הנקראות ביותר

גזלתם? לפחות תשתקו

מה הופך את דרור שטרום ודידי לחמן-מסר, מאדריכלי שוד הפנסיה הגדול, ל"סלבס" כלכליים

לעיתים אנחנו תוהים למה אנשים כמו דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, ודידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, זוכים לבמה כה גדולה, כה זוהרת, כה מלטפת. האם הם עד כדי כך מוכשרים, בעלי סגולות עילאיות ועמוסי תובנות מבריקות שהם מסוגלים ללהג ולפטפט בלי סוף על הריכוזיות? ובכן, התשובה ממש לא ברורה.

דרור שטרום היה ממונה לא ממש מוצלח; לחמן-מסר יצרה לא מעט פקקים רגולטוריים וכלכליים, ועל שתי התכונות האלה מדברים, בחדרי חדרים, לא אנשי העסקים, אלא החברים שלהם לשעבר במסדרונות משרדי המדינה.

אז מה הופך אותם ל"סלבס" כלכליים, כאלה שיש להם מה להגיד על כל עניין שעל הפרק? האם הם היו שותפים לרפורמה כלשהי שהיטיבה עם הציבור, שיפרה את מעמדו או הוזילה את השירותים שניתנים לו? לא ממש, ההיפך הוא הנכון. דרור ודידי היו אחראים, כחברי ועדת בכר, לשוד הפנסיה הגדול בחסות הוועדה, להתייקרות הבלתי נתפסת של דמי הניהול, לגזל של מיליארדי שקלים מהציבור, ובקיצור: לאחד הפשעים הפיננסיים הגדולים ביותר כלפי צרכנים בהיסטוריה הכלכלית של ישראל.

אז למה הם לא שומרים על זכות השתיקה, לפחות, ומפסיקים להסתובב בכנסים כמו להקת זמר שמדלגת ממופע למופע, ובכל מופע שרה בקול גדול את אותם להיטים קליטים? התשובה לכך הרבה יותר ברורה: כי הם די משועממים, דרוכים לכל צלצול טלפון מעיתונאי החצר שלהם, אלו שהיו שותפים לפשע הגדול.

ביום פקודה מהעיתונאים, הם יתייצבו בכנס, ייקראו לראיון, ישמיעו את הדברים שהעיתונאים רוצים ובתמורה יקבלו כפולת עמודים, תמונות יפות וצילומי וידאו מחמיאים. לא דיל שווה? בהחלט! למי בדיוק? לדידי ולדרור, כמובן, פחות לציבור שהם דואגים לו כביכול.

קיראו עוד ב"גלובס"


הפעם החלטנו לבדוק את הרכב הדיל הזה, מה בעצם דרור ודידי מוכרים לנו, ומה באמת שווה כל מה שהם מוכרים לנו. קבלו אותם, את דרור ודידי, קבלו את הציטוטים המופלאים שלהם, בתוספת כמה הערות שלנו.

דידי: "הכוח הכלכלי של הקונצרנים הוא גם כוח חברתי וכלכלי... בעלי ההון לא נבחרו, אבל הם אלה שיחליטו מי ישלוט במדינה"

אנחנו איתך, דידי היקרה. רק שאלה קטנה, בבקשה: אולי תסבירי לציבור איך אישרתם את המלצות ועדת בכר בחופזה ובלי שיקול דעת עמוק, ובסופו של דבר גרמתם נזק מפלצתי לציבור? את הרי לא נבחרת ע"י הציבור, אבל את זו שהחלטת, יחד עם אנשי התקשורת המקורבים לך, מי ישלוט בקופות הגמל ואיך הן יופרטו מהבנקים, תוך הפחדת הציבור בסיסמאות על הריכוזיות, ובסופו של התהליך הציבור הוא זה ששילם את המחיר. האם זו לא סכנה לדמוקרטיה, שחבורת פקידים משתמשת בקמפיין הפחדה כדי להעביר רפורמה שהציבור לא היה שותף לה?

דידי: "הקונצרנים הגדולים יחליטו איך ניראה ואיפה יעבדו ילדינו"

באמת, דידי? מי שמך לייצג את "ילדינו" ומה זו ההכללה הזו? יש לנו בשורה בשבילך: אמא ואבא ציפורי לא רוצים שתייצגי את ילדינו, ממש לא. גרמת לנו מספיק נזק. בעקבות דברייך כינסנו דיון חירום במשפחה עם שלוש בנותינו שמייצגות בשבילך את "ילדינו". תיארנו להן מה עשו דידי ודרור, איך הם בעצם הושיטו את היד לכיסנו, גם לכיסים של "ילדינו". הבנות הנהדרות, אזרחיות למופת, שאלו אותנו בתמימות: איזה עונש הם קיבלו?

ובאמת, איזה עונש? עוד במה ועוד כנס לפטפוטי סרק. המעט שאנחנו יכולים לעשות, ענינו לבנות, זה לפנות לגיל ג'יבלי, המאייר המוכשר של "גלובס", שיאייר את דמויותיהם ובמחלקת הגרפיקה נארוז את איורי דידי ודרור ללוגו שירוץ מעתה ב"גלובס" תחת הכותרת: "אדריכלי שוד הפנסיה הגדול". כך עשינו, התוצאה לפניכם.

דרור שטרום דידי לחמן מסר
 דרור שטרום דידי לחמן מסר

דרור: "המשמעות של הריכוזיות היא שבעוד 20-40 שנה הילדים והנכדים שלנו לא יוכלו להסתדר בחיים אם הם לא יעברו דרך אחת מחמש המשפחות הגדולות".

דרור היקר, אתה מפגין תיאום מופלא עם דידי, אולי תיאום שראוי אפילו לחקירת הגבלים עסקיים. ומה שוב העניין עם הדאגה המזויפת ל"ילדים והנכדים שלנו"? שים לב: המשפחה שלנו, ואנחנו בטוחים שעוד מאות אלפי משפחות, לא רוצות להיות חלק מה"שלנו" שלך. אולי תספר להם, דרור, על כמה מנפלאות העבודה במסדרונות המדינה. דידי, חברתך היקרה, וייתכן שגם אתה, נהנית מפנסיה תקציבית, כלומר היא לא מפרישה שקל אחד לפנסיה מכיסה (לפחות עד 2004), בניגוד לאזרחים שאתה דואג לילדיהם ולנכדיהם. הפנסיה ממומנת כולה מכספי המדינה, על בסיס השכר האחרון, בלי כאבי הראש של דמי הניהול והתנודות בשווקים.

ההתחייבות הזו, הנאמדת בכחצי טריליון שקל, היא הגיבנת של "הילדים והנכדים שלנו", כהגדרתך. דידי ודרור היקרים: אכן, הילדים והנכדים שלנו לא יוכלו להסתדר בחיים אם הם יצטרכו להמשיך ולממן את הפנסיות המנופחות של עובדי מדינה ותיקים, כמו דידי למשל. הם גם ימשיכו לשלם דמי ניהול מנופחים (אלא אם האוצר יתעשת), דמי הניהול שאתם בטובכם סידרתם להם.

אז אמא דידי, שתזכה לחיים ארוכים, מסודרת, וגם ילדיה, די מסודרים. למעשה, אין להם צורך בכלל לעבוד ולהיות תלויים ב"משפחות", כי אבא אורי מסר מינף את קשריו עם ראש הממשלה לשעבר, כדי לקדם את ענייני לקוחותיו ולעשות כסף קל. ואם דידי כל כך דואגת ל"ילדינו", אנחנו מזמינים אותה, מיד עם החזרה ללימודים, להרצאה בבית הספר של "ילדינו" ובה היא תסביר עד כמה פסולה בעיניה התופעה שאנשים פרטיים כמו אורי היקר שלה מנצלים את קשריהם עם השלטון לעשיית מיליונים.

דרור: "לדמוקרטיה שני מדדים עיקריים. הראשון הוא כמותי - 'קול אחד לכל אדם'. בנוסף, ניתן למדוד דמוקרטיה גם לפי איכות: עד כמה ציבור אנשים, שיש לו דעה מגובשת, יכול לבצע שינוי... ואם הקבוצות הגדולות משנות דברים יותר מהאזרחים. האם הפוליטיקאים מתחשבים בהן יותר מאשר בקהל גדול של אנשים".

מה אתה אומר, דרור?! זה שיעור באזרחות או שיעור בכלכלה? בחינה קלה: איך עומדת ועדת בכר במבחן הדמוקרטיה, לשיטתך? האם ציבור אנשים מצומצם מאוד, שהיתה לו דעה מאוד מגובשת ומאוד חד-משמעית, לא העבירה שינוי אנטי-דמוקרטי שפגע באזרחים? האם לא התחשבנו, יתר על המידה, בגחמות של כמה פקידים ועיתונאים יותר מאשר בקהל גדול של אנשים?

לסיום, דרור ודידי הנפלאים: ילדינו, נכדינו וטפינו כבר מבינים שבועת אחיזת העיניים וגנבת הדעת מתרוקנת מאוויר לאיטה. ילדינו ונכדינו כבר לא יאמינו לכל הפקידים שמלעלעים בלשונם כל מיני עקרונות יפים ונפלאים של תחרות ודאגה לצרכן.

ילדינו ונכדינו בדרך להבין שהבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא פלונטרים רגולטוריים, החלטות שנגררות שנים, חוסר מעש ופקקים שנוצרים בידי פקידים שלוקחים את החוק לידיהם ודופקים בדרך את הצרכנים. הציבור כבר מבין היטב ש"למען ילדינו ונכדינו" צריך הרבה פחות דידי ודרור.

eli@globes.co.il

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתמה הוציא את גבאי ואלוביץ מהכלים?