ה"ניו יורק טיימס": "חרם טורקי על מוצרים ישראליים לא אפשרי"

"ביחסי ישראל-טורקיה, הפרגמטיות העסקית גוברת על הפוליטיקה" - תחת כותרת זו, כותב היום (ו') "ניו יורק טיימס", כי היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, במישור הצבאי והאזרחי, מוסיפים לפרוח, למרות תקרית המשט לעזה, וכי התלות הטורקית במוצרים ישראליים גדולה בהרבה מכפי שרוב הטורקים יודעים.

אנשי עסקים ישראליים שמצוטטים במאמר, טוענים כי רוב הטורקים המתלהמים, שמוחים על התנהלות ישראל בבלימת המשט לעזה, אינם יודעים שהטלפונים הסלולאריים שלהם, מחשביהם האישיים, או טלוויזיות הפלזמה שלהם מבוססים על טכנולוגיות ישראליות או מכילים מוצרים מתוצרת ישראל.

מנשה כרמון, יו"ר המועצה העסקית ישראל-טורקיה, אמר ל"טיימס", כי הבורות הזו היא דבר חיובי, הן לגבי הטורקים והן לגבי הישראלים.

"הטורקים יייתקשו מאוד להחרים מוצרים ישראליים מפני שאי אפשר למצוא אותם בחנות המכולת", אמר כרמון. "רוב התכנות שבהן משתמשים הטורקים בחיי היום-יום שלהם, מטלפונים ועד ציוד רפואי, פותחו בישראל. אם הטורקים רוצים להמשיך להשתמש במחשבים שלהם, הם רק יענישו את עצמם אם ייזמו חרם על ישראל".

"שום חברה ישראלית אינה עוזבת את טורקיה", הוסיף כרמון. "מדובר בעסקים כרגיל. להיפך, אפשר לומר שההשקעות גדלות".

החברות הישראליות מדווחות: "העסקים לא נפגעו בגלל אירועי המשט"

בטווח הקצר, תקרית המשט אכן השפיעה על היחסים הכלכליים בין שתי המדינות. הטורקים הפסידו כ-400 מיליון דולר בעקבות ביטולי הזמנות של נופשים ישראליים, לפי הערכות של אנליסטים. טורקיה אף הודיעה, כי תבחן מחדש את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל, ומהלך זה עלול לשלול מיליארדי דולר מהתעשיות הביטחוניות בישראל.

אבל חברות ישראליות, שמוכרות בטורקיה כל דבר, מתכנות ועד ציוד להשקיה, טוענות שעסקיהן כלל לא הושפעו מאירועי המשט, אומר ה"טיימס". אחת הסיבות לכך היא, שחברות אלה פועלות בדרך כלל במיזמים משותפים עם חברות טורקיות, עובדה שמסוווה את הזהות הישראלית של המוצרים.

אכן, אחד מאותות התקופה הוא העובדה שאף אחד מממנהלי החברות הישראליות שפועלות בטורקיה לא היה מוכן להזדהות בשמו, למעט כרמון, מחשש שהדבר יבריח לקוחות טורקיים, אומר העיתון.

היקף הסחר בין בין שתי המדינות אשתקד היה שלושה מיליארד דולר, לפי נתונים רשמיים, אך מנהיגים עסקיים בטורקיה ובישראל אומרים שהיקף הסחר בין המדינות גדול בהרבה. במידה רבה, הקשרים העסקיים הרחבים חבויים מעין מפני שאנשי עסקים ישראליים משתמשים בשותפיהם הטורקיים לשיווק מוצרים ישראליים לעולם הערבי, בעוד שחברות טורקיות משתמשות בשותפותיהן הישראליות לשיוווק מוצריהן בארה"ב.

פקידי רשות טורקייים אומרים, כי שיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל לצבא טורקיה, שאינו רואה עין בעין עם הממשלת האיסלמיסטית באנקרה, נמשך מאחורי הקלעים. פקידים ישראליים אולי השלימו עם כך שבטווח הקרוב תפסיד ישראל עסקות (ביטחוניות) עם ממשלת טורקיה, אך הם משוכנעים שהאינטרסים הפרגמטיים הם שייגברו בסופו של דבר.

"בעוד שהפוליטיקאים מנסים להפיק תועלת מהסכסוך (עם ישראל), צבא טורקיה שומר על שתיקה במידה שראויה לציון", אמר ל"טיימס" מחמט אטלאן, בעל טור ידוע בטורקיה. "גם ישראל וגם הממסד הצבאי הטורקי מעוניינים בטורקיה חילונית, ושניהם נאבקים להשגת אותה מטרה".

אנשי עסקים טורקים: "מבחינתנו הרווח קובע - אצל הישראלים זה עניין רגשי"

נאקסאן פלסטיק, יצרנית גדולה של חומרי אריזה מפלסטיק, ייבאה אשתקד מישראל חומרים כימיים בשווי 40 מיליון דולר. נצ'ט יוסקל, מנהל היצוא בחברה, אמר ל"טיימס", שלא נרשמה שום האטה במכירות מישראל, למרות אירועי המשט, אם כי לאירועים יש השפעה פסיכולוגית.

לקוחות ישראלייים נמנעים עתה מביקורים בטורקיה, הוא אומר, והלקוח הגדול ביותר שלו מכנה אותו "ארדואן". ועם זאת, אף חוזה אחד לא בוטל, ונאקסאן פלסטיק לא גנזה את תכניתה להקים מפעל בישראל.

יוקסל מציין בגאווה את היתרונות בעשיית עסקים עם ישראל, לרבות הקרבה הגיאוגרפית והמנטליות המשותפת. "כל הבעיות קיימות רק בין הפוליטיקאים", אמר התעשיין. "הישראלים הם חמי מזג ועקשנים, בדיוק כמו הטורקים".

לדבריו, מנהלי חברות בישראל הושפעו מההתפתחויות הפוליטיות הרבה יותר מעמיתיהם הטורקיים. "מבחינתנו, השורה התחתונה היא הרווחים", אמר התעשיין הטורקי. "אצל הישראלים, זה רגשי".