נתניהו בוועדת טירקל: הנחתי להימנע ככל האפשר מפגיעה בנפש

(עדכון) - רה"מ בוועדה לחקירת אירועי המשט לעזה: "לפני המשט דנה הממשלה רק באפקט התקשורתי שלו" ■ מטיל חלק מהאחריות לאירועים על שר הביטחון אהוד ברק: "נסעתי לפגישה עם אובמה והשארתי הנחיות אצלו"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העיד היום (ב') בפני חברי ועדת טירקל לחקירת אירועי המשט לעזה, והטיל לפחות חלק מהאחריות לאירועים על שר הביטחון, אהוד ברק. "נסעתי לארצות-הברית לפגישה חשובה עם הנשיא אובמה, השארתי הנחיות אצל שר הביטחון וביקשתי ממנו להפעיל, במידת הצורך, אותי ואת שרי השביעייה. רציתי שהוא (ברק ח.מ.) יהיה הכתובת היחידה בזמן נסיעתי", הסביר נתניהו.

כמו כן העיד ראש הממשלה כי לפני המשט לעזה דנה הממשלה רק בהיבטים התקשורתיים שלו, והאפשרות שתתגלה בו אלימות עלתה רק בשיחה אגבית. "לפני המשט דנה הממשלה רק באפקט התקשורתי שלו", אמר נתניהו.

עם זאת, ראש הממשלה הסביר כי "בדיון לקראת המשט, שנערך ב-26.5.2010 בפורום 'השביעייה', עמדתי על הצורך לחדד את המדיניות הנכונה לישראל, לאור ניסיונות ערעור הסגר הביטחוני. בסוף ישיבת השביעייה הנחיתי את חלוקת המשימות המדיניות וההסברתיות לקראת המשט, מכיוון שעמדתי לצאת לפגישה עם אובמה".

נתניהו הוסיף ואמר כי הוא ניסה לצמצם ככל האפשר את החיכוך עם הפעילים על האונייה והנחה את גורמי הביטחון "לעשות מאמץ עליון להימנע מפגיעות בגוף ובנפש". לדבריו, "כך גם נהגו שר הביטחון והרמטכ"ל".

עוד העיד נתניהו כי קודם למשט הוא נתן שורה ארוכה של הנחיות לצמצום הנזק ההסברתי באמצעים שונים. "אני מבקש להסב את תשומת-לבכם לאחת מהנחיות אלה: שיבוץ כתבים זרים עם כוחות צה"ל, כדי שיתעדו ויצלמו את מהלך האירוע, במטרה למנוע דיווח כוזב".

עוד ציין נתניהו כי משרד ראש הממשלה קיים מגעים מדיניים נרחבים קודם למשט, כולל בין שר הביטחון לשר החוץ הטורקי, שנועדו למנוע עימות עם ה"מרמרה". "אך ככל שהתקרב תאריך הגעת המשט, הלך והתברר כי מאמצים מדיניים לא יעצרו אותו. למרות מאמצינו, בסופו של דבר לא מנעה ממשלת טורקיה את הניסיון של ה'מרמרה' לפרוץ את הסגר הימי. כנראה שממשלת טורקיה לא ראתה בחיכוך האפשרי בין פעילים טורקיים וישראל דבר הנוגד את האינטרסים שלה. בפורום הסגור אסביר מדוע שום מאמץ מדיני לא היה יכול למנוע את כוונת ה'מרמרה' לנסות לפרוץ את הסגר".

קודם לכן אמר נתניהו כי "טפילת עלילת-שווא על מדינת ישראל כבר הפך לדפוס פעולה קבוע של אויבינו. זה קרה במבצע 'חומת מגן', כשטפלו על צה"ל טבח המוני בג'נין. זה קרה בזמן מלחמת לבנון השנייה וב'עופרת יצוקה', וזה התחיל לקרות גם באירוע המשט, כשהדיווחים הראשונים שפורסמו בעולם טענו כי חיילנו הרגו פעילי שלום תמימים".

"רק לאחר שהופצו סרטי הוידיאו הבינו רבים כי החיילים ניצבו בפני התקפה ברוטאלית של אלות, מוטות ברזל וסכינים וגם של נשק חם. עשינו מאמצים גדולים למנוע פגיעה בנפש, אבל זכותם של חיילי צה"ל להגן על עצמם. אין לי ספק כי לאחר שהוועדה תברר את כל העובדות, יתפוגגו כל העלילות השונות נגד ישראל וחיילי צה"ל הקשורות במשט", אמר ראש הממשלה.

בתחילת דבריו נשא נתניהו דברים מהכתב. בהמשך ענה לשאלות עיתונאים, ולאחר מכן נסגר הדיון לכלי התקשורת, ורוב היום התנהל החלק החסוי שלו בדלתיים סגורות. במהלך העדותו היום, שנמשכה כ-3.5 שעות, הודה ראש הממשלה כאמור כי ישיבות השרים קודם לפעולה לא עסקו בדיון מעמיק בפעולה, אלא רק בהיבטים התקשורתיים שלה.

לרבות משאלות העיתונאים בחר נתניהו שלא לענות. כך למשל, כאשר נשאל האם נשקלו חלופות לסגר על עזה, השיב: "זה קשור לדיון אחר, אני אעדכן לאחר ההפסקה". וכאשר נשאל האם נשקלה אפשרות אחרת חוץ מהשתלטות על ה'מרמרה', התחמק מתשובה וביקש לדבר גם על כך בחלק של הדיון הסגור לכלי התקשורת.

את דבריו בפני חברי הוועדה - השופט יעקב טירקל, המשפטן מיגל דויטש, אלוף במיל' עמוס חורב, פרופ' שבתאי רוזן; והמשקיפים הזרים - הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר של קנדה, קן ווטקין, ודייויד טרימבל האנגלי, חתן פרס נובל לשלום - פתח ראש הממשלה בדברי שבח עצמיים ובמתן גיבוי לחיילי צה"ל.

"אני הראשון שמופיע בפני ועדה מכובדת זאת. רבים יופיעו אחריי, ואני משוכנע כי בסוף חקירתכם יתברר כי מדינת ישראל וצה"ל פעלו בהתאם לחוק הבינלאומי, ושלוחמי צה"ל על סיפון ה'מרמרה' גילו אומץ-לב בלתי רגיל במילוי משימתם ובהגנה על עצמם מפני סכנת חיים ממשית", אמר נתניהו.

"גאה בלוחמי צה"ל"

"אני סומך על לוחמי צה"ל ומדינת ישראל גאה בהם. הופעתו של ראש הממשלה בפני ועדה זו היום היא ההוכחה הטובה ביותר לסטנדרטים הגבוהים לפיהם פועלת הדמוקרטיה הישראלית. לאלה שמפנים כלפינו אצבע מאשימה, אני שואל - כמה מדינות היו מוכנות להקים ועדה עצמאית כמו זו? כמה מדינות הינו מזמינות משקיפים זרים להשתתף בוועדה כזו? כמה ראשי ממשלה ונשיאים היו מופיעים בפניה?", הוסיף ראש הממשלה.

נתניהו ביקש להבהיר את מדיניות ישראל כלפי שלטון החמאס בעזה, שממנה נגזרה פעולת המשט. "החמאס הפך את רצועת עזה למובלעת טרור בחסות איראן, מה שכיניתי 'חמאסטן'. בנוסף, איראן נותנת לחמאס סיוע מודיעיני, הכשרה צבאית, גיבוי מדיני וכסף רב. כיוון שוועדה זו עוסקת בשאלת החוק הבינלאומי, עליי לציין כי החמאס אשם בלפחות 4 פשעי מלחמה: הקריאה להשמדת עם, ירי מכוון ושיטתי על אזרחים, שימוש באזרחים כמגן חי ומניעת ביקורי הצלב האדום לגלעד שליט".

לדברי נתניהו, "4 פשעי החמאס הם לא פשעים שהתבצעו בעבר. הם כולם מתבצעים בימים אלה. אני מקווה שהוועדה הזו תמצא לנכון להדגיש עניין זה בדו"ח שתגיש. אני אומר זאת כי וועדות אחרות, שטוענות כי זכויות האדם והחוק הבינלאומי כל-כך יקרים לליבן, משום מה התעלמו כמעט לחלוטין מנקודות מרכזיות אלה".

בחלק נוסף של עדותו פירט נתניהו את עיקרי מדיניות ממשלתו מול האיום שנשקף מהחמאס. לדבריו, המדיניות התבסס על 4 עקרונות מרכזיים: פעולות לשחרור גלעד שליט, תגובה לירי על ישראל מהרצועה, פעולות למניעת כניסת אמצעי לחימה לרצועה וכן מניעת משבר הומניטארי ברצועה.

"למרות ההקלות המשמעותיות במגבלות על כניסת הסחורה האזרחית שהנהגנו, הלכה והשתרשה בקהילה הבינלאומית התפיסה שמשבר הומניטארי מתחולל ברצועה. גורמים עוינים לישראל השתמשו בנימוק המופרך הזה כדי לנסות לפרוץ את הסגר הימי, וזה היה המניע העיקרי בניסיונות החמאס לעודד את המשטים השונים. כפי שאמרה דוברת המשט על גבי סיפון ה'מרמרה': 'משימתנו איננה להעביר סיוע הומניטרי אלא לשבור את הסגר'", אמר ראש הממשלה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבהיר בצאתו מוועדת טירקל: "כראש הממשלה האחריות הכוללת מוטלת תמיד עליי, בין אם אני בארץ ובין אם אני בחו"ל, וכך היה גם במקרה זה".

בתגובה לפרסומים שונים על כינוס פורום השביעייה ב-26 במאי 2010, נמסר מלשכת ראש הממשלה: "הדיווח שלפיו שרי השביעייה עסקו רק בנושא התקשורתי - אינו נכון. שרי השביעייה קיבלו באותו דיון סקירה מודיעינית מראש חטיבת המחקר באמ"ן וסקירה מדינית ממנכ"ל משרד החוץ. הובהר כי המאמצים המדיניים הרבים כנראה לא יצליחו למנוע את הגעת המשט, וכי צה"ל יאכוף את הסגר הימי. שרי השביעייה דנו בדרכים שונות כיצד לצמצם את המחיר המדיני וההסברתי של אכיפת הסגר".