הבונים ג'וזף ברמן שטראוס חולם גשרים לא יציב

תולדות: ג'וזף ברמן שטראוס נולד ב-9 בינואר 1870 בסינסינטי שבאוהיו. אביו היה צייר וסופר ואמו פסנתרנית. שטראוס עצמו כתב שירה, אולם באוניברסיטה פנה ללימודי כלכלה ומסחר. כבר אז פיתח משיכה עזה לגשרים: הוא היה מאושפז בבית החולים של האוניברסיטה, לאחר שנפצע באימוני פוטבול, וצפה מהחלון בגשר הגדול של סינסינטי-קובינגטון. עבודת הגמר שלו באוניברסיטה עסקה באפשרות לבנות מסילת ברזל בינלאומית שתחבר בין אלסקה לרוסיה במיצרי ברינג.

קריירה: לאחר שהשלים את לימודיו החל לעבוד כשרטט במפעלים לייצור ברזל ופלדה בשיקגו ובניו ג'רזי. בתוך שבע שנים הגיע למעמד של עוזר בכיר למהנדס החברה ופיתח אב-טיפוס לגשר משלו - חזק אבל לא יפה במיוחד. ב-1904 הקים חברה משלו. הוא היה מהנדס פורה מאוד, ובימי חייו תכנן יותר מ-400 גשרים ברחבי ארה"ב, רובם גשרים מתרוממים מסובכים, שמאפשרים לאוניות לעבור מתחתם, וחלם לבנות את "הגשר הגדול ביותר שאדם יכול לבנות". אחד הגשרים הראשונים שבנתה החברה שלו היה גשר וושינגטון מעל נהר הפוטומק בוושינגטון הבירה.

מפעל חיים: ב-1919, מהנדס העיר סן פרנסיסקו פנה אל שטראוס (ואל עוד שני מהנדסים נוספים) בבקשה שיתכנן את גשר שער הזהב - שיחבר את העיר למפרץ. שטראוס נתפס לרעיון והחל לקדם אותו, והגיש הצעה בגובה 27 מיליון דולר - נמוך משמעותית משל המתחרים. הוא נתקל בהתנגדות עצומה מצד שוחרי איכות הסביבה, לובי של בעלי המעבורות, פקידים בעירייה - ואפילו מהנדסים מתחרים.

בנובמבר 1930, תוך כדי השפל הגדול, השיג לבסוף תמיכה ברעיון הגשר. בתחילת ינואר 1932 החלו בבנייה, שהייתה מסובכת ביותר מבחינה טכנית ודרשה קידוחים עמוקים בים.

במהלך הבנייה החל שטראוס לחוש ברע, פיזית ומנטלית - ונעלם למשך יותר משישה חודשים. השמועות אמרו שעבר התמוטטות עצבים. באותה תקופה הוא גם התגרש מאשתו ונשא לאישה זמרת שהייתה צעירה ממנו בהרבה.

הישג: הגשר נפתח לציבור במאי 1937 ושטראוס כתב פואמה לכבוד המאורע: "סוף סוף, המשימה העצומה הושלמה". גובה העמודים - 227 מטר מעל פני המים, רוחב הגשר 27 מטר ואורכו 1,970 מטר. הוא צבוע בצבע אדום ומאז נפתח הפך לסמל הבולט ביותר של העיר, ולאחד מסמליה של ארה"ב.

תהילה: שנה לאחר פתיחת הגשר נפטר שטראוס. אומרים כי גימד בספרי ההיסטוריה את חלקם של צ'ארלס אליס וליאון מוסייף, שעבדו בפועל על התכנון ההנדסי של הגשר, ואת האדריכל אירווין מורו, שהיה אחראי לעיצוב המיוחד. הוא אף פיטר את אליס באמצע העבודה, ואסר על שמו להיות מוזכר בניירות רשמיים של הגשר. מתנגדיו גם התנגדו לרעיון שפסל של שטראוס יוצב ליד הגשר. אלמנתו מימנה בסופו של דבר את הקמת הפסל ב-1941, ולידו נכתב "האיש שבנה את הגשר". הפסל ניצב כיום בצד הדרומי של הגשר.