הנקראות ביותר

נתניהו מחזיר לחיים את תקציב "קריות החינוך": יזרים עוד 30 מיליון שקל לתמיכה בישיבות

תקציב "קריות החינוך", שבוטל לפני כ-10 שנים בימי מפלגת "שינוי", חוזר לאור ההסכמים התקציביים בין ש"ס לקואליציה ■ מנכ"ל חדו"ש: "אין גבול לציניות של ממשלת נתניהו-שטייניץ ולנכונות שלהם למכור את קופת הציבור למפלגות החרדיות"

לאחר שבוטל בתקופה שבה מפלגת "שינוי" הייתה חלק מהקואליציה, החליטה ממשלת נתניהו לחדש את תקציב "קריות החינוך", שמיועד בעיקר למוסדות חינוך חרדיים ודתיים גדולים במיוחד - כך נודע ל"גלובס".

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לקואליציה על רקע אישור תקציב 2011-2012 בממשלה לפני שבועיים, הוענקו 30 מיליון שקל למשרד הפנים שבראשות יו"ר ש"ס, אלי ישי, שיתפרסו על פני שלוש שנים, 2010-2012, ונועדו למטרה זו. משרד הפנים הוא המשרד השלישי שיממן תקציבים לישיבות (אחרי החינוך והרווחה). תקציב קריות החינוך בוטל בראשית העשור, לאחר שחולק במשך כמה שנים בניגוד לחוק. עכשיו מקים אותו משרד הפנים לתחייה, ואף מכפיל אותו פי 2.5.

תקציב קריות החינוך היה בסוף שנות ה-90 קופה נוספת של תמיכות למוסדות חינוך חרדיים ודתיים עם מספר תלמידים גדול במיוחד, 500 תלמידים ויותר. זאת, נוסף על התקציבים הרבים שמקבלות ישיבות ממשרדי החינוך והרווחה. התקציב היה מיועד למימון הוצאות של המוסדות להקמת מבנים ותשתיות.

דו"ח של מבקר המדינה שפורסם ב-2001 חשף את העובדה שתקציב קריות החינוך חולק במשך כמה שנים בניגוד לחוק. משרד הפנים הסתיר את הקריטריונים האמיתיים לחלוקה, כנראה כדי לחסום אפשרות שמוסדות חילוניים יקבלו כספים. ב-1998 וב-1999 חולקו במסגרת התקציב 12.5 מיליון שקל בשנה. ישיבת היוקרה הליטאית פוניבז' קיבלה יותר מחצי מיליון שקל לשנה. כפר הנוער שדה חמד, המקורב ל"דגל התורה", קיבל 700 אלף שקל. בחלוקת הכספים התגלו תופעות קשות של שחיתות ותלמידים פיקטיבים.

ניסיונות קודמים של ש"ס לחידוש התקציב נתקלו בבעיות חוקיות, בשל כפל התמיכות עם משרדים אחרים. סמנכ"ל עמותת "חדו"ש" לחופש דת ושוויון, שחר אילן, אומר שיש לבדוק האם בעיה זו אכן נפתרה.

"ימים שחורים"

רועי לחמנוביץ', יועץ התקשורת של שר הפנים, הבהיר כי מדובר בתקציב המוענק לכל גוף העונה על הקריטריונים של קריית חינוך, ולא רק למוסדות חינוך שבמגזר החרדי או הדתי. כך למשל, נהנו בעבר גם כפרי הנוער "מקווה ישראל" ו"בן שמן" מתקצוב זה. לחמנוביץ' הסביר כי ההיגיון העומד מאחורי התקצוב הוא תמיכה בקהילות חינוך גדולות, המקיימות עצמן. בדרך כלל מדובר במוסדות המחזיקים שטחים גדולים מאוד, המתפרסים על מאות דונמים, ומעניקים מעין שירותים מוניציפליים לשוהים בהם, כדוגמת כפרי הנוער החקלאיים.

אילן מציין בתגובה שהניסיון מוכיח שלמרות הקריטריונים, בעבר קיבלו הקצבות 30 מוסדות בכל שנה - ורק אחד מהם חילוני.

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי "נראה שהמפלגות החרדיות מבקשות לחזור לימים השחורים, שבהם היה להן תקציב ישיבות בכל משרד שתחת השפעתן. ישראל כבר מממנת באמצעות משרד החינוך מספר דמיוני של יותר מ-100 אלף תלמידי ישיבות ואברכים מעל גיל 18. צריך לקצץ את תקציב הישיבות ההרסני, המונע יציאת גברים חרדים לעבודה. לא ליצור תקציבי ישיבות חדשים במשרד הפנים, שהצידוק היחיד שלהם הוא פוליטי".

לדברי רגב, "אין גבול לציניות של ממשלת נתניהו-שטייניץ ולנכונות שלהם למכור את קופת הציבור למפלגות החרדיות. ביד אחת הממשלה הזאת מבטלת את הפטור מגיוס לבחורי הישיבות כאילו כדי להוציא אותם לעבודה. ביד שנייה היא יוצרת תקציב ישיבות חדש, שישפוך עוד שמן על מדורת ההשתמטות מצבא ומעבודה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות