מבאך ועד ברנבוים

תיירות מוזיקה קלאסית היא עניין מרכזי בגרמניה, בזכות מבחר גדול של תזמורות ובתי אופרה מובילים. בשבועות האחרונים ביקרתי בשלושה פסטיבלים ואירועי מוזיקה מיוחדים: "פסטיבל באך" בלייפציג, פסטיבל בטהובן-ברוקנר בברלין בניצוחו של דניאל ברנבוים, והאירוע השנתי של הפילהרמונית של ברלין ב"ולדבונה" (Waldbuehne) בפאתי ברלין. מסקנות למי ששוקל לנסוע בשנה הבאה: גם בגופים המוזיקליים הטובים ביותר בגרמניה לא הכול מושלם, אבל רוב האירועים האלו מציעים עניין ואיכות שישראל אינה יכולה אפילו להתקרב אליהם.

הפנינג ביער

הפילהרמונית של ברלין

את התזמורת המתחרה, הפילהרמונית של ברלין, שמעתי הפעם בקונצרט השנתי שלה ב"ולדבונה" ("במה ביער"). במה זו נמצאת בלב איזור מיוער, השוכן ליד האצטדיון האולימפי במערב ברלין. האירוע מזכיר מאד את קונצרט "הפילהרמונית בפארק" בארץ, בהבדלים קלים: ראשית, הכניסה אליו עולה כסף (המקומות הטובים ביותר עולים בסביבות 60 אירו). שנית, הוא מארח סולנים מהצמרת העולמית. השנה התארחה בקונצרט זמרת הסופרן האמריקאית הנפלאה רנה פלמינג, וניצח הרומני השרמנטי יון מרין.

ה"ולדבונה" אמנם מספקת לקהל תחושת "הפנינג", אבל למי שציפה לאירוע מוזיקלי מדהים נכונה אכזבה. זהו במהותו אירוע לקהל הרחב, ועקב גודל האתר התזמורת והסולנים זוכים להגברה אגרסיבית הפוגעת באיכות המוזיקלית.

למי שרוצה לשמוע את הפילהרמונית של ברלין "על אמת", מומלץ לבקר בקונצרטים הרגילים שלה במסגרת עונת המנויים. התזמורת מופיעה לאורך השנה באולם ה"פילהרמוני" היפהפה, הממוקם סמוך לכיכר פוטסדאם בלב ברלין. עם התזמורת מופיעים לאורך השנה המנצחים הגדולים בעולם, והתוכנית כוללת אחוז ניכר של יצירות בנות זמננו. ואגב, גם בתזמורת זו יש נציגות ישראלית מכובדת: הכנר הראשון גיא בראונשטיין, הויולן הראשון עמיחי גרוס, ונגן הבסון מור בירון.

הפילהרמונית של ברלין: .www berliner-philharmoniker.de

"מלך השמש"

פסטיבל בטהובן-ברוקנר

התחנה השנייה בסיור הייתה ברלין, שבה התקיים פסטיבל בטהובן-ברוקנר בניצוחו ובנגינתו של דניאל ברנבוים.

ברנבוים מכונה בברלין "מלך השמש", עקב סגנון הניהול האוטוקרטי שלו בבית האופרה הממלכתית של ברלין שאותו הוא מנהל.

הפסטיבל התקיים באולם ה"פילהרמוני" בברלין, והציג את הקונצ'רטי של בטהובן והסימפוניות של ברוקנר עם תזמורת ה"שטאטסקאפל" - תזמורת בית האופרה הממלכתית. את הקונצ'רטי לפסנתר ביצע ברנבוים בתפקיד כפול של מנצח וסולן, כשהוא מנצח מהמקלדת.

אחרי ביקור בשלושה מהקונצרטים נראה לי שאפשר לקבוע בוודאות שהברלינאים אוהבים את ברנבוים אהבה גדולה, ובדרך-כלל - בצדק.

מבחינת איכות ביצוע, התזמורת שלו באמת מצוינת. תזמורת האופרה נחשבת למספר שתיים בברלין, מיד אחרי הפילהרמונית המהוללת. הצליל שלה מבריק ומלוטש, והיא נהנית מאיכות פנטסטית של חטיבת כלי הנשיפה ממתכת.

עם זאת, בדיוק כמו ברנבוים עצמו, זו תזמורת נוקשה ו"גרמנית" שחסרות לה קלילות וגמישות.

בניגוד לביצועים לקונצ'רטי של בטהובן, שהיו שנויים במחלוקת, היה קשה שלא להתפעל מניצוחו של ברנבוים על הסימפוניות של ברוקנר.

במוזיקה של ברוקנר יש תפקיד מכריע לכלי הנשיפה ממתכת, ואיכותה המרשימה של חטיבה זו בתזמורת באה כאן לביטוי מלא.

הפסטיבל שתערוך תזמורת האופרה הממלכתית בשנה הבאה בניצוחו של ברנבוים יתקיים בתחילת חודש יולי, תחת הכותרת INFEKTION! ("זיהום!").

השם מהווה אמירה פרובוקטיבית על דעת הקהל לגבי מוזיקה מודרנית, והיצירות שיבוצעו בו הן של מלחינים כמו שנברג, אליוט קרטר, פייר בולז וסטרווינסקי.

אתר בית האופרה הממלכתית: www.staatsoper-berlin.de

להשתטח על קברי צדיקים

פסטיבל באך

התחנה הראשונה השנה הייתה "פסטיבל באך" המתקיים מדי שנה, בחודש יוני, בעיר לייפציג ובסביבתה. הפסטיבל מציע מבחר מרשים של קונצרטים המתקיימים בין היתר בכנסיות שבהן עבד באך עצמו. לייפציג, שהייתה בעבר חלק ממזרח-גרמניה, עברה בשנים האחרונות תהליך שיפוץ ו"התמערבות" מסיבי.

העיר העתיקה, שבה מרוכזים אתרי התיירות, היא מקום נעים ובטוח, והביקור בקברו של באך מהווה עבור חובבי מוזיקה את המקבילה להשתטחות על קברי צדיקים. עניין מיוחד בעיר מהווה "מוזיאון באך החדש", שנפתח לפני מספר חודשים לאחר ששופץ ושופר לבלי היכר. המוזיאון מציע שלל אטרקציות, כולל אפשרות לעיין בכתבי יד מקוריים של באך ולהאזין להקלטות של מכלול יצירותיו.

מבין חמשת הקונצרטים שבהם ביקרתי השנה במסגרת הפסטיבל, המרגש ביותר היה ביצוע של ה"יוהאנס פסיון" של באך בכנסיית תומאס, הכנסייה העיקרית של באך. קונצרט זה הציג את מקהלת הילדים המפורסמת של הכנסייה, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי גיאורג כריסטוף בילר (Biller). מעבר לחוויה הכבירה של האזנה למוזיקה של באך בכנסייה שבה פעל, גם הביצוע עצמו היה מעולה.

מקהלת הילדים השתפרה באופן דרמטי מאז שמעתי אותה לאחרונה לפני מספר שנים, ושרה ברמה גבוהה מאד. בילר הצליח לגייס לקונצרט סוללת סולנים מובילים, ביניהם זמרת הסופרן ורוניקה וינטר וזמר הקונטרה-טנור אנדראס שול. אריית הסופרן האחרונה, שאותה שרה וינטר בביצוע מרגש עד דמעות, הייתה עבורי שיא הפסטיבל כולו.

שיא נוסף בפסטיבל היה קונצרט הסיום, שבו בוצעה המיסה בסי-מינור ("הגדולה") של באך בביצוע הרכביו הקבועים של המנצח האנגלי הנפלא ג'ון-אליוט גרדינר.

גרדינר הוא מגדולי פרשני באך בזרם הביצוע התקופתי, ולכן לא פלא שהכרטיסים לקונצרט הזה אזלו חצי שנה מראש. גאווה מיוחדת הסבה העובדה ששלוש מהכנרות המנגנות בתזמורת - קתי דברצני, דפנה רביד וליליה סלבני (Slavny) הן ישראליות. השתיים האחרונות גם השתתפו בקונצרט הנוכחי.

בפסטיבל באך משתתפת מדי שנה גם תזמורת ה"גוונדהאוז" (Gewandhaus) המהוללת של לייפציג, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי ריקרדו שאיי (Chailly). שאיי התפרסם בשנים האחרונות כמי שיוזם תכניות יוצאות דופן, וגם הפעם ניצח על תוכנית ייחודית ומסקרנת. היא התחילה עם יצירה לעוגב של באך, המשיכה עם יצירות המבוססות עליה מאת מלחינים בני המאה ה-20, והסתיימה עם ה"סינפונייטה" של אלכסנדר זמלינסקי.

למי ששוקל ביקור ב"פסטיבל באך" בשנה הבאה, ניתן להמליץ על הביקור בלייפציג בלב שלם. כדאי לזכור רק שתי נקודות חשובות: אחת, שהקונצרטים המבוקשים נמכרים הרבה זמן מראש, וכדאי לקנות כרטיסים מיד עם פרסום התוכנית. שנית, הכנסיות נבנו למטרת תפילה ולא למטרת קונצרטים, ומרוב המקומות לא ניתן לראות את המבצעים.

הפסטיבל הבא יתקיים בין ה-10 ל-19 ביוני 2011, וישתתפו בו שלל מבצעים מובילים מתחום המוזיקה המוקדמת.

אתר הפסטיבל: www.bachfestleipzig.de