נתבעת על הפרת פטנט? ה-CTO לשעבר של מיקרוסופט יעזור

מאחורי חברת סחר הפטנטים הסודית Intellectual Ventures עומדים בכירים לשעבר במיקרוסופט וביל גייטס משקיע בה ■ עכשיו היא מרחיבה את המודל העסקי ומספקת גם לסטארט-אפים רכישת פטנטים למטרות הגנה

טכנולוגיית זיהוי הדיבור כבר קיימת שנים רבות והיא מורכבת למדי. לא פלא אם כן שניתן למצוא את אותם השמות ניצבים לאורך פיתולי ההיסטוריה במשחקי תפקידים שונים.

הנה דוגמה קטנה. חברת VoiceSignal נתבעה בשנת 2004 על-ידי אחת החברות הגדולות בתחום - Scansoft - על הפרת פטנט בתחום הזיהוי הקולי בטלפונים ניידים. מספר שנים מאוחר יותר, Scansoft התמזגה עם Nuance, ובשנת 2007 רכשה את VoiceSignal. אגב, תביעה דומה הוגשה כנגד ART הישראלית, שנרכשה אף היא בידי Scansoft ערב מיזוגה עם Nuance.

כן, הרבה תביעות, מיזוגים ורכישות אפשר למצוא בענף הזה, לפחות בכל הקשור ל-Scansoft ו-Nuance. והנה עוד אחת, מורכבת מעט יותר. חברת SpeechWorks, שפיתחה טכנולוגיות בתחום זיהוי הדיבור, נרכשה בשנת 2003 בידי Scansoft. שני מייסדי SpeechWorks פרשו לאחר הרכישה והקימו חברה חדשה - Vlingo, שעוסקת בהמרת הקול לטקסט. בשנת 2008 הגישה Nuance, כעת החברה הגדולה בתחום זיהוי הדיבור, תביעה על הפרת פטנט כנגד ולינגו.

אם נתחשב בהיסטוריה, הגיוני לצפות כי נשמע בקרוב על רכישה של ולינגו בידי Nuance, אבל המקרה קיבל לאחרונה טוויסט מסקרן. לפני שבוע פרסמה ולינגו כי היא מקבלת רישיון גישה לפורטפוליו הפטנטים של חברת Intellectual Ventures (IV) ורוכשת מספר גדול של פטנטים שישמשו לצרכי הגנה, כלומר לתביעה נגדית כנגד Nuance, שהוגשה לפני שבועיים בעקבות הרכישה מ-IV.

אבל המהלך של ולינגו הוא רק צד אחד. מי שמעניינת יותר היא דווקא IV, חברה שמתנהלת בסודיות מאז הוקמה בשנת 2000. זוהי הודעה ציבורית נדירה של IV על המרחב העסקי שבו היא פועלת - סחר בפטנטים. ארכיון ההודעות לעיתונות של IV צנוע מאוד וכולל מספר חד ספרתי בשנים 2008-2010. לפני-כן, פשוט לא קיימות הודעות לעיתונות מצד החברה.

וזה לא ש-IV אינה מושכת תשומת לב. רחוק מכך. מייסדי החברה הם נתן מירוולד, שמשמש כמנכ"ל שלה; ואדוארד ג'ונג, שניהם בכירים לשעבר במיקרוסופט, כאשר מירוולד היה שם סמנכ"ל הטכנולוגיות. רוחה של מיקרוסופט נמצאת לא רק בקריירה של המייסדים, אלא גם באופן הפעילות - רכישה, השקעה וניהול של פטנטים - ורשימת המשקיעים המרשימה כוללת את מיקרוסופט עצמה, ביל גייטס ולא מעט ענקיות טכנולוגיה נוספות.

30 אלף פטנטים

המודל של IV קיבל בפברואר האחרון תפנית, כאשר החברה מכרה פטנטים לענקית הטלקום וריזון, שישמשו להגנה כנגד התביעה שהגישה נגדה חברת TiVo. זוהי ככל הנראה הייתה הפעם הראשונה בה מכרה IV גישה לפטנטים לצורך הגנה.

גם הפעם, כך טוען עו"ד ג'פרי ברקוביץ, ממשרד Finnegan, שעוסק בהגנה על קניין רוחני, ההודעה לעיתונות מעידה על פעילות עסקית חדשה. "זו בערך הודעה של IV לתעשיה, שאומרת: 'אנחנו פתוחים לעסקים גם עם חברות קטנות'", הוא אומר.

לדבריו, "רכישת פטנטים לצורכי הגנה, היא דבר רגיל עבור חברות גדולות, אבל בשביל סטארט-אפ זה מאוד יוצא דופן, בעיקר בגלל הסכומים בהם מדובר", להערכתו, הסכומים בהסכם בין ולינגו ו-IV מגיעים למיליוני דולרים. למרות שזה הרבה כסף, עבור סטארט-אפ לפחות, במונחים של IV זה כסף קטן. לפי ההודעות הרשמיות של החברה, היא גייסה סכום אסטרונומי של 5 מיליארד דולר מהתעשיה וממשקיעים והשתמשה בכך כדי לרכוש 30 אלף פטנטים והמצאות ולפיתוחים עצמיים.

מגה טרול?

המודל של IV מעורר לא מעט ביקורת, בעיקר על רקע פריחת ה"טרולים", אותן חברות שקמו במיוחד לצורך תביעות על קניין רוחני כנגד חברות בתעשיה, מתוך תקווה להגיע להסדר כספי מהיר בעקבות כך.

IV נראית על פניו כ"מגה-טרול", שתעשה כסף בעקבות תביעות על הפטנטים שלה, אולם מנהליה רואים את הפעילות שלה יותר כמערכת חיונית בכלכלת הפטנטים, שמיועדת להגן על הממציא ולהקל עליו במסחור הידע שייצר.

העסקה בין ולינגו ל-IV נוגעת בצד עסקי בעולם הטכנולוגי שבדרך-כלל לא מגיע לכותרות. בשוק הקניין הרוחני יש הרבה כסף, ו"חברות מחפשות דרך להוציא יותר כסף מהנכסים הללו", מסביר ברקוביץ'.

השקט סביב עסקיה של IV אינו רק בגלל הדיסקרטיות הנהוגה בתחום הקניין הרוחני, אלא אולי גם בגלל שהמודל העסקי של החברה אינו מצליח כפי שניתן לחשוב.

לפני שבוע התפרסם מסמך של חברת ניהול ההשקעות של אוניברסיטת טקסס (UTIMCO) ובו רשימת הקרנות הפרטיות בהן השקיעה האוניברסיטה. גם IV נמצאת ברשימה, לאחר שהאוניברסיטה השקיעה בשתי קרנות שלה 28 מיליון דולר. השורה התחתונה מההשקעה הזו, שמשכה תשומת לב ולא מעט שמחה לאיד, היא תשואה שנתית (IRR) שלילית של 37% על ההשקעה, כאשר אחת מהן מובילה את רשימת ההשקעות הגרועות עם החזר שלילי של 73%.

ייתכן שההחזר הגרוע של אוניברסיטת טקסס הוא רק מקרה פרטי וחד פעמי, אבל כך או אחרת, IV פתוחה לעסקים גם עבור חברות סטארט-אפ שמחפשות הגנה כנגד תביעות פטנטים. לחברות הישראליות שמתעניינות, ל-IV אין סניף רשמי בישראל, אולם לא יהיה זה מפתיע אם היא פעילה כאן באופן ישיר או עקיף דרך נציגים מקומיים.