המסמך הסודי של גוגל: כך נאסוף מידע על הגולשים

מסמך פנימי של גוגל מ-2008 מעלה תהיות עד כמה ענקית האינטרנט יכולה ללכת רחוק כדי לאסוף מידע על הגולשים מבלי לפגוע בזכויות הפרט ■ החל משימוש בתוכן מג'ימייל ומשירות התשלומים המקוון של גוגל דרך הקמת בורסה למסחר במידע האישי ועד מתן אפשרות לגולשים לשלם כדי לא לראות פרסומות

מסמך פנימי סודי של גוגל מגלה כי ענקית החיפוש המקוון תוהה עד כמה רחוק תוכל ללכת באיסוף מידע אודות גולשים לפני שתעבור על חוקי צנעת הפרט. המסמך בן שבעת העמודים חובר בשלהי שנת 2008 ומוגדר כ"הצהרת חזון" לגבי כוונותיה של גוגל בעתיד, כשחלק מהרעיונות בו מתוארים כ"בטוחים" ואילו חלקם מתוארים כ"לא בטוחים", כך מדווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שחשף את המסמך, במסגרת סדרת כתבות שהוא מכין על המידע שמפרסמים יודעים על הגולשים באינטרנט.

המסמך, שחובר ע"י עובד גוגל בשם איתן וייסברג, כיום מנהל מוצרים בכיר בחברה, תויג כ"פנימי וסודי", ובתחילתו מצוין כי חלק מהתוכן נחשב לרגיש ועלול לגרום לאי הבנות אם ייחשף ל"עולם החיצוני". במסמך לא מצוין אילו חלקים ממנו גוגל מתכוונת ליישם, אבל אפשר לראות בו רמז לשאיפותיה של גוגל ולדרכים אליהן היא מתכוונת לפנות בעתיד כדי להגדיל את הכנסותיה מפרסום. אלה נאמדות בכ-23.7 מיליארד דולר ב-2009, לפי נתוני חברת המחקר The Diffusion Group.

נושא הפרטיות ברשת לא יורד מסדר היום של עולם הטכנולוגיה מזה זמן רב וקשה להאמין שגוגל אינה מודעת לכך, בייחוד לאור הביקורת הנוקבת כלפיה בעקבות פרשת איסוף המידע ללא היתר עבור שירות מיפוי הרחובות שלה, Street View.

החברה מבינה שחציית הגבולות המקובלים בנושא הפרטיות ברשת היא עניין רגיש, שעלול לעורר עליה לא רק את זעמם של הגולשים, אלא גם של ארגוני זכויות הפרט העוסקים בתחום. עם זאת, המטרה לפעמים חורקת מהבנת הרגישות. כך, למשל, באחד העמודים במסמך מוזכרת כוונתה של גוגל להשתמש בשלוחותיה דוגמת אתר סרטוני הווידיאו יו-טיוב ושירות הדואר האלקטרוני ג'ימייל, כאמצעי לאיסוף מידע. "שירותים של גוגל דוגמת יו-טיוב, הרשת החברתית Orkut, ג'ימייל ושירות התשלומים המקוון צ'קאאוט יכולים לתרום למאמצינו לאיסוף מידע על גולשים", נכתב במסמך, המציין גם שיש לקחת בחשבון "טכניקות לשמירה על פרטיות ואנונימיות" בעת איסוף המידע.

חולשת על 75% מהגולשים ברשת

המסמך גם מתייחס לחזונה של גוגל לחילופי מידע עתידיים. "גוגל יכולה לבנות בורסת חילופי מידע, בה יוכלו אנשים למכור מידע אודות עצמם לכל המעוניין בכך על-פי שיקוליהם והתמורה שתוצע להם", נכתב במסמך. בהתחשב בכמות המידע אודות גולשים עליו חולשת גוגל, שעל-פי נתוני חברת קומסקור, מקיף 75% מאוכלוסיית המשתמשים באינטרנט (934.8 מיליון גולשים), ישנו סיכון רב בהפעלת פלטפורמה מסוג זה. גוגל, יש לציין, אינה מתעלמת מהסיכון הזה ובמסמך נכתב כי "לרעיונות אלה יש מספר דרכי יישום, חלקן בטוחות וחלקן אינן כאלה".

במסמך מצוינים גם מספר רעיונות שהולכים צעד אחד קדימה מדי ועלולים להוות סכנה לצנעת הפרט באינטרנט, אך מחברי המסמך רואים בהם דווקא דרך לשיפור חוויות המשתמש של הגולשים. כך למשל, מוצע שירות שיאפשר לגולשים לחסום מודעות פרסומת של גופים מסוימים, לבחור איזה סוג של מודעות פרסומת מקוונות יופיע בעת הגלישה ברשת ואפילו להשתתף במכרז על הסרת כל הפרסומות בעת הגלישה באתר מסוים.

הצעה אחרת נוגעת לאפשרות לשלם לגולשים עבור גישה למידע הפרטי שלהם. "משתמשים יכולים למסור את המידע הפרטי בתמורה להטבות שונות, דוגמת תשלום שיכסה את עלויות החיבור שלהם לאינטרנט", נכתב.

הצלבת מידע מג'ימייל ומיו-טיוב

המסמך מצהיר גם על כוונתה של גוגל לרכז את כל המידע הנאסף על ידה משירותים שונים אותם היא מפעילה ולהצליב אותו על מנת לשפר ולשכלל את מודעות הפרסומת מפולחות קהל היעד שלה. כך, למשל, תוכל גוגל לאסוף מידע אודות גולש מחשבון הדואר האלקטרוני שלו בג'ימייל ולהציג מודעות פרסומת המבוססות על המידע העולה מהמיילים שלו כשאותו גולש צופה בסרטונים ביו-טיוב (כיום נעשית הפרדה במודעות בין האתרים השונים).

ב"וול סטריט ג'ורנל" מציינים כי מקור שרואיין לצורך הכתבה על גוגל מדגיש כי המסמך נעשה כחלק מסיעור מוחות בחברה, אך עדיין נראה כי גוגל משחקת באש אם ברצונה ליישם חלק מהכוונות העתידיות העולות מן המסמך והיא עלולה בשל כך לאבד את אמונו של חלק מהציבור בה.