"כביש עוקף רווח והפסד"

ונת הדו"חות הכספיים לרבעון השני מתחילה להיכנס להילוך גבוה, ובוודאי תשקף את מה שהטריד לא מעט אנשי עסקים ויצואנים ברבעון שחלף - משבר החובות באירופה, שהביא עימו ירידה בשער האירו.ברבעון השני ירד האירו ב-4.7%, אם כי מאז הוא עלה עד כה ב-4.8% (העלייה באחוזים תמיד גבוהה יותר אחרי ירידה, כי הטיפוס מעלה במונחי אחוזים ארוך יותר).

ועדיין, המטבע האירופי מדשדש מתחת ל-5 שקלים, כשאל העשור החדש נכנס כששערו 5.44 שקלים - גבוה בכמעט 10% מרמתו הנוכחית. למזלן של חברות הנדל"ן הפועלות ביבשת הישנה, החשבונאות תאפשר להן במידה רבה להתעלם מכל זה, בדרך אל הרווח הנקי המיוחל.

חברות כאלה פועלות במקרים רבים באמצעות חברות בנות. גזית גלוב, למשל, מחזיקה בלא פחות מ-3 חברות שנסחרות בבורסות האירופאיות; בולטות נוספות הן אפ"י פיתוח ואפ"י אירופה מבית אפריקה ישראל.

חברות ייעודיות

החברות הבנות ידווחו מן הסתם במטבע בו מתקבלות מרבית הכנסותיהן, בשונה מהדיווח השקלי המקובל אצל החברה האם. הפער הזה ייצר עבורן יתרון עם היחלשות האירו: במקום שהפרשי המטבע ייזקפו לסעיף הוצאות מימון בדו"ח רווח והפסד (ומכאן ישפיעו על השורה התחתונה), הם מצטברים כקרן הון בדו"ח נפרד שבדרך כלל נמצא בצמוד לדו"ח רווח והפסד - הדו"ח על הרווח הכולל, דו"ח שמאפשר להותיר את שורת הרווח הנקי יפה מתמיד.

רו"ח שלומי שוב, מנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי ואחד המומחים המובילים בארץ בתחום התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS), מדגיש כי הדו"ח עומד בפני עצמו ("זה דו"ח יותר כלכלי, שמעיד יותר טוב על מה קרה במשך התקופה"). זאת, כשדו"ח הרווח וההפסד הסטנדרטי נותן ביטוי לסעיפים שחוזרים על עצמם ומספקים בסיס להשוואה גם בתקופות הבאות - הכנסות משכירות למשל.

אם חברות הנדל"ן יכולות לנשום לרווחה ולהציג רווח המנוטרל מהשפעות מטבע, בקצה השני של הסקאלה הן מנועות מלהציג רווחים הנובעים משערוך נכסים הנובעים מאותה סיבה בדיוק. מי שמקטרג נגד שערוך הנכסים, המאפשר לרשום רווח חשבונאי על הנייר רק מעליית שווי, יוכל להתנחם שלפחות השערוך לא משמש כר למניפולציה בחסות שינויים במט"ח.

ההסדר הזה נשאר על תילו עד שהחברה האם מממשת את האחזקה בחברה המוחזקת או בחברה הבת, וגם אז לא תמיד זה המקרה: "כשקבוצת דלק חילקה את מניותיה בדלק נדל"ן כדיבידנד בעין לבעלי המניות, היא לא מימשה את קרנות ההון. היה להם הפסד ענק שנמנע בגלל זה", אומר שוב. לדבריו, "2010 זו השנה של הפרשי השער, כשבפועל, מצבת הנכסים לא השתנתה באופן מהותי. הלכת להשקיע בנדל"ן בגלל נדל"ן, לא בגלל סיכוני מטבע".

מכאן הדרך קצרה לביקורת על אופן הטיפול החשבונאי. "מה ההבדל אם אני קונה נדל"ן בארץ לעומת נדל"ן בחו"ל? למה אני צריך לדחות את ההכרה בהפרשי שער? מה ההבדל בין סיכון מטבע לסיכון אחר, כמו שינוי במחיר או בתפוסה? אני לא שקט עם הרווח הכולל, כשהחשבונאות נותנת כביש עוקף רווח והפסד המאפשר לחברות לנהל רווחים", אומר שוב.