צווי עיקול שהוטלו על נכסי אגודה שיתופית לא יחולו על זכויות חברי המושב בנחלות

צווי עיקול וצווי מניעה שהוטלו על נכסי אגודה שיתופית (בדרך-כלל מושבים וקיבוצים) לא יכולים לחול גם על זכויותיהם של חברי המושב בנחלותיהם - כך לפי פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעתירת מושב כפר רות הסמוך למודיעין.

כפר רות הוא אגודה שיתופית שמאגדת בתוכה את חברי היישוב, וכמו רוב היישובים החקלאיים בארץ הוא הוקם על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל.

לפי חוזה המשבצת האחרון שנחתם עם האגודה השיתופית, המינהל משכיר את שטח המשבצת של היישוב לסוכנות היהודית כגורם מיישב, והיא מצדה נותנת לאגודה זכויות בקרקע כבת-רשות. חברי המושב לא חתומים על חוזה המשבצת, אבל הם בני-רשות בנחלות שהועמדו לרשותם ביישוב לצורכי מגורים וחקלאות.

ב-1990 התקשרה האגודה בזיכרון דברים עם חברת נופי כפר רות בע"מ להרחבת היישוב לצורך קליטת מתיישבים והרחבת תשתיות ושירותים ציבוריים. אולם לטענת נופי כפר רות, האגודה השיתופית הפרה את ההתקשרות, ולכן התנהל הליך של בוררות מ-1992.

במהלך הבוררות ניתנו לבקשת החברה צו עיקול וצו מניעה על נכסי האגודה, וב-2004 ניתן פסק בורר סופי שקיבל את תביעת החברה וחייב את האגודה לשלם לחברה 1.2 מיליון שקל.

מהרגע שהתקבלו צו העיקול וצו המניעה נמנע מחברי האגודה השיתופית מלבצע כל דיספוזיציה בזכויותיהם בנחלות, כרישום משכנתא או מכירת הנחלה, היות שהצו נרשם באופן גורף על כל קרקעות היישוב.

חברי המושב עתרו, באמצעות עו"ד אביחי ורדי, בבקשה למתן הצהרה שלפיה אין תחולתו של הצו על זכויותיהם בנחלות ולהחריג את שטחי הנחלות מהצו.

השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה בעיקרה. היא ביססה את העובדה שחברי המושב אינם צד להתקשרות בין המושב לחברת נופי כפר רות, וטענה כי משהוברר כי למתיישבים יש זכויות מעין קנייניות בחלקה א' (המיועדת למגורים) של הנחלה - הרי שנופי רות אינה רשאית לפגוע בזכות המתיישבים לבצע דיספוזיציה בזכויות.

השופטת ביטלה את צו המניעה משום שהוא פוגע בזכויות הקנייניות של המתיישבים ולא מאפשר להם לממש אותן. היא הבהירה כי צו העיקול חל על זכויות האגודה השיתופית בלבד בקרקעות.