ברקין היא לא רק התגלמות הסכנה בדמות אישה צעירה שחושבת שהיא זכאית גם לחיי מין משלה, אלא, שומו שמיים - היא גם אם חד-הורית. היש איום גדול מזה על הסדר החברתי הקיים?

ועם כל הביקורת על השמרנים באשר הינם, המוצר הקולנועי הוא מותח, מהנה ובעיקר מעורר, עקב צפייה בברקין, געגועים לימים שבהם גם אישה עם לסת תחתונה שמזכירה קצת את מוטל'ה שפיגלר היתה יכולה להיות סמל מין.