רשות ני"ע בודקת את החלטת אפריקה ישראל לתת בונוסים לשבעה ממנהליה הבכירים בסך 7 מ' ש'

הרשות ביקשה מהחברה פרטים על ההליך במסגרתו החליטה לחלק בונוסים על שנת 2009 שהסתיימה בהפסד של 673 מיליון שקל ■ ההחלטה על חלוקת הבונוסים התקבלה שלושה חודשים בלבד לאחר אישור הסדר חוב בהיקף 7.4 מיליארד שקל באפריקה ישראל

רשות ניירות ערך בודקת את הבונוסים שבכוונת אפריקה ישראל לחלק לבכיריה. ל"גלובס" נודע כי הרשות, בראשות זוהר גושן, ביקשה מאפריקה, שבשליטת לב לבייב, פרטים נוספים על הליך ההחלטה לחלק בונוס למנהלי החברה בהיקף מצטבר של כ-7 מיליון שקל. ברשות ניירות ערך סירבו היום (א') להגיב לידיעה.

לפני כשבועיים הודיעה אפריקה ישראל כי החליטה לחלק בונוס לשבעה ממנהליה, כשאת הגבוה בהם, בסך 4.8 מיליון שקל, יקבל מנכ"ל אפי ארה"ב ריץ' מארין. סמנכ"ל הכספים רון פאינרו עתיד לקבל 1.25 מיליון שקל; ו-5 מנהלים נוספים יקבלו ביחד 900 אלף שקל. מנכ"ל החברה, איזי כהן, וסגן היו"ר נדב גרינשפון, אינם ברשימת מקבלי הבונוס.

ההחלטה על חלוקת הבונוסים עוררה ביקורת בשוק ההון, כאשר התקבלה 3 חודשים בלבד לאחר שהסדר החוב באפריקה ישראל - מההסדרים הגדולים שידע שוק ההון, בהיקף של 7.4 מיליארד שקל - יצא אל הפועל.

באפריקה הסבירו את המענק המתוכנן, בכך שאותם מנהלים "עשו לילות כימים כדי לייצב את החברה ולנווט אותה אל חוף מבטחים".

לפי הערכות בשוק ההון, הרשות לא בוחנת את גובה הבונוסים שחולקו והאם הם ראויים, אלא האם תהליך קבלת ההחלטות שקדם להודעה על כך נעשה באופן תקין.

אפריקה הודיעה בזמנו, כי תהליך ההחלטה התבצע חודש לאחר שהחברה הקימה ועדת תגמול מיוחדת שתדון בנושא, והעבירה את המלצותיה למועצת המנהלים. אפריקה גם התייעצה בסוגייה עם חברת קומפויז'ן, בניהול אבי ניר, המייעצת בנושא לחברות הגדולות במשק; וכן קיבלה גיבוי מפרופ' משה צבירן, שהשווה את הנתונים לתגמול בחברות מקבילות.

אפריקה ישראל אינה החברה הראשונה שרשות ני"ע בודקת בה שכר ובונוסים. נזכיר, כי לפני כחודש וחצי פורסם ב"גלובס" כי הרשות פנתה ל-48 חברות ציבוריות שלא נתנו גילוי כנדרש באשר לשכר בכיריהן, בדרישה לתקן את ההפרה. חלק מהחברות ייאלצו לפרסם מחדש את דו"חות 2009, או לתת דיווח מיידי על התיקון. חלקן אף צפויות לשלם קנסות בשל ההפרה.

מהלך בדיקת בונוסים בחברות ציבוריות הינו חלק ממכלול הצעדים שרשות ניירות ערך נוקטת לטיפול בשכר הבכירים. נכון להיום, בידי הרשות כלים מוגבלים לטיפול בסוגיה, ובראשם חובת הגילוי שבחוק ניירות ערך. נציין, כי הרשות אינה בוחנת האם שכר של בכיר כזה או אחר הוא גבוה מדי, אלא רק האם ההחלטה להעניקו התקבלה כדין.