חממת מופת - החממה הראשונה שזיהתה את טרנד הקלינטק

לפני הטרנד הירוק, גילו במופת את הפוטנציאל בתחום ■ למרות ההייפ, אנשי החממה לומדים על בשרם את הקושי להרים מיזמי קלינטק

כולם רוצים היום להיכנס לתחום הקלינטק ורואים בו את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אבל מדובר בחלום לא קל להגשמה. חממת מופ"ת מקריית ארבע הייתה בין הראשונות להרים את כפפת הקלינטק - עוד ב-1998, הרבה לפני הטרנדיות שדבקה בענף. חממת מופ"ת למדה על בשרה כמה קשה ומסובך להצליח להרים מיזמי קלינטק, ודווקא בשנים האחרונות החממה פחות ופחות מתמקדת בתחום.

"קלינטק מאוד קשור לרגולציה. יש מעט מאוד פרויקטים שיש להם הצדקה ללא רגולציה, כזו שמחייבת למחזר או לטפל בשפכים", מסביר מנכ"ל החממה, יוסי רון, את הקשיים. "הלקוח, שהוא למשל רשות מקומית, צריך לקבל החלטה שהוא רוצה למחזר, כשההשקעות בתחום הזה הן מאוד גדולות. כשעוברים לשלב של פיילוט נדרשים סכומים יחסית גבוהים".

רון מדבר על שלב שנקרא Death Valley, המעבר משלב הפיתוח לשלב הפרויקטים. הפיילוטים שבהם אמורים מוצרי קלינטק להשתלב כרוכים בדרך כלל בהקמת מתקנים יקרים ובתהליך ניסוי יקר, סכומי כסף שלא זמינים לתעשייה הישראלית, ולא זמינים למעשה בכלל בעולם הקלינטק.

תשע חברות קלינטק פועלות בחממה

"יש לנו פה, למשל, פרויקט שנקרא ביופטרול, שמטפל בבוצה של שפכים", אומר רון. "העלות של הרמת פיילוט חצי תעשייתי היא 1.5-2 מיליון דולר. אחרי שנבצע את הפיילוט, יגידו לנו: 'אני כגוף מוסדי לא מוכן לקחת את הסיכון, ואני רוצה להכניס מערכות שאני יודע שעובדות כבר כמה שנים'. למשל, בשפדן לא היו מוכנים להכניס פיילוט לטיפול בבוצת השפכים. אז יש קושי לגייס כסף לשלב הפיילוט, ולמסחר אותו אח"כ זה מסובך".

חממת מופ"ת הופרטה ב-2007 על-ידי קבוצת טרנדליינס שבבעלות זאב ברונפלד. טרנדליינס קיבלה 77% מהחממה תמורת 3 מיליון דולר, והיתרה (23%) מוחזקים בידי עמותת מופ"ת שנמצאת באזור יהודה ובה שותפים הרשויות גוש עציון, אפרת, קריית ארבע ודרום הר חברון. הזיכיון, שניתן לטרנדליינס לשלוש שנים, מסתיים בימים אלה, ולכן הצדדים מתכוונים להשקיע כל אחד בהתאם לאחזקותיו 12 מיליון שקל ביחד. כעת יש בחממה 13 חברות פעילות, ועוד 10 חברות בוגרות בפורטפוליו. מתוכן תשע חברות קלינטק, שלוש מהן פעילות בחממה והיתר בוגרות.

חיסכון בייצור צמיגים

אחת החברות הבולטות בפורטפוליו של מופ"ת היא חברת לבגום, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת מחזור גומי. היא התחילה בהטמעת חומר שמפרק את קשרי הגופרית בתוך הגומי, ומתקבל חומר שניתן לעבד מחדש לצמיגים. לדברי רון, "בתעשיית הצמיגים חומר גלם - גומי ותוספים - עולה 1,200-2,000 דולר לטון. עלות ייצור הגלם בטכנולוגיה של לבגום עומדת, לטענתה, על כ-600 דולר לטון. כך שיש פה חיסכון כספי ניכר, התהליך נקי והסבת החומר מחדש לצמיגים מונעת היווצרות של פסולת.

"בגלל היעדר רגולציה תומכת זה לא עובד, ולכן החברה הולכת היום בעיקר למוצרי גומי אחרים כמו מסועים, סוליות נעליים וכד'", אומר מנהל הפיתוח העסקי של החממה, הלל לרמן. "צריך לזכור שכל כניסה לתחום כזה מחייבת הוכחת היתכנות ושיתוף פעולה עם המשתמש הסופי".

חברה מעניינת נוספת בין חברות הקלינטק של מופ"ת היא BAS (Biological Alarm System), שקמה ב-2005 ובגרה בחממה ב-2007. החברה פיתחה מכשיר שעובד אונליין לשם גילוי זיהומים ביולוגיים באוויר ובמים, כך שבכל פעם שיש עלייה ברמת החיידקים מתקבלת התראה.

אחת האפליקציות של BAS קשורה לתעשיית המזון והמשקאות. "עשינו פיילוט בחברת המיצים הגדולה בישראל, גניר", מספר לרמן. "הם צריכים איכות מים טובה כל הזמן ולא יכולים להרשות לעצמם זיהום ביולוגי. התקנו אצלם מכשיר והשווינו את התוצאות שלנו לתוצאות של בדיקות מעבדה שהם שלחו. הייתה קורלציה מאוד יפה. הבעיה שגם פה יש את עניין הרגולציה. משרד הבריאות לא מנחה לבדוק את נושא הזיהומים".

נכנסים לבידוד תרמי

חברה נוספת במופ"ת היא ThermoVac (ואקום תרמי). המוצר של החברה הוא לוח בידוד עבור בנייה, מקררים והובלה בקירור. "זה לא חדש שהוואקום הוא המבודד הטוב ביותר שיש, והדוגמה הטובה ביותר לזה היא התרמוס", אומר רון. "הבידוד מושג מדופן כפולה שהאוויר מוצא ממנה ונוצר ואקום. "בפריזר רגיל עובי הדופן הוא כ-10 ס"מ. אם משתמשים בחומר של ThermoVac עובי הדופן יהיה 10 מ"מ ויתקבל נפח גדול פי 2 בפריזר. ועדיין הבידוד יהיה טוב ב-40% ממה שהיה קודם", מסביר רון.

לדבריו, "היום חומר הבידוד בפריזרים הוא קלקר. לנו יש פטנט על לוח בידוד מבוסס ואקום, ופתרנו פה בעצם כמה בעיות שיש למתחרים שניסו להיכנס לנושא ללא הצלחה מסחרית. הבעיות הן שמירת ואקום לאורך זמן. הפטנט שלנו מאפשר ואקום לעשרות שנים. בנוסף, הגענו למוצר תחרותי מבחינת המחיר - לא מול קלקר אלא מול המתחרים. אבל מכיוון שמתקבל נפח פריזר גדול פי 2, פער המחירים מצטמצם".

חברה מעניינת נוספת בחממה היא SolChip, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת מיקום תא פוטו-וולטאי על גבי שבב עבור מכשירים אלקטרוניים בצריכת חשמל נמוכה. "כך חוסכים גם בשטח פיזי וגם מגיעים ליעילות יותר גבוהה", מסביר רון. החברה החלה לפעול בסוף 2009 ונמצאת בהוכחת ההיתכנות הטכנולוגית.

חלק מהחברות במופ"ת אמנם נמצאות בתהליכי התפתחות מתקדמים, אבל הקשיים בהתקדמות אל השוק שהן חוות, יכולים לשמש בעיקר תמרור אזהרה

לכל המכשולים שהתחום מגלם. למי שחושב שקלינטק הוא תחום שאפשר להיכנס ולעשות מכה, כדאי שיחשוב שנית, מבהירים בחממה. כאן צריך אנשים עם לב וגב חזקים ולא כאלה שבאים לפנטז.

צרו איתנו קשר *5988