אישור ביהמ"ש ואי-קבלת טובות הנאה: החידושים בתביעות הייצוגיות

החודש פורסמו תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, שייכנסו לתוקפן בעוד כחודשיים. חלקן העיקרי הוא עיגון סטטוטורי של הלכות ופסיקות של בתי המשפט לאורך השנים. עם זאת ישנם כמה חידושים בתקנות, שאותם נתאר להלן.

הליכים מקדמיים

התקנות החדשות קובעות כי ניתן להורות על קיום קדם-משפט בתיק.

בקדם-המשפט מוקנות לבית המשפט סמכויות נרחבות בדבר אופן ניהול התיק ובירור הראיות: הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, דרישה למתן פרטים נוספים, מינוי מומחים ועריכת חקירות וחשבונות. עד כה, בשלב המקדמי של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, לא נהגו הצדדים להשתמש באופן נרחב בכלים אלה, למעט גילוי ועיון במסמכים. המצב המשפטי החדש פותח פתח רחב לשימוש בהליכים מקדמיים, שלא היו נפוצים עד כה. מבין אלה, נראה שהרלבנטיים והשימושיים ביותר עשויים להיות הצגת שאלונים, מינוי מומחים ודרישה למתן פרטים נוספים.

הסתלקות מהליך ייצוגי

גם בחוק תובענות ייצוגיות וגם בתקנות החדשות נקבעו כללים לתובע ולבא-כוחו המבקשים להסתלק (מחיקה או דחייה) מהבקשה שהגישו לאישור התביעה כייצוגית. התובע ועורך דינו צריכים לקבל אישור בית המשפט ולפרט אם קיבלו טובת הנאה כלשהי בתמורה לכך. זאת, על מנת למנוע מצב שבו המבקש ובא-כוחו מסכימים לוותר על ההליכים הייצוגיים כנגד תשלום כספי, ובכך "למכור" את אינטרס הקבוצה כאשר הם הנהנים הבלעדיים.

על-פי חוק תובענות ייצוגיות, הייתה "פירצה" בחוק במצב שבו נדחתה בקשה לאישור והוגש על כך ערעור. לכאורה, בשלב הערעור יכול המערער (התובע) לקבל כספים כנגד ויתורו על הערעור. מכיוון שאין כבר בקשה תלויה ועומדת, החוק אינו חל וכללי ההסתלקות אינם מגבילים את המערער (התובע) לוותר על הערעור כנגד תשלום. אם סיכויי הערעור להתקבל היו טובים, אין הבדל בין השלב בערעור לשלב הקודם שבו הייתה תלויה ועומדת בקשה לאישור בפני בית המשפט, אולם חוק תובענות ייצוגיות לא השכיל לצפות גם אפשרות זו.

התקנות החדשות סתמו פירצה זו, הן קובעות כי כללי ההסתלקות מהליך ייצוגי יחולו גם בשלב הערעור וכי הסתלקות כאמור טעונה אישור בית המשפט.

הפקדת ערובה

הלכה פסוקה היא, כי זכות הגישה לערכאות היא בבחינת זכות חוקתית. מכאן, שכל מגבלה על יישום הזכות, יש להחיל במשורה ובצמצום. התקנות החדשות קובעות כי בית המשפט לא יתנה הגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, אלא מטעמים מיוחדים.

מדוע דווקא בתובענות ייצוגיות ראה המחוקק לומר מפורשות את הנוהג הקיים ממילא? ייתכן שניתן למצוא לכך תשובה בכך שבבסיס התובענה הייצוגית מונחים אינטרסים ציבוריים מהמעלה הראשונה - הרתעה מפני הפרת הדין ומתן אפשרות גישה לערכאות עבור אוכלוסיות מוחלשות. לפיכך, הנימוקים המיוחדים שיצדיקו חיוב תובע במתן ערבות להוצאות הנתבעים בתביעה ייצוגית, הם בדרגה גבוהה יותר מאשר הנימוקים המצדיקים מגבלה כזו בכל הליך אזרחי אחר, שאינו ייצוגי.

כלומר, על מנת שלא יימצא מחוקק-המשנה כמי שהשחית תקנותיו לריק, שומה יהיה על בית המשפט למצוא טעמים שונים או נסיבות חמורות יותר מהנסיבות המשמשות להצדקת חיוב במתן ערובה בהליכים אזרחיים רגילים.

מועדים להגשת כתבי טענות

עד עתה, בהיעדר פרוצדורה מיוחדת לתובענה הייצוגית, היו ההליכים כפופים להסדר הכללי של תקנות סדר הדין האזרחי, הקובעים מסגרת זמנים דוחקת יחסית, של 20 יום, להגשת תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

הנתבעים היו תלויים אפוא בבקשות למתן ארכה על מנת שיתאפשר להם להגיב כראוי לתובענות שהיקפן הכספי אדיר - עשרות ומאות מיליוני שקלים. התקנות החדשות קובעות כי התגובה לבקשה לאישור תוגש בתוך 90 יום, וכי תשובת התובע לתגובת הנתבעים תוגש 30 יום לאחר מכן.

גם באשר לצורך להגיש כתב הגנה בשלב שבו טרם אושרה התובענה כייצוגית נחלקו הדעות בבתי המשפט. היו שקבעו כי הואיל וטרם אושרה התביעה כייצוגית, אין בפני בית המשפט תביעה הדורשת פירוט של פרשת ההגנה, ולכן יש לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה עד לאחר ההכרעה אם לאשר התובענה כייצוגית אם לאו.

מנגד, היו ערכאות שפסקו כי אין ליצור דין מיוחד עבור ההליך הייצוגי, ולכן ראוי שכתב ההגנה יוגש ביחד עם הגשת התגובה של הנתבעים לבקשה לאישור. על אף שניתן למצוא בעת האחרונה פסיקה של בית המשפט העליון, כי הגשת כתב הגנה כבר בשלב המוקדם של הדיון הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, משרתת את אינטרס בירור האמת, קובעות התקנות כי אם אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית, יש להגיש כתב הגנה 45 יום לאחר מכן. יצוין, כי תוקפה של הוראה זו לא נדחה לעוד חודשיים, אלא חל כבר עתה.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד גורודיסקי ומתמחה בתביעות ייצוגיות