שר החקלאות, שלום שמחון, לא ימונה לתפקיד יו"ר קק"ל עד להכרעה הסופית בתביעה שהוגשה נגד מינויו, שבמסגרתה נטען כי התבצע מחטף בהליך המינוי - כך קבע היום (ב') בית המשפט המחוזי מרכז, שהוציא צו מניעה זמני שאוסר על האסיפה הכללית ועל דירקטוריון קק"ל למנות את שמחון לתפקיד.
עוד קבע המחוזי כי עד להכרעה בתביעה העיקרית, או עד שייערכו בחירות לתפקיד, בהתאם למתווה שהושג בפסק דינה של נשיאת המחוזי מרכז, הילה גרסטל, יישאר אפי שטנצלר בתפקידו כיו"ר קק"ל.
בכך קיבל בית המשפט את בקשתו של שטנצלר ושל חברים במפלגת העבודה שהוגשה נגד שר הביטחון אהוד ברק, יו"ר המפלגה, נגד שמחון ונגד מזכירות מפלגת העבודה, קק"ל וגורמים נוספים.
במסגרת החלטתו מתח השופט אברהם יעקב ביקורת קשה ביותר על התנהגות מפלגת העבודה והשר שמחון.
"מפלגת העבודה היתה צריכה בכל עת, ובמיוחד לאחר פסק הדין של גרסטל, להתקין תקנון בחירות ליו"ר הקק"ל ולפעול על-פיו. סירובה של המפלגה לערוך בחירות חופשיות לתפקיד יו"ר הקק"ל תמוה עד מאוד, ונכונותה לנהל הליכים רק כדי להימנע מקיום בחירות כאמור אינו מאיר את המפלגה באור חיובי, בלשון המעטה", כתב השופט בהחלטתו.
מועמד יחיד
לפי החוק, יו"ר קק"ל צריך להיבחר מקרב חברי דירקטוריון קק"ל על-ידי חברי האסיפה הכללית של הקק"ל, בהיותם חברי הוועד הפועל בהסתדרות הציונית. מעת לעת נערכים בהסתדרות הציונית הסכמים קואליציוניים, שבמסגרתם מיועדים תפקידים שונים בקק"ל למועמדים מטעם סיעה זו או אחרת. על-פי הנוהג, האסיפה הכללית של קק"ל מאשרת את המועמדים שהוצעו על-ידי הסיעה הרלוונטית.
הסכם שיתוף-פעולה קואליציוני סיעתי שכזה נערך בין העבודה לבין תנועת ארצנו. כדי שייבחר יו"ר חדש לקק"ל היתה אמורה העבודה להתקין תקנון בחירות, לקיים בחירות לתפקיד, ומועמד המפלגה היה אמור להיות מועמד הסיעה המשותפת של העבודה ותנועת ארצנו. ואולם, העבודה נמנעה מלתקן תקנון בחירות וביקשה להביא את שמחון כמועמד יחיד לתפקיד יו"ר קק"ל.
בחודש שעבר הגישו שטנצלר וכמה מחברי העבודה עתירה, שבמסגרתה טענו כי המפלגה מבצעת מחטף בהליך המינוי ליו"ר קק"ל, וכי מינויו של שמחון נעשה בניגוד לחוקת המפלגה, בהליך שאינו דמוקרטי ותוך הפקעת זכויות חברי המפלגה לבחור ולהיבחר. עוד טענו כי מפלגת העבודה ושמחון הסתירו מבית המשפט הסכם שנכרת בחשאי, במסגרתו ויתרה המפלגה על זכותה לבחור את יו"ר הקק"ל.
השופטת גרסטל נענתה לעתירה וקבעה כי מינויו של שמחון לתפקיד יו"ר קק"ל לא יתבצע לפי החלטת לשכת מפלגת העבודה, אלא יינתן לאחר תהליך של בחירות באחד ממוסדות מפלגת העבודה, לפי תקנון שיגובש.
הסכם חשאי
בעקבות החלטת גרסטל הכינה מפלגת העבודה ב-8 ביוני טיוטת תקנון, והוסדרה פרוצדורה בת 4 שלבים לבחירת מועמד מפלגת העבודה, שמחון, ליו"ר קק"ל. ואולם, למחרת הגישו התובעים לבית המשפט בקשות בהולות לפסול את התקנון שאושר ולאסור את ביצועו של הליך בחירות מכוחו, בנימוק ששמחון הוא המועמד היחיד לתפקיד, ולכן לא מדובר בהליך בחירה תקין.
בית המשפט קיבל את הבקשות ופסל בצו מניעה זמני את הליך הבחירה שאישרה מפלגת העבודה. "בחירה היא לעולם ברירה בין מספר מועמדים, אינה יכולה להיות אישור פורמלי של מועמד יחיד, ולכן ההליך שהוצע לא יכול להיחשב כהליך דמוקרטי אמיתי", נקבע.
למרות החלטת בית המשפט, ב-17 ביוני כונסה, במסגרת הקונגרס הציוני העולמי, המזכירות המשותפת של מפלגת העבודה ותנועת ארצנו, ובחרה את שמחון להיות המועמד לתפקיד יו"ר הקק"ל מתוך שני מועמדים בלבד - מנחם ליבוביץ' ושמחון עצמו.
חוסר ניקיון כפיים
נוכח בחירת שמחון פנו התובעים לבית המשפט וביקש שוב לפסול את בחירתו ולחייב את העבודה לנהל הליך בחירות תקין לתפקיד. לטענתם, שמחון לא היה רשאי להציג מועמדותו במסגרת הסיעה המשותפת. העותרים האשימו את העבודה בביזיון בית המשפט בשל התעלמות מהחלטותיו.
שמחון טען בתגובה כי מועמדותו התאפשרה בזכות הסכם שיתוף-פעולה חדש שנערך בין מפלגת העבודה לסיעת ארצנו, ב-11 ביוני, שבו נקבע כי "אם עד ליומו האחרון של הקונגרס הציוני לא יציגו הצדדים את מועמדיהם הרשמיים לתפקיד יו"ר קק"ל, רשאית הסיעה המשותפת להציג מועמדים מטעמה".
במסגרת החלטתו היום, מתח יעקב ביקורת נוקבת על התנהלות השר ומפלגת העבודה. יעקב כתב כי בדיון בבקשה לצו זמני שנערך בפניו ב-14.6.10 כבר ידע שמחון על קיומו של הסכם שיתוף הפעולה החדש עם סיעת ארצנו, אך משום מה, הוא נמנע מלספר זאת לבית המשפט.
"משבחר מי מהמשיבים, שידע על קיומו של הסכם שיתוף-פעולה חדש, להסתירו מבית המשפט ואף לצרף לתשובותיו את הסכם שיתוף-הפעולה הראשון כאילו הוא עדיין בתוקף - הוא מעל באמונו של בית המשפט, פעל בחוסר ניקיון כפיים, ואין להעלות על הדעת שיוכל להיבנות מטענות אלה", קבע השופט, שהמשיך וכתב: "מעניינת תשובת השר שמחון כשנשאל מדוע לא הודיע לבית המשפט בדיון מיום 14.6.10 על ההסכם החדש, אם ידע עליו כבר מיום 13.6.10, שמחון השיב: 'הייתי צד אבל לא הגשתי תגובה. ההסכם מה-11.6 לא שינה את המצב, הוא רק חידד אותו. לא הייתי צריך לספר לבית המשפט, כי מי שהיה צריך לספר זה מי שהגיש את התגובה והופיע בבית המשפט'".
"אם אכן סבור השר שמחון כי אי-נוכחותו בבית המשפט או אי-הגשת תשובה מטעמו פוטרת אותו כצד לדיון מחובת ניקיון הכפיים ותום-הלב", כתב השופט, "מה לו להלין על התנהלותו הנטענת של מר שטנצלר בהקשר זה? תמהני".
עם העותרים נמנים בין היתר קבוצה בראשות רון חולדאי, עמרם מצנע, מוטי ששון וראשי ערים נוספים, שיוצגו בידי עוה"ד דרור ארד אילון ויובל נחמני; קבוצה שנייה בראשות שטנצלר, שיוצג בידי עו"ד שמואל קסוטו ויועצי התקשורת רונן צור וגיל סלומון; וקבוצה שלישית ובה חברי המפלגה, רואי בן-דוד וישראל גל, שיוצגו בידי עוה"ד שאול ציוני ואלי פילרסדורף.
מקורבי השר שמחון מסרו בעקבות ההחלטה כי "בית המשפט המחוזי דחה את בקשת יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, למתן צו הקובע כי שמחון וראשי העבודה ביזו את בית המשפט, ומלכתחילה עתירה בעניין ביזיון בית המשפט נועדה לתקשורת, במטרה להציג את שמחון ואת ראשי העבודה באופן נואל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
