רו"ח שלומי שוב: מהפכת-ה-IFRS יצרה בעיה חדשה - שיערוך מוניטין

התקינה החשבונאית הבינלאומית מתרחבת ושולח זרועות לכיוונים שונים ■ על הפרק: תפיסת המימוש הרעיוני המכונה PHASE II, שמשמעותו בפועל היא שיערוך מוניטין של חברה במקרה של איבוד או רכישת שליטה

התקינה החשבונאית הבינלאומית, ה-IFRS, קמה במטרה ליצור שפה חשבונאית אחת, מוכרת ומוסכמת, כחלק מהגלובליזציה של הכלכלה העולמית, וכן במטרה להציג את הדו"חות בצורה הקרובה ביותר לשווי הכלכלי האמיתי. ישראל אימצה את התקינה הבינלאומית בתחילת 2008, אם כי עד כה רשות המסים לא אימצה את התקינה בכל הקשור לדו"חות למס.

עם הזמן ותוספת התקנים, צפות הבעיות: דו"ח רווח והפסד שהולך ומאבד מהרלוונטיות שלו, רווחים רעיוניים כתוצאה משערוכים של נכסים ומוניטין, והתרחקות בפועל בין התקינה הבינלאומית לבין התקינה האמריקנית שבעקבות המשבר הכלכלי העולמי, במיוחד בכל הקשור במכשירים פיננסיים.

רו"ח שלומי שוב, מומחה ויועץ IFRS, מנהל תוכנית חשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה ומי שפרסם השנה את הספר "חשבונאות פיננסית חדשה: IFRS 2010" (ב-3 כרכים), עוקב בדאגה אחר השינויים.

* מדברים על התקינה הבינלאומית (IFRS) כמקשה אחת. עד כמה התקינה הבינלאומית כיום בעצם שונה מזו שאומצה בישראל בתחילת 2008?

רו"ח שוב: "מאז שאומצה לפני שנתיים וחצי נכנסו עשרות שינויים, אך היא שונה במיוחד לאור השינוי שנכנס בתחילת 2010 בנושא צירופי עסקים, שמכונה PHASE II, אשר כולל את תפיסת המימוש הרעיוני שמייצגת תפנית קיצונית. תפיסת המימוש הרעיוני רואה למשל כל מצב של איבוד או השגת שליטה כאילו נמכרה כל ההחזקה הקודמת ונרכשה מחדש כל ההחזקה החדשה. התוצאה היא שאם ב-2008 שערכנו נדל"ן להשקעה, היום משערכים מוניטין - וזה משהו אחר לגמרי, זו מהפכה הרבה יותר גדולה.

"לדוגמה, נניח כי חברה א' מחזיקה מיום ההקמה 51% מחברה ב', שהונה העצמי מסתכם ב-100 מיליון שקל, ושווי השוק שלה מיליארד שקל. חברה א' מוכרת כעת 2% מהון המניות של חברה ב' תמורת 20 מיליון שקל, ומאבדת את השליטה. במקרה כזה, עד כה חברה א' היתה רושמת רווח של 18 מיליון שקל (2%*100 - 20).

"אך בהתאם ל-Phase II, נרשם בנוסף רווח של 441 מיליון שקל כתוצאה משיערוך של ה-49% (49%*100 - 49%*1,000). דוגמאות דומות הן במצב הפוך, בו יש עלייה מ-49% ל-51%".

* ומה רע בתפיסת המימוש הרעיוני?

"אני חושב ש'מקדשים' יותר מדי את נושא השליטה. זה לא רק שמאבדים את עיקרון המימוש החשוב, אלא גם הולכים רחוק מדי - כאן משערכים מוניטין שהוא בכלל נכס לא מוחשי בלתי מזוהה, ולא נדל"ן שמייצג תזרים מזומנים ברור וארוך-טווח, ממש בדומה לנכס פיננסי. על מנת להבהיר את המשמעות, די לציין כי הבנקים למשל מנכים את המוניטין מההון כדי למדוד את ההון העצמי הממשי.

"מעבר לזה, יש כיום בעיה קשה של לאקונה בהגדרת שליטה. רוב החברות מפרשות את השליטה בצורה משפטית - כלומר, החזקה של 49.9% נחשבת כאי-שליטה משפטית, אך החזקה של 50.1% נחשבת כשליטה. כך ניתן להישאר עם שליטה אפקטיבית, אך על-ידי רכישה או מכירה של מניות בשוק ניתן לשערך את המוניטין כנגד רווח.

"מעבר לניצול לצורכי דיווח, אלה רווחים שייתכן שיגזרו מהם אפילו דמי ניהול ויחולקו מהם דיבידנדים. אמורים לסגור את הלאקונה בשנים הקרובות על-ידי קביעה כי שליטה תיבחן רק ברמה האפקטיבית, אבל עד אז הסוסים כבר יכולים לברוח מהאורווה".

* כיצד החברות ורואי החשבון מתמודדים עם השינויים התכופים?

"אני חושב שעם הזמן התקינה הבינלאומית מאבדת את הקהל הרלוונטי, ולצערי זה רק הולך להחמיר בשנים הקרובות. לא רק שמאז האימוץ בישראל נכנסו לתוקף עשרות שינויים בתקינה הבינלאומית, הרי שיש כרגע בצנרת עוד עשרות נוספים וביניהם מהפכה שלמה באופן הצגת הדו"חות.

"יש חיסרון גדול בשינויים תכופים ורבים כל-כך בשפת העסקים, גם אם הם נכונים. כמו כל שפה, גם שפת העסקים זקוקה נואשות ליציבות. הכי טוב היה אם היו מאמצים עיקרון ברזל לפיו רק אחת ל-3 שנים נכנסים שינויים, וגם אז להמעיט את מספרם - לעיתים אפילו במחיר של פתרון פחות טוב".

* האם משתמע מכך שישראל טעתה כשמיהרה לאמץ את ה-IFRS?

"ממש לא, קיבלנו החלטה מתבקשת יחד עם מגמת הגלובליזציה העולמית. לא בכל דבר צריך להאשים את ה-IFRS. החשבונאות חווה בשנים האחרונות בעיות שאינן נחלתו של ה-IFRS בלבד. לדוגמה, תפיסת המימוש הרעיוני הבעייתית אינה נחלתו של ה-IFRS בלבד, והיא פרויקט משותף עם האמריקנים שנכנס לתוקף בארה"ב כבר ב-2009.

מתרחקים מהאמריקנים

"דווקא היישום היחסית מוקדם בישראל נתן לנו יתרון אדיר לדעתי. צריך להבין שהאירופאים אינם נחשבים מתקדמים בחשבונאות כמו האמריקנים, ואנו בעניין הזה יותר קרובים לאמריקנים, כך שדווקא אנחנו יצרנו כאן יתרון. אנחנו כעת אחת המדינות היחידות שמאוד מבינות ב-IFRS ובעלות ניסיון חיוני. אני צופה כי המומחיות הישראלית הזו תיתן לנו יתרון אדיר בשנים הבאות מול האמריקנים".

* על מה היית מצביע כבעיה הכי גדולה בתקינה הבינלאומית בשנים הבאות?

"הבעיה הכי גדולה שאני מזהה היא ההתרחקות מהתקינה האמריקנית, שכוללת לצערי גם איבוד דרך של התקינה הבינלאומית. ב-SEC אמנם עדיין מדגישים את המחוייבות שלהם כלפי תהליך אימוץ ה-IFRS, אך מתחילים להתגלות בקיעים.

"למרות ההצהרה המשותפת של מוסדות התקינה בשבוע שעבר כלפי ה-G20 להאחדת התקינות עד יוני 2011, מדברים כעת רק על הנושאים העיקריים ומסתמנים בקיעים. אני חושב שהמשבר הכלכלי טרף במידה מסוימת את הקלפים של הגלובליזציה של התקינה".

* כיצד?

"ביטוי להתרחקות בעקבות המשבר ניתן למצוא בפטנט החדש מבית מדרשו של ה-IASB, לפיו רווחים והפסדים מסוימים לא יופיעו לעולם בדו"ח רווח והפסד. למשל, אחד מספיחי המשבר הוא התקן IFRS 9 בנושא מדידה של נכסים פיננסיים, שפורסם לפני מספר חודשים ושהוא חלק מפרויקט דגל לשיפור הטיפול במכשירים פיננסיים.

"הבעיה היא שבשונה מהמקובל בשנים האחרונות הוא לא נעשה בשיתוף עם האמריקנים, אלא היה נתון ללחצים פוליטיים אירופאים. התקן החדש המציא שיטה חדשה לפיה חברה יכולה לבחור כבר במועד כניסה להשקעה במניות במדיניות חשבונאית לפיה כל השינויים בשווי ההוגן יועברו ישירות להון.

"במילים אחרות, נותנים לחברות - וזה רלוונטי בעיקר לבנקים ולמוסדות פיננסיים - 'ביטוח' חשבונאי כנגד הפסדים בדו"ח רווח והפסד. האמריקנים לא יהיו מוכנים לקבל פתרון חשבונאי כזה. העמדה המסורתית שלהם לא מקבלת את העיקרון לפיו רווח כולל אחר (OCI) לא יחזור לדו"ח רווח והפסד. לראייה, הם פרסמו לאחרונה הצעה לתקן שסותרת את המודל החשבונאי הזה".

* הטענה החריפה ביותר נגד ה-IFRS היא על איבוד הרלוונטיות של דו"ח רווח והפסד, הדו"ח החשוב ביותר.

"מסכים לחלוטין, ופה המצב רק החמיר - נוצר היום ערבוב אדיר בין רווחים שמומשו לבין רווחים שלא מומשו, וגם אין שום בסיס תיאורטי להבחנה בין פריטי OCI שלא חוזרים לרווח לבין כאלה שכן.

"למרות שחלפו שנים רבות מאז החל השימוש בכלי של 'רווח כולל אחר' (OCI) לדחיית ההכרה ברווחים והפסדים מסוימים, עוד לא נקבעה תשתית תיאורטית המבחינה באילו מקרים יש לזקוף פריטים לרווח כולל אחר ובאילו לרווח והפסד, ולרווח הכולל האחר מתווספים מדי פעם פריטים חדשים באופן ספוראדי וללא מתודולוגיה מובנית.

"מעבר לכך, לאור הפטנט של התקינה הבינלאומית, קיים היום חוסר עקביות ביחס למקרים אחרים בהם התקינה החשבונאית דורשת מיחזור של רווח כולל אחר לדו"ח רווח והפסד בשלב המימוש - למשל, כאשר מדובר בהפרשי תרגום בגין פעילות חוץ, יש דרישה למחזור לדו"ח רווח והפסד.

"ה-IASB מנסה לפתור את זה דרך דו"ח חדש שנקרא 'דו"ח על הרווח הכולל' ומציג את כל סוגי הרווחים של החברה, גם אלה שמופיעים ברווח והפסד וגם כאלה שנזקפים ישירות להון (OCI), אך לטעמי מדובר בפתרון-שווא שהינו בגדר לצאת ידי חובה - שהרי יש ערבוב בין כל מיני סוגי רווחים והפסדים, שלא מאפשר לקוראי הדו"חות הכספיים לחזות את התוצאות בעתיד. הכל בסלט אחד".

* מי נפגע מכך?

"הנפגעים מבעיה זו אינם רק המשתמשים הישירים אליהם מכוון הדיווח הכספי, כמו בעלי המניות ונותני אשראי של הפירמה, אלא גם משתמשים עקיפים כדוגמת חוקי החברות (לעניין רווחים הראויים לחלוקה כדיבידנד) ושלטונות המס.

"על אף שלא מדובר במשתמשים ישירים, אין להקל ראש בבעיות הנובעות מהשפעת כללי החשבונאות לצורכי חלוקת דיבידנדים על מערכת היחסים שמתקיימת כיום בפועל בין בעלי ההון לבין בעלי החוב".

להחזיר הרלוונטיות לרו"ח

* האם יש פתרון לדעתך?

"בנושא הזה, אהוד לוריא (שכיהן כמנכ"ל וכ-CFO במספר חברות גדולות במשק - ר.פ) ואני פיתחנו לאחרונה מודל הכולל מתודולוגיה מובנית ויוצר הבחנה בין הכנסות והוצאות שמומשו לבין הכנסות והוצאות שטרם מומשו, על בסיס הסיווג החשבונאי של הנכס או ההתחייבות בגינם הוכרו.

"בהתאם למודל המוצע על-ידינו, הכנסות והוצאות שטרם מומשו על פריטים לא פיננסיים ועל חלק מהפריטים הפיננסיים, ייזקפו לרווח כולל אחר וימוחזרו לרווח הנקי (או ההפסד) בעתיד בעת המימוש. למשל, רווחי II PHASE ורווחי נדל"ן להשקעה יידחו ויוכרו ברווח והפסד רק במועד המימוש הסופי.

"היתרון הגדול של המודל שלנו הוא מצד אחד שיפור הרלוונטיות של המאזן ברוח החשבונאית המודרנית, תוך שמירה מהצד השני על הרלוונטיות של דו"ח רווח והפסד ככלי חיזוי. כמו כן, בהתאם למודל יתרת העודפים בכל מועד נתון תייצג את הרווחים שמומשו - דבר שיעזור מאוד לנושא הדיבידנדים.

"המודל של לוריא ושלי יכול לסייע רבות גם לשיפור ההתמודדות עם נושא המדידה. כך לדוגמה, המודל עשוי לסייע במדידת התחייבויות פיננסיות לפי שווי הוגן על-ידי כך שהשינויים בשווי ההוגן של ההתחייבויות, שנובעים משינויים באיכות האשראי של המנפיק, ייכללו במאזן אך לא ברווח הנקי.

"אם נחזור לדוגמה הראשונה, על חברה שאיבדה שליטה ונאלצה לרשום רווחים אדירים משערוך כפוי - הרי שלפי ההצעה שלנו כל הרווח הרעיוני ייזקף לקרן הונית ויופשר לרווח והפסד בהתאם לנכסים הרלוונטיים. למשל, אם כל ההפרש נובע ממוניטין - אזי רק כאשר תתבצע מכירה של ההשקעה בעתיד הרווח יופשר לדו"ח רווח והפסד".

"הרשות צריכה להחזיר דו"חות על פירוט יתר"

"אנחנו אמנם מיישמים כבר שנתיים וחצי את התקינה הבינלאומית, אך אני חושב שעוד לא עשינו את הסוויץ' האמיתי. ה-IFRS היא תקינה חשבונאית מבוססת עקרונות, לעומת התקינה הישראלית בעבר והתקינה האמריקנית שהן מבוססות כללים. קשה מאד לעשות את הסוויץ' הזה, במיוחד לאחר שיינקנו במשך שנים רבות את החשבונאות מהאמריקנים", אומר רו"ח שלומי שוב.

התקינה מבוססת הכללים הביאה בעשור האחרון ל-3 כישלונות ענק בארה"ב: הראשון בפרשת אנרון, שם השתמשו בכללים טכניים על מנת להסוות את המצב האמיתי; השני במשבר משכנתאות הסאב-פריים, בו התקינה שימשה רוח גבית להתנפחות השוק על-ידי גריעת המשכנתאות ממאזני הבנקים; והשלישית בנפילת ליהמן ברדרס, שגם שם גם השתמשו בכללים כמותיים על מנת להסוות את המצב האמיתי.

"האמריקנים לא מצליחים להתנתק מתקינת הכללים - אני זוכר שהאמריקנים כבר אחרי פרשת אנרון אמרו שהם מעוניינים לעבור לתקינה מבוססת עקרונות - אך קשה להתעלם מכך שכל תקן או פרשנות שהם פרסמו מאז עמוסים לעייפה בכללים וסבוכים כרגיל - הם פשוט לא יכולים לצאת מזה. נראה שרק מעבר שלהם לתקינה הבינלאומית אולי יעזור", אומר שוב.

לדברי שוב, בישראל יש בעיה כיצד מיישמים את התקינה. מנסים לחפש את המילה הכתובה שתגיד מה לעשות, ולא מספיק מסתכלים בעיניים של המשקיע כדי לראות איזה מידע באמת הוא צריך, ואיזה מידע באמת ישקף טוב יותר את מה שקרה. זה בעיה לשנות דפוסי התנהגות בנושא, במיוחד כאשר הדבר מחייב הפעלת שיקול-דעת רב ולקיחת אחריות.

אחת מההשלכות השליליות לכך לטעמו של שוב היא עומס הדו"חות הכספיים, המכילים כמויות מידע רבות מדי ולא רלוונטיות למשקיע, כאשר לעיתים המידע החיוני נחבא בתוכם או בכלל לא מופיע.

"כדי לחולל שינוי בנושא, אני חושב שצריך להתרחש מהלך כולל של כל הגופים הרלוונטיים, ובראשם רשות ניירות ערך. ברגע שהרשות תתקן ותחזיר דו"חות על פירוט יתר, זה יזעזע את המערכת ויבהיר שצריך להפעיל שיקול-דעת.

"בנוסף, הרשות צריכה להיות לדעתי אקטיביסטית יותר באכיפת יישום התקינה, ללא כל חשש. להתערב במקומות שבהם חברות משתמשות ב'לאקונות' בתקינה ומיישמות פרשנויות שהן לכאורה אפשרויות מבחינה מילולית ולא נאסרו בתקינה, אך אינן עומדות בעיקרון המרכזי של מהות כלכלית קודמת לצורה משפטית", אומר שוב.

צרו איתנו קשר *5988