אדומים בנשמה, צהובים בלב (ולהיפך)

אוהדי הפועל ת"א הפכו למכביסטים. אוהדי מכבי? פרולטריון מדוכא. התפקידים בתל אביב התהפכו

בסוף השבוע הושלם סופית תהליך ההיפוך. אין דרך קלה להגיד את זה, ושני הצדדים ינועו בחוסר נוחות וינסו להכחיש, אבל עמוק בלב גם הם יודעים. הפועל ומכבי ת"א החליפו סופית תפקידים.

בשבוע שעבר התנהל לו מחזור של מפעלים אירופאים, והנה דווקא הפועל היא זו שדופקת שלישיות, בעוד מכבי "מפרקת" קבוצה עדיפה 1-0 קטן ועולה שלב, תוך שהיא גורמת לעלי מוהר לעשות סיבוב שלם (אתם יודעים איפה). אבל מה שקורה על הדשא הוא לא יותר מאנקדוטה. המהפך האמיתי הוא אצל האוהדים.

***

יום חמישי בערב. בלומפילד. מכבי ת"א מול אולימפיאקוס. 12,421 צופים בחגיגה של פסימיות אופטימית. הלב רוצה להאמין אבל הראש לא נותן. במחצית, ביתרון 0-1 שכרגע מספיק כדי לעשות את הסנסציה הכי גדולה של הערב באירופה, כל הפרצופים ביציע נראו מודאגים. הדבר הכי בולט הוא השקט. פה ושם אפשר לראות אנשים מסתודדים. אם מתקרבים אפשר לשמוע מישהו מדבר בלחש. קשה לי להאמין, הוא אומר. זה הולך להיות קשה.

לא דורסנות, לא מכביזם ולא נעליים. בלומפילד, על אף הצבע הצהוב ששלט ביציעים, נראה ביום חמישי במהלך המשחק כמו מקום מפגש לפרולטרים מדוכאים. כמו אצטדיון באסה.

בסוף המשחק, כשהאוהדים סירבו ללכת והמשיכו לחגוג את "תבוסת" היוונים (0-1, כן?) כבר אי אפשר היה שלא לראות את השינוי. פתאום העובדה שאוהדי מכבי ישבו גם בשערים 4-5 לא היתה מוזרה. היא היתה אירונית.

***

יום שישי. בית הקברות לעצים המכונה "עיתוני סוף השבוע", הביא עמו את בשורת השינוי מהצד האדום. מאז הניצחון על אימפריית הכדורגל הקזחסטנית של אקטובה (זה לא שם של מכונית?), קשה היה להתעלם מכמויות המילים ששפכו הפובליציסטים האדומים על העוול הנוראי שנגרם לקבוצתם, בגלל הדיבור על לחץ "כביכול" שהיה במתחם וולפסון לפני המשחק. הרי לכל ידועה העובדה שהפועל לא העבירה את חוזי השחקנים בבקרה התקציבית, כי היא ביקשה להשתמש בכספים שהיא אמורה לקבל מהשתתפות באירופה כערבויות, מה שהפך את המשחק לגורלי במיוחד. אבל זה הרי לא משפיע על תפקוד של ארגון מושלם כמו הפועל (תגידו, טביב כבר סיים את תקופת הצינון שלו בכפר סבא?).

תקשורת מגויסת זה הכי מכבי ת"א של ימי וירטון. היום, זה הפועל ת"א של ימי אקטובה.

תוסיפו לכל אלו את הטוקבקים של האוהדים האדומים בידיעות האינטרנט על הגרלת הסיבוב הבא במוקדמות הצ'מפיונס ליג, והאפסיות שבה הם התייחסו לרד-בול זלצבורג, כאילו מדובר בבני סכנין.

איך אפשר להסביר תופעה כזאת? בשתי דרכים: או שזה שיכרון דאבל שערפל לאוהדים האדומים את החושים, או שזה פשוט מכביזם חדש.

עדיין לא מאמינים בתהליך ההיפוך? באחד המקומונים התל אביבים התפרסם בסוף השבוע טור דעה שתקף באופן ישיר את התקשורת שונאת הפועל. הכותב התפאר איך, למרות הגורמים העוינים שניסו להכשיל את הקבוצה המופלאה ביותר שהיתה אי פעם בישראל, הצליחו השחקנים האדומים להתגבר על הלחץ ולעבור לסיבוב הבא.

עכשיו קחו את המילים האלו, תשנו את שם הקבוצה, ותגידו שלום לאיש שהמציא אותן - עו"ד שמעון מזרחי.

***

קטנה לסיום: במוצאי שבת היתה באחד מאתרי הספורט פרסומת של מכבי חיפה, שקראה לאוהדים לקנות מנויים. הכלל הראשון של פרסום בעידן המודרני הוא להגיע ללקוחות הפוטנציאלים במקומות שהם מסתובבים בהם. היה כדאי לשים את הפרסומת במקום שבו מסתובבים בימים האלו קבוצות של אוהדי חיפה.

למשל בנתב"ג, שם הם באים לקלל את השחקנים.