דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ברור שבכירי אפריקה ראויים לבונוס

הם התאמצו, עבדו קשה והצליחו באופן יוצא דופן. השאלה רק מי צריך לממן את הבונוס הזה

לבייב צודק

השבוע פורסמו הבונוסים שעתידים לקבל בכירי אפריקה ישראל. כן, כן, אחרי התספורת, ההסדרים והעימותים עם המוסדיים - הגיע שלב הבונוסים.

אז ככה: לבייב צריך, יותר נכון חייב, לתת למנהלים באפריקה, החברה שבשליטתו, בונוס נאה. בונוס אישי, על מאמצים מיוחדים, על עבודה קשה ויוצאת דופן ועל הצלחה אישית אמיתית. בונוס מיוחד, מעבר למשכורות, בין אם מדובר במנהלים בכירים ו/או במנהלי דרג הביניים.

המנהלים של לבייב עשו הרבה עבור לבייב. הם העבירו עבורו הסדר חוב עצום, חסר תקדים בהיקפו. הם עמדו איתן מול גופים מוסדיים, מול הציבור, מול התקשורת. הם הצילו את עסקיו, הצילו את מעמדו, חילצו אותו ואת משפחתו מהאפשרות שיצטרכו - ירחם השם - לרדת ברמת החיים הגבוהה.

המנהלים של לבייב סדרו ללבייב את המשך השליטה באפריקה. עם כל הריחוק והיוהרה האישית, האיש שמכר את ישראליותו עבור הסדרי מס בריטיים, ארמון עירוני וברזים מזהב, קיבל הסדר חלומי. הסדר בו הוא לוקח ממי שאין לו, או יש לו מעט, כדי לשמור את רוב נכסיו לעצמו.

למנהלי אפריקה מגיע בונוס על עבודה מאומצת, בהסדר ואחריו. הם עזרו ללבייב, הם הצילו אותו - לכן לבייב הוא שצריך לתת להם אותו, לא אפריקה. לבייב מכספו האישי, הפרטי, שלו ושל משפחתו. בשום אופן לא מכספי החברה הציבורית שבזכותם הוא עדיין שולט בה.

החלטה של הדירקטוריון

החלטה על בונוסים למנהלים (שאינם בעלי עניין) היא החלטה של הדירקטוריון, ורק שלו. בלי צורך באישור אסיפה כללית, שהיא המייצגת את כלל האינטרסים בחברה. הדירקטוריון ברובו, אפשר להניח, נמצא בכיס של לבייב. הוא מינה אותם, הם חייבים לו ומחוייבים לו. אם הוא רוצה להעניק בונוסים למנהלים מקופת אפריקה, לא נראה שהם אלה שיעמדו בדרכו.

רשות ניירות ערך? גם היא לא. הפרוצדורה תהיה תקינה והגילוי יהיה תקין. גם הרשות לא תוכל, כנראה, להתערב ולהגן על נכסי הציבור מפני נגיסה תאוותנית נוספת של לבייב.

אבל יש דרך חוקית לעצור את ההשתוללות הזו. היא טמונה בכינוס אסיפה כללית שיש בכוחה להחליט שחלוקת בונוסים מכספי חברה שרק לפני כמה חודשים חתמה על הסדר מאחר שאין לה כסף להחזיר את חובותיה, אינה תקינה ויש לבטלה.

על פי חוק החברות, סעיף 63 ב', יכול דירקטוריון חברה ציבורית לכנס אסיפה כללית מיוחדת בשני מקרים: 1. לדרישת שני דירקטורים או רבע מהדירקטורים המכהנים.

מי יעצור את ההשתוללות

לדרישת בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות 5% מההון המונפק ו-1% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה; או לדרישת בעל מניה שלו לפחות 5% מזכויות ההצבעה בחברה.

במילים אחרות, גוף מוסדי, או כמה גופים מוסדיים, המחזיקים בשיעור הנדרש של המניות ו/ או זכויות ההצבעה יכולים לדרוש מהדירקטוריון לכנס אסיפה כללית ולהביע בה את דעתם ועמדתם נגד המענקים.

ויש גם דרך ציבורית, מהירה יותר. לדרוש מרבע מהדירקטורים של אפריקה, ובעיקר משני הדחצ"ים, שיעשו עבודתם נאמנה, ויעשו מה שהם צריכים לעשות.

מדובר בציפי סמט, שהייתה פעם הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, וברמי גוזמן, מי שהיה עד לפני כמה שנים סגן נשיא מוטורולה.

שניהם יחד - ואנו מצפים שאליהם יצטרף לפחות הדירקטור איתן הבר, מנהל לשכתו לשעבר של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין - יכולים לכפות על הדירקטוריון לכנס אסיפה מיוחדת, ומרגע זה תעבור האחריות, והחובה, אל הגופים המוסדיים המנהלים והאחראים על כספי הציבור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות