מחקרים רבים כבר נערכו על מנת לבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות של אנשים. אבל מה בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות של בעלי חיים?
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה עוסק בדיוק בזה. החוקרים מעריכים שבדומה לבני אדם, גם אצל בעלי חיים יש לרגשות תפקיד חשוב בתפיסת העולם - באמצעות בחינת ההחלטות של בעלי החיים אפשר להבין טוב יותר את מצב הרוח שבו הם נמצאים. הרי בניגוד לבני אדם, אי אפשר לקבל מפרה או תיש תשובה מילולית לשאלה "איך אתה מרגיש".
החוקרים, פרופ' מייק מנדל, ראש המחלקה להתנהגות בעלי חיים בבית הספר לווטרינריה באוניברסיטת בריסטול, ד"ר ליז פול וד"ר אוליבר בורמן, מציינים כי הבנה של רגשות בעלי החיים משפיעה לא רק על חיזוק הקשר של האדם עם הכלב או החתול המשפחתי, אלא גם לקידום מגוון תחומים במדע, החל במדעי המוח וכלה ברווחת בעלי חיים. הם מציעים את מה שהם מגדירים מסגרת שימושית להבנת הרגשות ומצב הרוח של בעלי חיים.
בדומה לבני האדם, הסביבה משפיעה על מצב הרוח של בעלי החיים. לדברי החוקרים, בעלי חיים שנמצאים בסביבה מאיימת, כזו שיש בה טורפים רבים למשל, יפתחו רגשות שליליים כמו חרדה. לעומת זאת, לבעלי חיים שחיים בסביבה שמאפשרת להם משאבים והזדמנויות לשרוד יהיה מצב רוח טוב.
שני סוגי מצבי הרוח האלה משקפים, לדעת החוקרים, את הבחירות שהם יבצעו. מדובר בעיקר על מצבים שנויים במחלוקת שבהם תוצאת הבחירה לא ברורה. כך, בעל חיים עם מצב רוח שלילי יהיה פסימי ויעדיף להיות זהיר בבחירתו, בעוד לבעל החיים שחי בסביבה נוחה יותר ומצב רוחו טוב, תהיה נטייה לאופטימיות.
הדוגמה שבה משתמשים החוקרים היא רשרוש של עשב. בעל החיים הפסימי יפרש את אותו רשרוש כחיית טרף שעלולה לתקוף אותו, ואילו האופטימי יעדיף לחשוב שמדובר דווקא בטרף אפשרי עבורו. כל אחד מהם, כמובן, יפעל בהתאם לפרשנות שהוא נותן לאותו מקרה.
"אנחנו יכולים לכמת באופן אובייקטיבי את הבחירות של בעלי החיים, לכן אנחנו יכולים להשתמש בתהליך קבלת החלטות 'אופטימי' או 'פסימי' כאינדיקציה למצב רוחו של בעל החיים, ואת זה קשה יותר לאמוד", אומר פרופ' מנדל, ומציין שמדובר על זנים שונים ומגוונים של בעלי חיים.
"העניין הציבורי ברווחת בעלי חיים הוא גבוה, ואנחנו מאמינים שהגישה שלנו יכולה לתרום להבנת מצבי הרוח והרגשות של בעלי חיים", הוא מוסיף.
אחיות טובות לבריאות
מה יכול להקל על תחושות רעות והרגשת בדידות בגיל ההתבגרות? מתברר שאחות יכולה לעזור. מחקר שערכה פרופ' לורה פאדילה-ווקר מהאוניברסיטה המורמונית Brigham Young ביוטה, מראה שאחיות גורמות למתבגרים ומתבגרות בגילאי 10-14 להרגיש פחות בודדים ודחויים. המחקר פורסם בכתב העת "Journal of Family Psychology".
במסגרת המחקר בחנה החוקרת 395 משפחות שבהן יש יותר מילד אחד, ושלפחות אחד מהילדים הוא בגילי 10-14. היא אספה מהן מידע בנוגע לדינמיקה המשפחתית ולרווחה שחשו בני המשפחה, וחזרה לשאול את אותן שאלות כעבור שנה.
מהנתונים הסטטיסטיים שהתקבלו היא גילתה שלמי שיש אחות - לא חשוב אם היא גדולה או קטנה יותר, או מה הפרש הגילים ביניהם - יש פחות סבירות שהוא יחוש רגשות של בדידות, אשמה ופחד (הדבר נכון גם למתבגרות שיש להן אחיות).
ומה בנוגע לאחים? גם להם יש תפקיד חיובי, לפי המחקר של פאדילה-ווקר. היא טוענת שקשר טוב עם אח יכול לקדם התנהגות טובה ומעשים טובים כמו עזרה לזולת. לדבריה, לפי הסטטיסטיקה של המחקר, לקשר טוב עם אח יש בעניין זה השפעה גדולה יותר מאשר לקשר טוב עם ההורים.
השאלה היא מה קורה עם הקשר לא טוב והאחים נוטים לריב ביניהם. החוקרת מצביעה על כך שמריבות בין אחים עלולות להשפיע על סבירות גדולה יותר למעשי עבריינות בעתיד, אך מדגישה שיש גם צד חיובי והוא שאותן מריבות מלמדות את האחים לשלוט ברגשותיהם. "היעדר חיבה היא בעיה גדולה יותר מאשר קונפליקטים", היא אומרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.