הציפיות מביהמ"ש הכלכלי: יותר מקצועיות ויותר הרשעות

ב-15 בדצמבר השנה ייצא בית המשפט הכלכלי במחוז ת"א לדרך, ו-3 שופטים מקצועיים ידונו בנושאים כלכליים ■ כתבי אישום בעבירות ני"ע לא יידונו יותר בבית משפט השלום אלא רק במחוזי, ולכן הערעור יידון בעליון

זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, יכול לנשום לרווחה, חוק בית המשפט הכלכלי - הפרויקט עליו עמל כמעט 4 שנים, אושר אתמול (ד') בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

בכל אותן שנים דאג גושן באופן אישי ומקרוב שהחוק יעבור את כל המחסומים שהוצבו לו בדרך. כחלק מכך הוא התעקש להיות נוכח בכל הדיונים שנגעו לחוק בוועדת החוקה בכנסת - הוא השגיח מקרוב, וזה השתלם לו.

בהתאם לחוק, בית המשפט הכלכלי יוקם כמחלקה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ויחל לפעול ב-15 לדצמבר השנה. לצורך כך תמנה נשיאת המחוזי דבורה ברלינר, באישור נשיאת העליון דורית ביניש, 3 שופטים מקצועיים שיעסקו אך ורק בנושאים כלכליים.

החוק, המבוסס על המלצות ועדת גושן מ-2006, קובע כי כתבי אישום שיכללו עבירות ניירות ערך יידונו בבית המשפט הכלכלי, כמו גם מרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. בית המשפט ידון גם בעתירות מינהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות וכן בערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ.

בית המשפט לא ידון בהליכי פשרה והסדר שמטרתם הבראת חברות, הליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, עניינים כלכליים בתחום דיני משפחה, עניינים בעילה של הרמת מסך הקשורים לתביעה אחרת וערעור על החלטת רשם בעניין קנס כספי.

אין ספק כי החוק כולו הוא מהפכני, כזה שמשנה את התפיסה של מערכת המשפט לגבי עניינים שהם כלכליים טהורים, אלא שדווקא הסעיפים הקטנים שבו מלמדים על השינוי הגדול שהוא עומד לחולל:

תיקים פליליים - רק במחוזי

כתבי האישום בתיקים פליליים, שמוגשים בעבירות של ניירות ערך ומתמקדים בעבירות של מידע פנים, תרמית ומניפולציה בשוק המשפיעה על ניירות ערך, מחולקים כיום בין בתי המשפט לפי חומרת העבירה. רובם מגיעים לבית משפט השלום, שבסמכותו לדון ברוב העבירות שעונשן מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים.

החוק החדש קובע כי כל התיקים הפליליים, שיוגשו במחוז תל-אביב בעניינים של עבירות לפי חוק ניירות ערך, חוק הסדר בייעוץ ובשיווק השקעות, חוק ניהול תיקי השקעות וחוק השקעות משותפות בנאמנות, יוגשו החל מה-15 בדצמבר לבית המשפט הכלכלי; אם יוגשו במחוזות אחרים - יועברו גם הם ישירות לבית המשפט המחוזי באותו מחוז.

יצוין כי כיוון שפרקליטות מיסוי וכלכלה, האמונה על הגשת כתבי אישום באותן עבירות, נמצאת בתל-אביב - סביר להניח כי מרבית התיקים יגיעו לבית המשפט הכלכלי.

המשמעות העיקרית של המהלך היא העובדה שכעת ערכאת הערעור על גזרי הדין לא תהיה בית המשפט המחוזי אלא בית המשפט העליון. כיום ערעורים על תיקים פליליים מוגשים בזכות לבית המשפט המחוזי, ורק כרשות ערעור לבית המשפט העליון. לכן, המציאות היא שתיקים מסוג זה כמעט שלא מגיעים לעליון. ברשות ניירות ערך מאמינים ומקווים כי החוק החדש יביא לכך שבית המשפט העליון יקבע יותר הלכות בנושאי עבירות ניירות ערך.

ואולם, סיבה נוספת להתעקשותה של רשות ניירות ערך כי תיקים פליליים בעבירות ניירות ערך יעברו מסמכות בית משפט השלום למחוזי היא חוסר הניסיון, לטענתה, של השופטים בעניינים של שוק הון. ההנחה היא כי שופטים מקצועיים, שמונו במיוחד לכהונה בבית המשפט הכלכלי, יצליחו לנהל דיון באופן מקצועי לאחר שצברו ניסיון וידע בתחום, ובכך יגדלו הסיכויים להרשעות.

אישור ייצוגית או נגזרת - סופי

תביעה ייצוגית או נגזרת בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך או קרן נאמנות, בניגוד לתביעה רגילה, דורשת את אישור בית המשפט בטרם יחל לדון בה. בעשור האחרון אושרה ונוהלה בתחום שוק ההון תביעה ייצוגית אחת בלבד, וזאת מהסיבה שתביעות כאלה, אם הן זוכות לאישור בית המשפט, עוברות כמעט תמיד הליך ארוך ומייגע של ערעור.

לטענת הרשות, שלב הערעור מחליש את התובע הייצוגי, לעיתים עד כדי כך שהוא מעדיף לוותר לחלוטין על התביעה או להגיע לפשרה.

החוק החדש קובע ראשית כי הסמכות לדון בתביעות מסוג זה תהיה אך ורק לבית המשפט הכלכלי; שנית - על כל החלטה שתתקבל, אם אושרה התביעה ואם לא, לא ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון.

המשמעות היא שהחלטת בית המשפט הכלכלי תהיה סופית, בחריג אחד - לבית המשפט יינתן שיקול-דעת, לחזור ולקיים את הדיון בנושא אישור התביעה בהרכב מורחב של 3 שופטים.

סמכות מקבילה למחוזיים בארץ

אחת ההתנגדויות העיקריות לחוק נגעה להחלטה להקים אותו בתל-אביב. בראש המתנגדים עמדה לשכת עורכי הדין, שטענה כי החלטה כזו תפגע באזורי הפריפריה.

הוויכוחים הרבים בעניין מיקומו של בית המשפט הולידו שתי גירסאות לחוק, עליהן היתה הכנסת אמורה להצביע: האחת - שר המשפטים יוכל בצו מינהלי להקים מדור כלכלי בבתי משפט מחוזיים מחוץ לתל-אביב; השנייה - ניתן יהיה לדון במקביל בתיקים כלכליים גם ללא צו מינהלי.

שר המשפטים, יעקב נאמן, שסבר כי תל-אביב צריכה להיות המקום היחיד שבו יוקם בית המשפט הכלכלי, התנגד להענקת סמכות כלשהי לשר המשפטים בעניין. גושן, שחשש גם הוא מהיכולת של שרי המשפטים הבאים לשנות את מיקום בית המשפט, טען כי גם אם שר המשפטים יחליט בסופו של דבר שלא להשתמש בסמכות - הרי שזה מזמין לחצים על השר מכל בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ. "השר לא מעוניין בדבר הזה", אמר גושן בוועדת חוקה.

בסופו של דבר אושרה במליאה הגירסה השנייה, שהיא מעין פשרה. המשמעות היא שלכל בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ קיימת סמכות מקבילה לדון בתיקים כלכליים, אלא שהם לא יוכל לקבל הכרה של בית משפט כלכלי, ולא ניתן יהיה להקים מחלקה כלכלית נוספת בבית משפט מחוזי אחר.

מבחינה מעשית, רוב התיקים הכלכליים מוגשים בכל מקרה בתל-אביב, כיוון שפרקליטות מיסוי וכלכלה ממוקמת בעיר, וכך גם הבורסה לניירות ערך ורוב הנהלות החברות הציבוריות. המקרה היחיד והנדיר שבו יכול בית משפט שאינו בתל-אביב לדון בתיק, הוא כאשר בתחום שיפוטו נעשית עבירת תרמית בחברה שלא נסחרת בבורסה.

- במה ידון בית המשפט הכלכלי

1. כתבי אישום שיכללו עבירות ניירות ערך

2. תיקים אזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות

3. עתירות מינהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות

4. ערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ

- במה לא ידון בית המשפט

1. הליכי פשרה והסדר להבראת חברות

2. הליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור

3. עניינים כלכליים בתחום דיני המשפחה

4. עניינים בעילה של הרמת מסך, הקשורים לתביעה אחרת

5. ערעור על החלטת רשם בעניין קנס כספי

השינויים בעקבות החוק

* כתבי אישום בעבירות של ניירות ערך לא יידונו יותר בשלום אלא רק במחוזי. המשמעות: הערעור - יידון בעליון.

* לא ניתן יהיה לערער על החלטה לאשר תביעה ייצוגית או נגזרת בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך או קרן נאמנות.