היום (א') החלו אנשי רשות האוכלוסין בתל-אביב לקבל את העובדים הזרים וילדיהם, שהגיעו כדי לבדוק אם הם עומדים בקריטריונים לקבלת מעמד חוקי, בהתאם להחלטת הממשלה משבוע שעבר.
על רקע ההחלטה עתרו היום לבג"ץ מוקד הסיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות אדם נוספים, בבקשה להאריך את התקופה שהקציבה הממשלה להגשת המסמכים המתאימים מ-21 ימים ל-90 ימים.
העותרים טוענים, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, כי 21 הימים שהקצתה הממשלה לעובדים הזרים כדי להוכיח את זכאותם הם מחסום ביורוקרטי שיש לבטלו. לדבריהם, רבים מבין הילדים הזכאים להישאר בארץ, על-פי הקריטריונים שהתוותה הממשלה בהחלטתה, לא יוכלו להציג את המסמכים הנדרשים ולממש את זכאותם לאור סד הזמנים שנקבע.
בין היתר נטען בעתירה כי כדי לממש את זכאותם, נדרשים העובדים הזרים להציג אישורי לימודים מבתי-הספר, ואולם אלה, כידוע, נמצאים בעיצומה של חופשת הקיץ. עוד נדרש מהעובדים לפנות לשגרירויות לצורך הנפקת דרכונים ותעודות לידה - מסמכים שלוקח זמן רב להנפיקם.
400 ילדים יגורשו
כזכור, בשבוע שעבר אישרה הממשלה את מסקנות הוועדה הבין-משרדית לעניין מעמד ילדי העובדים הבלתי חוקיים. בהתאם למסקנות הוועדה, קבעה הממשלה כי 400 מילדי העובדים הזרים שגילם צעיר מ-5 שנים ייאלצו לעזוב את ישראל, ואילו 800 ילדים בגילאי גן עד י"ב יוכלו להישאר בארץ. עוד קבעה הממשלה כי הילדים יגורשו עם הוריהם, אלא אם כן הם רשומים במערכת החינוך ונמצאים בארץ 5 שנים רצופות.
13 שרים תמכו בהחלטה, בעוד 10 התנגדו לה. בין התומכים היו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יובל שטייניץ, וכן השרים אביגדור ליברמן, יעקב נאמן ומשה כחלון. בין המתנגדים היו שר החינוך, גדעון סער, וכן השרים דן מרידור, יוסי פלד, מיכאל איתן, שלום שמחון ובנימין בן-אליעזר. שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג נמנע בהצבעה וזכה על כך לביקורת. בתגובה אמר כי ההחלטה היתה סבירה ונכונה בנקודת הזמן שבה התקבלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
