מנהלת חברת מחקר הטלוויזיה THE WIT: "ישראל היא כור היתוך של השראה"

וירג'יניה מאוסלר תציג בוועידת תקשורת ונתח שוק 2010 את משנתה באשר לבניית פורמט טלוויזיה מוצלח ■ בראיון ל"גלובס" היא מתייחסת לישראל כיצרנית פורמטים מקורית - אך מסבירה ממה כדאי למפיקים להיזהר

"זה לא זמן טוב למכור פורמט טלוויזיה של הפקה גדולה. אלה ימים מתאימים למכירת הרבה הפקות קטנות" - זה הטיפ שנותנת וירג'יניה מאוסלר, העומדת בראש חברת מחקר הטלוויזיה THE WIT, למי שמעוניינים בימים אלה למכור תוכן טלוויזיה לחו"ל.

מאוסלר תגיע ב-19 ביולי לקחת חלק בוועידת תקשורת ונתח שוק של "גלובס" ותציג את משנתה באשר לאופן שבו אפשר לבנות פורמט טלוויזיה טוב לייצוא והדרך הנכונה להפיצו.

THE WIT היא חברת מחקר היושבת בצרפת אשר עוקבת אחר מגמות טלוויזיה סביב העולם. החברה הוקמה בשנת 1995 על-ידי מאוסלר, והיא מחזיקה 40 אנשי מחקר שצופים בטלוויזיה ב-50 מדינות. הצופים שולחים מידע לבסיס-האם, ומאוסלר משכללת את הנתונים ומפרסמת דו"חות תקופתיים שהופכים להיות מאגר מידע גדול על פיילוטים ויוזמות חדשים ברחבי העולם.

"המנויים שלנו הם משדרים ומפיקים שרוצים לקבל מידע או מפתחים של תוכניות חדשות, שרוצים השראה או טוויסט חדש לרעיונות שלהם. אנחנו רוצים לעודד יצירתיות", היא אומרת בראיון ל"גלובס".

* מה הטרנדים החזקים ביותר בעולם כיום?

"טרנד המשפחה הוא משמעותי מאוד. תוכניות התעודה והאקטואליה עוסקות בחינוך וביחסים במשפחה, רואים תחרויות שירה לילדים, שעשועונים של משפחות המתחרות זו בזו. רואים גם הרבה חזרה לתוכניות הילדות שלנו - לא בהכרח בפורמטים עצמם, אלא גם בלוק. הילדות חוזרת למסך".

לחזרה לפורמטים המוכרים, אומרת מאוסלר, יש שורשים במשבר הכלכלי הגדול של 2008. "לא רוצים לקחת סיכונים", היא מסבירה, "ולא להשקיע בדברים חדשים לגמרי. אם יש דבר שעובד - רצים איתו".

* אז המשבר תקע את היצירתיות?

"להפך. הערוצים הגדולים אולי זהירים יותר, אבל הערוצים הקטנים פורחים עם דברים שקשה לפתח. יש הרבה דברים שהם אולי לא ענקיים או עתירי ממון. ההפקות הגדולות שעוד עובדות הן הפורמטים הקלאסיים של תחרויות הכישרונות והריקודים. הדברים החדשים הם באמת קטנים יותר. לכן, עדיף למכור 10 פורמטים קטנים מאשר דברים גדולים, כי גופי השידור מפחדים לקחת סיכון".

* מה הכוחות שמניעים טרנד?

"מה שיוצר טרנד זה פורמט 'מכתיב טרנדים'. הרי טרנד תוכניות הריקוד, למשל, הוא לא טרנד חברתי כי אנשים לא רוקדים ברחובות ואלס. אבל זה הפך להיות טרנד כי מצאו בזה טלוויזיה מבדרת, מצחיקה ומסיחת דעת מחיי היום-יום".

לדבריה, בסופו של יום "הדבר המצליח ביותר הוא זה שמוטמע היטב בתרבות המקומית. רואים שבתחום המתוסרט, התוכניות המצליחות ביותר הן הפקות המקור בכל מדינה. אין לזה תחליף".

* האם את מרגישה בהתעניינות גוברת סביב ישראל במפת התוכן הטלוויזיוני?

"אני רואה את זה בהחלט. היום מוצאים עניין במדינות שלא כולן בהכרח נחשבות כיצרניות טלוויזיה ברורות, וחושבים שאולי יש שם אוצר מסוים. אבל אם נשווה את פינלנד למשל לישראל, בישראל זה קל יותר כי אנשים מדברים אנגלית, ולישראלי קל יותר מאשר לפיני להסביר את הפורמט שלו. בישראל יש אנשים שמגיעים מתרבויות שונות, ויש כור היתוך של השראה - יש קשרים תרבותיים לספרד, לרוסיה, לאירופה, וזו תערובת של יצירתיות.

"לפני 10 שנים אמר לי מפיק צרפתי שיש בישראל השראה עצומה, אבל הפעילות לא היתה חשובה כמו היום. ישראל הגיעה לנקודה מאורגנת בטלוויזיה שלה, המתאימה להצלחה. בגלל הייחוד התרבותי שלהם, הישראלים גם מחפשים השראות אחרות בעולם".

* מה יכול לעמוד לרעתנו?

"אסור לחקות אחרים. התוכן חייב להיות קשור לתרבות שלך. אם תוכנית ישראלית תראה דומה לאמריקנית, היא תאבד את הייחוד שלה. מה שעשוי להיות מגבלה זה גודלו של השוק. הפקה ל-3 ערוצים מרכזיים בלבד משמעה לא מספיק הפקות".

ורג'יניה מאסולר תשתתף בוועידת תקשורת ונתח שוק 2010 של "גלובס".

צרו איתנו קשר *5988