בהוליווד מנפחים הוצאות כדי להציג סרטים ותוכניות כמפסידים

שבוע קשה עבר על החשבונאות ההוליוודית. צמד תביעות משפטיות שהניבו הפסדים כבדים לתאגידים ההוליוודיים חשפו שוב את ההתנהלות הידועה לשמצה של תעשיית הבידור, במסגרתה תאגידים מנפחים את הוצאותיהם כדי להציג סרטים ותוכניות טלוויזיה כמפסידים, וכך לצמצם ואפילו למחוק את חלקם של שותפים חיצוניים ברווחים.

כך, למשל, בשבוע שעבר פסק בית המשפט הפדרלי כי תאגיד וולט דיסני ישלם לחברת ההפקות הבריטית Celador International LTD כ-269 מיליון דולר בגין תמלוגים משידור שעשועון הטלוויזיה הפופולרי, "מי רוצה להיות מיליונר".

Celador מכרה את זכויות השידור של השעשועון הפופולרי לרשת ABC שבשליטת דיסני ב-1999.

בית המשפט קיבל את טענת החברה כי הרשת וחטיבת הטלוויזיה של דיסני, Buena Vista TV, נמנעו מתשלום תמלוגים, תוך שהם מסתירים את הרווחים בסבך עסקאות פנימיות לא כדאיות.

דון ג'ונסון זוכה לפיצוי

בתביעה נוספת שהתבררה בשבוע שעבר פסק חבר המושבעים בלוס אנג'לס פיצוי בסך של 23.2 מיליון דולר לשחקן והמפיק דון ג'ונסון, שכיכב בסדרת המשטרה "נאש ברידג'ס". הסדרה, אגב, עדין מוקרנת בשידור חוזר ב-45 מדינות.

בית המשפט קיבל את טענתו של ג'ונסון בן ה-60 כי חברת ההפקות Rysher Entertainment העלימה רווחים וכי הוא הבעלים של 50% מהסדרה וזכויות היוצרים. לפיכך, הוא זכאי לפיצוי הכספי שנפסק לו ולמחצית מהרווחים העתידיים מהשידורים החוזרים, שמוערכים ב-50 מיליון דולר.

בית המשפט דחה את טענת Rysher כי הסדרה עדיין לא הניבה רווח בשל עלויות ההפקה וכי ג'ונסון כבר השתכר עשרות מיליוני דולרים ככוכב ומפיק הסדרה. 122 פרקי הסדרה ששודרה בשנים 1996-2001 הכניסו 325 מיליון דולר, כולל 155 מיליון דולר ממכירת זכויות השידור העולמיות. Rysher, כמו גם דיסני, הודיעו כי יערערו על הפסיקות נגדן.

מי כן מרוויח?

אם לא די בזאת, אתר חדשות הבידור Deadline.com חשף בשבוע שעבר מסמכים שלטענת אולפני וורנר, מפיקי סדרת שוברי-הקופות "הארי פוטר", מוכיחים כביכול כי הסרט "הארי פוטר ומסדר הפניקס" רשם ב-2007 הפסד של 167 מיליון דולר.

הסרט גרף בבתי-הקולנוע ברחבי העולם 938.2 מיליון דולר, לא כולל הכנסות מווידיאו וזכויות שידור. בין סעיפי ההוצאות נמצא כי האולפן שילם 57 מיליון דולר ריבית על עלות ההפקה והשיווק, שנאמדה בכ-400 מיליון דולר.

לדברי ניקי פינק, עורכת האתר, מדובר במהלך שהופך את הסכמי השותפות ברווחים - שהאולפנים נוהגים להחתים עליהם תסריטאים, בימאים ושחקנים מן השורה השנייה - לחסרי ערך ורק יוצרים אשליה של שותפות.

מנגד, כוכבים ויוצרי-על מקבלים נתח מההכנסה (הסכמי הדולר הראשון), אך בשנים האחרונות התמעטו ההסכמים הללו, והאולפנים מאפשרים לסטארים לקבל נתח מהרווחים רק לאחר שעלות ההפקה כוסתה במלואה.

החשבונאות ההוליוודית עומדת גם מאחורי הסטטיסטיקה התמוהה הקובעת כי רק 5% מכלל הסרטים ההוליוודיים, ובכללם גם שוברי-קופות, הציגו רשמית רווח נטו. בין המפסידים (לדברי האולפנים) אפשר למצוא להיטים כמו "איש הגשם", "פורסט גאמפ", "באטמן" ו"מי הפליל את רוג'ר רביט".

החשבונאות ההוליוודית שימשה עילה לאינספור תביעות של יוצרים וכוכבים נגד האולפנים. מי שמיסד את ההליך המשפטי הזה היה הסופר ארט בוכוולד, שתבע את אולפני פארמונט ב-1988 בשל גניבת רעיון שלו לשובר הקופות, "מגלה את אמריקה".

מאז הוגשו תביעות בגין נישול מרווחים על-ידי דיויד דוקובני, כוכב "תיקים האפלה" נגד אולפני פוקס; הסופר ווינסטון גרום, מחבר "פורסט גאמפ", נגד פארמונט; ואפילו יורשי מחבר "שר הטבעות" טולקין ובימאי הטרילוגיה פיטר ג'קסון נגד אולפני ניו ליין בשליטת טיים וורנר. 3 סרטי "שר הטבעות", אגב, גרפו למעלה מ-6 מיליארד דולר מהקרנות בבתי-הקולנוע, ספריות הווידיאו, זכויות שידור ומרצ'נדייזינג.